< Job 16 >

1 Et Job répondit et dit:
ויען איוב ויאמר׃
2 J’ai entendu bien des choses comme celles-là; vous êtes tous des consolateurs fâcheux.
שמעתי כאלה רבות מנחמי עמל כלכם׃
3 Y aura-t-il une fin à [ces] paroles de vent? Qu’est-ce qui t’irrite, que tu répondes?
הקץ לדברי רוח או מה ימריצך כי תענה׃
4 Moi aussi, je pourrais parler comme vous; si votre âme était à la place de mon âme, je pourrais entasser des paroles contre vous et secouer ma tête contre vous!
גם אנכי ככם אדברה לו יש נפשכם תחת נפשי אחבירה עליכם במלים ואניעה עליכם במו ראשי׃
5 [Mais] je vous fortifierais de ma bouche, et la consolation de mes lèvres allégerait [vos douleurs].
אאמצכם במו פי וניד שפתי יחשך׃
6 Si je parle, ma douleur n’est pas allégée; et si je me tais, s’éloignera-t-elle de moi?
אם אדברה לא יחשך כאבי ואחדלה מה מני יהלך׃
7 Mais maintenant, il m’a fatigué…: tu as dévasté toute ma famille;
אך עתה הלאני השמות כל עדתי׃
8 Tu m’as étreint, c’est un témoignage, et ma maigreur se lève contre moi, elle dépose, à ma face, contre moi.
ותקמטני לעד היה ויקם בי כחשי בפני יענה׃
9 Sa colère me déchire et me poursuit; il grince des dents contre moi; [comme] mon adversaire, il aiguise contre moi ses yeux.
אפו טרף וישטמני חרק עלי בשניו צרי ילטוש עיניו לי׃
10 Ils ouvrent contre moi leur bouche, ils me frappent les joues avec mépris; ils s’attroupent contre moi.
פערו עלי בפיהם בחרפה הכו לחיי יחד עלי יתמלאון׃
11 Dieu m’a livré à l’inique, et m’a jeté entre les mains des méchants.
יסגירני אל אל עויל ועל ידי רשעים ירטני׃
12 J’étais en paix, et il m’a brisé; il m’a saisi par la nuque et m’a broyé, et m’a dressé pour lui servir de but.
שלו הייתי ויפרפרני ואחז בערפי ויפצפצני ויקימני לו למטרה׃
13 Ses archers m’ont environné; il me perce les reins et ne m’épargne pas; il répand mon fiel sur la terre.
יסבו עלי רביו יפלח כליותי ולא יחמול ישפך לארץ מררתי׃
14 Il fait brèche en moi, brèche sur brèche; il court sur moi comme un homme fort.
יפרצני פרץ על פני פרץ ירץ עלי כגבור׃
15 J’ai cousu un sac sur ma peau, et j’ai dégradé ma corne dans la poussière.
שק תפרתי עלי גלדי ועללתי בעפר קרני׃
16 Mon visage est enflammé à force de pleurer, et sur mes paupières est l’ombre de la mort,
פני חמרמרה מני בכי ועל עפעפי צלמות׃
17 Quoiqu’il n’y ait pas de violence dans mes mains, et que ma prière soit pure.
על לא חמס בכפי ותפלתי זכה׃
18 Ô terre, ne recouvre pas mon sang, et qu’il n’y ait pas de place pour mon cri!
ארץ אל תכסי דמי ואל יהי מקום לזעקתי׃
19 Maintenant aussi, voici, mon témoin est dans les cieux, et celui qui témoigne pour moi est dans les lieux élevés.
גם עתה הנה בשמים עדי ושהדי במרומים׃
20 Mes amis se moquent de moi… vers Dieu pleurent mes yeux.
מליצי רעי אל אלוה דלפה עיני׃
21 Que n’y a-t-il un arbitre pour l’homme auprès de Dieu, et pour un fils d’homme vis-à-vis de son ami!
ויוכח לגבר עם אלוה ובן אדם לרעהו׃
22 Car les années s’écoulent dont on peut compter le nombre, et je m’en vais dans le chemin [d’où] je ne reviendrai pas.
כי שנות מספר יאתיו וארח לא אשוב אהלך׃

< Job 16 >