Job 19
1 Et Job répondit et dit:
| ויען איוב ויאמר׃ |
2 Jusques à quand affligerez-vous mon âme, et m’accablerez-vous de paroles?
| עד אנה תוגיון נפשי ותדכאונני במלים׃ |
3 Voilà dix fois que vous m’avez outragé, vous n’avez pas honte de m’étourdir.
| זה עשר פעמים תכלימוני לא תבשו תהכרו לי׃ |
4 Mais si vraiment j’ai erré, mon erreur demeure avec moi.
| ואף אמנם שגיתי אתי תלין משוגתי׃ |
5 Si réellement vous voulez vous élever contre moi et faire valoir mon opprobre contre moi,
| אם אמנם עלי תגדילו ותוכיחו עלי חרפתי׃ |
6 Sachez donc que c’est Dieu qui me renverse et qui m’entoure de son filet.
| דעו אפו כי אלוה עותני ומצודו עלי הקיף׃ |
7 Voici, je crie à la violence, et je ne suis pas exaucé; je pousse des cris, et il n’y a pas de jugement.
| הן אצעק חמס ולא אענה אשוע ואין משפט׃ |
8 Il a fermé mon chemin et je ne puis passer, et il a mis des ténèbres sur mes sentiers;
| ארחי גדר ולא אעבור ועל נתיבותי חשך ישים׃ |
9 Il m’a dépouillé de ma gloire et a ôté la couronne de dessus ma tête;
| כבודי מעלי הפשיט ויסר עטרת ראשי׃ |
10 Il m’a détruit de tous côtés, et je m’en vais; il a arraché mon espérance comme un arbre.
| יתצני סביב ואלך ויסע כעץ תקותי׃ |
11 Il a allumé contre moi sa colère, et il m’a tenu pour l’un de ses ennemis.
| ויחר עלי אפו ויחשבני לו כצריו׃ |
12 Ses troupes sont venues ensemble, et elles ont dressé en chaussée leur chemin contre moi et se sont campées autour de ma tente.
| יחד יבאו גדודיו ויסלו עלי דרכם ויחנו סביב לאהלי׃ |
13 Il a éloigné de moi mes frères, et ceux de ma connaissance me sont devenus entièrement étrangers;
| אחי מעלי הרחיק וידעי אך זרו ממני׃ |
14 Mes proches m’ont délaissé, et ceux que je connaissais m’ont oublié.
| חדלו קרובי ומידעי שכחוני׃ |
15 Ceux qui séjournent dans ma maison et mes servantes me tiennent pour un étranger; je suis à leurs yeux comme un homme du dehors.
| גרי ביתי ואמהתי לזר תחשבני נכרי הייתי בעיניהם׃ |
16 J’ai appelé mon serviteur, et il n’a pas répondu; de ma bouche je l’ai supplié.
| לעבדי קראתי ולא יענה במו פי אתחנן לו׃ |
17 Mon haleine est étrangère à ma femme, et ma supplication, aux fils du sein de ma mère.
| רוחי זרה לאשתי וחנתי לבני בטני׃ |
18 Même les petits enfants me méprisent; je me lève, et ils parlent contre moi.
| גם עוילים מאסו בי אקומה וידברו בי׃ |
19 Tous les hommes de mon intimité m’ont en horreur, et ceux que j’aimais se sont tournés contre moi.
| תעבוני כל מתי סודי וזה אהבתי נהפכו בי׃ |
20 Mes os s’attachent à ma peau et à ma chair, et j’ai échappé avec la peau de mes dents!
| בעורי ובבשרי דבקה עצמי ואתמלטה בעור שני׃ |
21 Ayez pitié de moi, ayez pitié de moi, vous mes amis! car la main de Dieu m’a atteint.
| חנני חנני אתם רעי כי יד אלוה נגעה בי׃ |
22 Pourquoi, comme Dieu, me poursuivez-vous et n’êtes-vous pas rassasiés de ma chair?
| למה תרדפני כמו אל ומבשרי לא תשבעו׃ |
23 Oh! si seulement mes paroles étaient écrites! si seulement elles étaient inscrites dans un livre,
| מי יתן אפו ויכתבון מלי מי יתן בספר ויחקו׃ |
24 Avec un style de fer et du plomb, et gravées dans le roc pour toujours!
| בעט ברזל ועפרת לעד בצור יחצבון׃ |
25 Et moi, je sais que mon rédempteur est vivant, et que, le dernier, il sera debout sur la terre;
| ואני ידעתי גאלי חי ואחרון על עפר יקום׃ |
26 Et après ma peau, ceci sera détruit, et de ma chair je verrai Dieu,
| ואחר עורי נקפו זאת ומבשרי אחזה אלוה׃ |
27 Que je verrai, moi, pour moi-même; et mes yeux [le] verront, et non un autre: – mes reins se consument dans mon sein.
| אשר אני אחזה לי ועיני ראו ולא זר כלו כליתי בחקי׃ |
28 Si vous dites: Comment le poursuivrons-nous? et que la racine de la chose se trouve en moi,
| כי תאמרו מה נרדף לו ושרש דבר נמצא בי׃ |
29 Tremblez pour vous-mêmes devant l’épée! car l’épée est l’instrument de la fureur contre les iniquités; afin que vous sachiez qu’il y a un jugement!
| גורו לכם מפני חרב כי חמה עונות חרב למען תדעון שדין׃ |
