Job 4

1 Et Éliphaz, le Thémanite, répondit et dit:

ויען אליפז התימני ויאמר

2 Si nous essayons de t’adresser une parole, en seras-tu irrité? Mais qui pourrait se retenir de parler?

הנסה דבר אליך תלאה ועצר במלין מי יוכל

3 Voici, tu en as enseigné beaucoup, et tu as fortifié les mains languissantes;

הנה יסרת רבים וידים רפות תחזק

4 Tes paroles ont tenu droit celui qui chancelait, et tu as affermi les genoux qui ployaient;

כושל יקימון מליך וברכים כרעות תאמץ

5 Mais maintenant [le malheur] est venu sur toi, et tu es irrité; il t’atteint, et tu es troublé.

כי עתה תבוא אליך ותלא תגע עדיך ותבהל

6 Ta crainte [de Dieu] n’est-elle pas ta confiance, et l’intégrité de tes voies, ton espérance?

הלא יראתך כסלתך תקותך ותם דרכיך

7 Souviens-toi, je te prie, qui a péri étant innocent? et où les hommes droits ont-ils été détruits?

זכר-נא--מי הוא נקי אבד ואיפה ישרים נכחדו

8 Selon ce que j’ai vu, ceux qui labourent l’iniquité et qui sèment la misère, la moissonnent.

כאשר ראיתי חרשי און וזרעי עמל יקצרהו

9 Ils périssent par le souffle de Dieu, et sont consumés par le souffle de ses narines.

מנשמת אלוה יאבדו ומרוח אפו יכלו

10 Le rugissement du lion et la voix du [lion] rugissant [sont étouffés], et les dents des jeunes lions sont brisées;

שאגת אריה וקול שחל ושני כפירים נתעו

11 Le lion fort périt faute de proie, et les petits de la lionne sont dispersés.

ליש אבד מבלי-טרף ובני לביא יתפרדו

12 Une parole vint à moi secrètement, et mon oreille en saisit la susurration,

ואלי דבר יגנב ותקח אזני שמץ מנהו

13 Au milieu des pensées que font naître les visions de la nuit, quand un sommeil profond tombe sur les hommes;

בשעפים מחזינות לילה בנפל תרדמה על-אנשים

14 La frayeur vint sur moi, et le frisson, et elle fit trembler la multitude de mes os;

פחד קראני ורעדה ורב עצמותי הפחיד

15 Et un esprit passa devant moi: les cheveux de ma chair se dressèrent.

ורוח על-פני יחלף תסמר שערת בשרי

16 Il se tint là; je ne reconnus pas son apparence: une forme était devant mes yeux. J’entendis un léger murmure et une voix:

יעמד ולא אכיר מראהו-- תמונה לנגד עיני דממה וקול אשמע

17 Un mortel sera-t-il plus juste que Dieu, l’homme sera-t-il plus pur que celui qui l’a fait?

האנוש מאלוה יצדק אם מעשהו יטהר-גבר

18 Voici, il ne se fie pas à ses serviteurs, et ses anges il les charge de folie;

הן בעבדיו לא יאמין ובמלאכיו ישים תהלה

19 Combien plus à ceux qui habitent dans des maisons d’argile dont le fondement est dans la poussière, qui sont écrasés comme la teigne!

אף שכני בתי-חמר--אשר-בעפר יסודם ידכאום לפני-עש

20 Du matin au soir, ils sont frappés; ils périssent pour toujours sans qu’on y fasse attention.

מבקר לערב יכתו מבלי משים לנצח יאבדו

21 Leurs cordes ne leur sont-elles pas arrachées? Ils meurent, et sans sagesse.

הלא-נסע יתרם בם ימותו ולא בחכמה