Job 21
1 Et Job répondit et dit:
| ויען איוב ויאמר |
2 Écoutez, écoutez mon discours, et cela tiendra lieu de vos consolations.
| שמעו שמוע מלתי ותהי-זאת תנחומתיכם |
3 Supportez-moi, et moi je parlerai, et après mes paroles, moque-toi!
| שאוני ואנכי אדבר ואחר דברי תלעיג |
4 Ma plainte s’adresse-t-elle à un homme? Et pourquoi mon esprit ne serait-il pas à bout de patience?
| האנכי לאדם שיחי ואם-מדוע לא-תקצר רוחי |
5 Tournez-vous vers moi, et soyez étonnés, et mettez la main sur la bouche.
| פנו-אלי והשמו ושימו יד על-פה |
6 Quand je m’en souviens, je suis terrifié, et le frisson saisit ma chair:
| ואם-זכרתי ונבהלתי ואחז בשרי פלצות |
7 Pourquoi les méchants vivent-ils, deviennent-ils âgés, et croissent-ils même en force?
| מדוע רשעים יחיו עתקו גם-גברו חיל |
8 Leur postérité s’établit devant eux, auprès d’eux, et leurs descendants devant leurs yeux.
| זרעם נכון לפניהם עמם וצאצאיהם לעיניהם |
9 Leurs maisons sont en paix, loin de la frayeur, et la verge de Dieu n’est pas sur eux.
| בתיהם שלום מפחד ולא שבט אלוה עליהם |
10 Leur taureau engendre sans manquer, leur vache vêle et n’avorte pas.
| שורו עבר ולא יגעל תפלט פרתו ולא תשכל |
11 Ils font sortir leurs jeunes enfants comme un troupeau, et leurs enfants s’ébattent.
| ישלחו כצאן עויליהם וילדיהם ירקדון |
12 Ils chantent au son du tambourin et de la harpe, et se réjouissent au son du chalumeau.
| ישאו כתף וכנור וישמחו לקול עוגב |
| יבלו (יכלו) בטוב ימיהם וברגע שאול יחתו (Sheol h7585) |
14 Et ils disent à Dieu: Retire-toi de nous, nous ne prenons pas plaisir à la connaissance de tes voies.
| ויאמרו לאל סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו |
15 Qu’est-ce que le Tout-puissant pour que nous le servions, et que nous profitera-t-il de nous adresser à lui?
| מה-שדי כי-נעבדנו ומה-נועיל כי נפגע-בו |
16 Voici, leur bonheur n’est pas dans leur main. Loin de moi le conseil des méchants!
| הן לא בידם טובם עצת רשעים רחקה מני |
17 Combien de fois la lampe des méchants s’éteint-elle, et leur calamité vient-elle sur eux, [et] leur distribue-t-Il des douleurs dans sa colère,
| כמה נר-רשעים ידעך-- ויבא עלימו אידם חבלים יחלק באפו |
18 [Et] sont-ils comme la paille devant le vent, et comme la balle chassée par la tempête?
| יהיו כתבן לפני-רוח וכמץ גנבתו סופה |
19 Dieu réserve à ses fils [la punition de] sa méchanceté: il la lui rend, et il le saura;
| אלוה יצפן-לבניו אונו ישלם אליו וידע |
20 Ses yeux verront sa calamité, et il boira de la fureur du Tout-puissant.
| יראו עינו כידו ומחמת שדי ישתה |
21 Car quel plaisir [a-t-il] à sa maison après lui, quand le nombre de ses mois est tranché?
| כי מה-חפצו בביתו אחריו ומספר חדשיו חצצו |
22 Est-ce à Dieu qu’on enseignera la connaissance, quand c’est lui qui juge ceux qui sont haut élevés?
| הלאל ילמד-דעת והוא רמים ישפוט |
23 L’un meurt en pleine vigueur, entièrement tranquille et à l’aise;
| זה--ימות בעצם תמו כלו שלאנן ושליו |
24 Ses flancs sont garnis de graisse, et la moelle de ses os est abreuvée.
| עטיניו מלאו חלב ומח עצמותיו ישקה |
25 Et l’autre meurt dans l’amertume de son âme et n’a jamais goûté le bonheur.
| וזה--ימות בנפש מרה ולא-אכל בטובה |
26 Ils gisent ensemble sur la poussière, et les vers les couvrent.
| יחד על-עפר ישכבו ורמה תכסה עליהם |
27 Voici, je connais vos pensées, et vos plans contre moi pour me faire violence.
| הן ידעתי מחשבותיכם ומזמות עלי תחמסו |
28 Car vous dites: Où est la maison du noble, et où la tente des demeures des méchants?
| כי תאמרו איה בית-נדיב ואיה אהל משכנות רשעים |
29 Ne l’avez-vous pas demandé à ceux qui passent par le chemin? Et n’avez-vous pas reconnu ce qui les distingue:
| הלא שאלתם עוברי דרך ואתתם לא תנכרו |
30 Que le méchant est épargné pour le jour de la calamité, qu’ils sont emmenés au jour de la fureur?
| כי ליום איד יחשך רע ליום עברות יובלו |
31 Qui lui dira en face sa voie? et ce qu’il a fait, qui le lui rendra?
| מי-יגיד על-פניו דרכו והוא-עשה מי ישלם-לו |
32 Il sera conduit dans un sépulcre, et sur le tertre il veillera.
| והוא לקברות יובל ועל-גדיש ישקוד |
33 Les mottes de la vallée lui sont douces; et après lui tout homme suit à la file, et ceux qui l’ont précédé sont sans nombre.
| מתקו-לו רגבי-נחל ואחריו כל-אדם ימשוך ולפניו אין מספר |
34 Et comment me consolez-vous avec de vaines [consolations]? Vos réponses restent perfides.
| ואיך תנחמוני הבל ותשובתיכם נשאר-מעל |
