< Job 13 >

1 Voici, tout cela, mon œil l’a vu, mon oreille l’a entendu et l’a compris.
הן-כל ראתה עיני שמעה אזני ותבן לה
2 Ce que vous connaissez, moi aussi je le connais; je ne vous suis pas inférieur.
כדעתכם ידעתי גם-אני לא-נפל אנכי מכם
3 Mais je parlerai au Tout-puissant, et mon plaisir sera de raisonner avec Dieu;
אולם--אני אל-שדי אדבר והוכח אל-אל אחפץ
4 Mais pour vous, vous êtes des forgeurs de mensonges, des médecins de néant, vous tous!
ואולם אתם טפלי-שקר רפאי אלל כלכם
5 Oh! si seulement vous demeuriez dans le silence! et ce serait votre sagesse.
מי-יתן החרש תחרישון ותהי לכם לחכמה
6 Écoutez donc mon plaidoyer, et prêtez attention aux arguments de mes lèvres.
שמעו-נא תוכחתי ורבות שפתי הקשיבו
7 Est-ce pour Dieu que vous direz des choses iniques? Et pour lui, direz-vous ce qui est faux?
הלאל תדברו עולה ולו תדברו רמיה
8 Ferez-vous acception de sa personne? Plaiderez-vous pour Dieu?
הפניו תשאון אם-לאל תריבון
9 Vous est-il agréable qu’il vous sonde? Vous moquerez-vous de lui comme on se moque d’un mortel?
הטוב כי-יחקר אתכם אם-כהתל באנוש תהתלו בו
10 Certainement il vous reprendra, si en secret vous faites acception de personnes.
הוכח יוכיח אתכם-- אם-בסתר פנים תשאון
11 Sa majesté ne vous troublera-t-elle pas? Et sa frayeur ne tombera-t-elle pas sur vous?
הלא שאתו תבעת אתכם ופחדו יפל עליכם
12 Vos discours sentencieux sont des proverbes de cendre, vos retranchements sont des défenses de boue.
זכרניכם משלי-אפר לגבי-חמר גביכם
13 Gardez le silence, laissez-moi, et moi je parlerai, quoi qu’il m’arrive.
החרישו ממני ואדברה-אני ויעבר עלי מה
14 Pourquoi prendrais-je ma chair entre mes dents, et mettrais-je ma vie dans ma main?
על-מה אשא בשרי בשני ונפשי אשים בכפי
15 Voici, qu’il me tue, j’espérerai en lui; seulement, je défendrai mes voies devant lui.
הן יקטלני לא (לו) איחל אך-דרכי אל-פניו אוכיח
16 Ce sera même ma délivrance, qu’un impie n’entre pas devant sa face.
גם-הוא-לי לישועה כי-לא לפניו חנף יבוא
17 Écoutez, écoutez mon discours, et que ma déclaration [pénètre] dans vos oreilles!
שמעו שמוע מלתי ואחותי באזניכם
18 Voyez, j’exposerai [ma] juste cause: je sais que je serai justifié.
הנה-נא ערכתי משפט ידעתי כי-אני אצדק
19 Qui est celui qui contestera avec moi? Car maintenant, si je me taisais, j’expirerais.
מי-הוא יריב עמדי כי-עתה אחריש ואגוע
20 Seulement ne fais pas deux choses à mon égard; alors je ne me cacherai pas loin de ta face:
אך-שתים אל-תעש עמדי אז מפניך לא אסתר
21 Éloigne ta main de dessus moi, et que ta terreur ne me trouble pas.
כפך מעלי הרחק ואמתך אל-תבעתני
22 Et appelle, et moi je répondrai, ou bien je parlerai, et toi, réponds-moi!
וקרא ואנכי אענה או-אדבר והשיבני
23 Quel est le nombre de mes iniquités et de mes péchés? Fais-moi connaître ma transgression et mon péché!
כמה לי עונות וחטאות-- פשעי וחטאתי הדיעני
24 Pourquoi caches-tu ta face, et me tiens-tu pour ton ennemi?
למה-פניך תסתיר ותחשבני לאויב לך
25 Veux-tu épouvanter une feuille chassée [par le vent], et poursuivre du chaume sec?
העלה נדף תערוץ ואת-קש יבש תרדף
26 Car tu écris des choses amères contre moi, et tu me fais hériter des iniquités de ma jeunesse;
כי-תכתב עלי מררות ותורישני עונות נעורי
27 Et tu mets mes pieds dans les ceps, et tu observes tous mes sentiers; tu as tracé une ligne autour des plantes de mes pieds;
ותשם בסד רגלי-- ותשמור כל-ארחתי על-שרשי רגלי תתחקה
28 Et celui [que tu poursuis] dépérit comme une chose pourrie, comme un vêtement que la teigne a rongé.
והוא כרקב יבלה כבגד אכלו עש

< Job 13 >