Job 24

1 Pourquoi des temps ne sont-ils pas réservés par-devers le Tout-puissant, et ceux qui le connaissent ne voient-ils pas ses jours?

מדוע--משדי לא-נצפנו עתים וידעו לא-חזו ימיו

2 Ils reculent les bornes, ils pillent le troupeau et le paissent;

גבלות ישיגו עדר גזלו וירעו

3 Ils emmènent l’âne des orphelins et prennent en gage le bœuf de la veuve;

חמור יתומים ינהגו יחבלו שור אלמנה

4 Ils détournent du chemin les pauvres; les malheureux de la terre se cachent ensemble:

יטו אבינים מדרך יחד חבאו עניי-ארץ

5 Voici, ânes sauvages dans le désert, ils sortent pour leur besogne dès le matin, pour chercher leur proie; le désert leur [fournit] le pain pour leurs enfants;

הן פראים במדבר-- יצאו בפעלם משחרי לטרף ערבה לו לחם לנערים

6 Ils moissonnent le fourrage dans les champs, ils grappillent la vigne du méchant;

בשדה בלילו יקצירו (יקצורו) וכרם רשע ילקשו

7 Ils passent la nuit tout nus, sans vêtement, et n’ont pas de couverture par le froid;

ערום ילינו מבלי לבוש ואין כסות בקרה

8 Ils sont trempés par les averses des montagnes, et, sans refuge, ils se serrent contre le rocher…

מזרם הרים ירטבו ומבלי מחסה חבקו-צור

9 Ils arrachent de la mamelle l’orphelin, et [de la main] des pauvres ils prennent des gages:

יגזלו משד יתום ועל-עני יחבלו

10 Ceux-ci vont nus, sans vêtement, et, affamés, ils portent la gerbe;

ערום הלכו בלי לבוש ורעבים נשאו עמר

11 Entre leurs murailles ils font de l’huile, ils foulent le pressoir, et ont soif.

בין-שורתם יצהירו יקבים דרכו ויצמאו

12 Des villes sortent les soupirs des mourants, et l’âme des blessés à mort crie, et Dieu n’impute pas l’indignité [qui se commet].

מעיר מתים ינאקו-- ונפש-חללים תשוע ואלוה לא-ישים תפלה

13 D’autres sont ennemis de la lumière, ils ne connaissent pas ses voies et ne demeurent pas dans ses sentiers.

המה היו--במרדי-אור לא-הכירו דרכיו ולא ישבו בנתיבתיו

14 Le meurtrier se lève avec la lumière, il tue le malheureux et le pauvre, et la nuit il est comme le voleur.

לאור יקום רוצח--יקטל-עני ואביון ובלילה יהי כגנב

15 L’œil aussi de l’adultère guette le crépuscule, en disant: Aucun œil ne m’apercevra; et il met un voile sur son visage.

ועין נאף שמרה נשף לאמר-- לא-תשורני עין וסתר פנים ישים

16 Dans les ténèbres ils percent les maisons, de jour ils s’enferment; ils ne connaissent pas la lumière;

חתר בחשך בתים יומם חתמו-למו לא-ידעו אור

17 Car le matin est pour eux tous l’ombre de la mort, car ils connaissent les terreurs de l’ombre de la mort.

כי יחדו בקר למו צלמות כי-יכיר בלהות צלמות

18 Ils sont rapides sur la face des eaux, leur part est maudite sur la terre; ils ne se tournent pas vers les vignes.

קל-הוא על-פני-מים-- תקלל חלקתם בארץ לא-יפנה דרך כרמים

19 La sécheresse et la chaleur emportent l’eau de neige; ainsi le shéol fait-il de ceux qui ont péché. (Sheol h7585)

ציה גם-חם יגזלו מימי-שלג שאול חטאו (Sheol h7585)

20 Le sein maternel les oublie; les vers se repaissent d’eux; on ne se souvient plus d’eux: l’iniquité sera brisée comme du bois!

ישכחהו רחם מתקו רמה-- עוד לא-יזכר ותשבר כעץ עולה

21 Ils dépouillent la femme stérile qui n’enfante pas, et ils ne font pas de bien à la veuve.

רעה עקרה לא תלד ואלמנה לא ייטיב

22 Et par leur force ils traînent les puissants; ils se lèvent et on n’est plus sûr de sa vie.

ומשך אבירים בכחו יקום ולא-יאמין בחיין

23 [Dieu] leur donne la sécurité, et ils s’appuient sur elle; mais il a ses yeux sur leurs voies.

יתן-לו לבטח וישען ועיניהו על-דרכיהם

24 Ils sont élevés: dans peu, ils ne sont plus; ils défaillent, et sont recueillis comme tous; ils sont coupés comme la tête d’un épi.

רומו מעט ואיננו והמכו ככל יקפצון וכראש שבלת ימלו

25 Et si cela n’est pas, qui me fera menteur et réduira mon discours à néant?

ואם-לא אפו מי יכזיבני וישם לאל מלתי