Job 17
1 Mon souffle est corrompu, mes jours s’éteignent: pour moi sont les sépulcres!
| רוחי חבלה ימי נזעכו קברים לי׃ |
2 Les moqueurs ne sont-ils pas autour de moi, et mes yeux ne demeurent-ils pas au milieu de leurs insultes?
| אם לא התלים עמדי ובהמרותם תלן עיני׃ |
3 Dépose, je te prie, [un gage]; cautionne-moi auprès de toi-même: qui donc frappera dans ma main?
| שימה נא ערבני עמך מי הוא לידי יתקע׃ |
4 Car tu as fermé leur cœur à l’intelligence; c’est pourquoi tu ne les élèveras pas.
| כי לבם צפנת משכל על כן לא תרמם׃ |
5 Celui qui trahit ses amis pour qu’ils soient pillés, les yeux de ses fils seront consumés.
| לחלק יגיד רעים ועיני בניו תכלנה׃ |
6 Et il a fait de moi un proverbe des peuples, et je suis devenu un homme auquel on crache au visage.
| והצגני למשל עמים ותפת לפנים אהיה׃ |
7 Mon œil est terni par le chagrin, et mes membres sont tous comme une ombre.
| ותכה מכעש עיני ויצרי כצל כלם׃ |
8 Les hommes droits en seront étonnés, et l’innocent s’élèvera contre l’impie;
| ישמו ישרים על זאת ונקי על חנף יתערר׃ |
9 Mais le juste tiendra ferme dans sa voie, et celui qui a les mains pures croîtra en force.
| ויאחז צדיק דרכו וטהר ידים יסיף אמץ׃ |
10 Mais quant à vous tous, revenez encore, je vous prie; mais je ne trouverai pas un sage parmi vous.
| ואולם כלם תשבו ובאו נא ולא אמצא בכם חכם׃ |
11 Mes jours sont passés, mes desseins sont frustrés, – les plans chéris de mon cœur.
| ימי עברו זמתי נתקו מורשי לבבי׃ |
12 Ils font de la nuit le jour, la lumière proche en présence des ténèbres.
| לילה ליום ישימו אור קרוב מפני חשך׃ |
| אם אקוה שאול ביתי בחשך רפדתי יצועי׃ (Sheol h7585) |
14 Je crie à la fosse: Tu es mon père! aux vers: Ma mère et ma sœur!
| לשחת קראתי אבי אתה אמי ואחתי לרמה׃ |
15 Où donc est mon espoir? Et mon espoir, qui le verra?
| ואיה אפו תקותי ותקותי מי ישורנה׃ |
