Genèse 1
1 Au commencement Dieu créa les cieux et la terre.
| בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ |
2 Et la terre était désolation et vide, et il y avait des ténèbres sur la face de l’abîme. Et l’Esprit de Dieu planait sur la face des eaux.
| והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום ורוח אלהים מרחפת על פני המים |
3 Et Dieu dit: Que la lumière soit. Et la lumière fut.
| ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור |
4 Et Dieu vit la lumière, qu’elle était bonne; et Dieu sépara la lumière d’avec les ténèbres.
| וירא אלהים את האור כי טוב ויבדל אלהים בין האור ובין החשך |
5 Et Dieu appela la lumière Jour; et les ténèbres, il les appela Nuit. Et il y eut soir, et il y eut matin: – premier jour.
| ויקרא אלהים לאור יום ולחשך קרא לילה ויהי ערב ויהי בקר יום אחד |
6 Et Dieu dit: Qu’il y ait une étendue entre les eaux, et qu’elle sépare les eaux d’avec les eaux.
| ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים |
7 Et Dieu fit l’étendue, et sépara les eaux qui sont au-dessous de l’étendue d’avec les eaux qui sont au-dessus de l’étendue. Et il fut ainsi.
| ויעש אלהים את הרקיע ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע ויהי כן |
8 Et Dieu appela l’étendue Cieux. Et il y eut soir, et il y eut matin: – second jour.
| ויקרא אלהים לרקיע שמים ויהי ערב ויהי בקר יום שני |
9 Et Dieu dit: Que les eaux [qui sont] au-dessous des cieux se rassemblent en un lieu, et que le sec paraisse. Et il fut ainsi.
| ויאמר אלהים יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה ויהי כן |
10 Et Dieu appela le sec Terre, et le rassemblement des eaux, il l’appela Mers. Et Dieu vit que cela était bon.
| ויקרא אלהים ליבשה ארץ ולמקוה המים קרא ימים וירא אלהים כי טוב |
11 Et Dieu dit: Que la terre produise l’herbe, la plante portant de la semence, l’arbre fruitier produisant du fruit selon son espèce, ayant sa semence en soi sur la terre. Et il fut ainsi.
| ויאמר אלהים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי עשה פרי למינו אשר זרעו בו על הארץ ויהי כן |
12 Et la terre produisit l’herbe, la plante portant de la semence selon son espèce, et l’arbre produisant du fruit ayant sa semence en soi selon son espèce. Et Dieu vit que cela était bon.
| ותוצא הארץ דשא עשב מזריע זרע למינהו ועץ עשה פרי אשר זרעו בו למינהו וירא אלהים כי טוב |
13 Et il y eut soir, et il y eut matin: – troisième jour.
| ויהי ערב ויהי בקר יום שלישי |
14 Et Dieu dit: Qu’il y ait des luminaires dans l’étendue des cieux pour séparer le jour d’avec la nuit, et qu’ils soient pour signes et pour saisons [déterminées] et pour jours et pour années;
| ויאמר אלהים יהי מארת ברקיע השמים להבדיל בין היום ובין הלילה והיו לאתת ולמועדים ולימים ושנים |
15 et qu’ils soient pour luminaires dans l’étendue des cieux pour donner de la lumière sur la terre. Et il fut ainsi.
| והיו למאורת ברקיע השמים להאיר על הארץ ויהי כן |
16 Et Dieu fit les deux grands luminaires, le grand luminaire pour dominer sur le jour, et le petit luminaire pour dominer sur la nuit; et les étoiles.
| ויעש אלהים את שני המארת הגדלים את המאור הגדל לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה ואת הכוכבים |
17 Et Dieu les plaça dans l’étendue des cieux pour donner de la lumière sur la terre,
| ויתן אתם אלהים ברקיע השמים להאיר על הארץ |
18 et pour dominer de jour et de nuit, et pour séparer la lumière d’avec les ténèbres. Et Dieu vit que cela était bon.
| ולמשל ביום ובלילה ולהבדיל בין האור ובין החשך וירא אלהים כי טוב |
19 Et il y eut soir, et il y eut matin: – quatrième jour.
| ויהי ערב ויהי בקר יום רביעי |
20 Et Dieu dit: Que les eaux foisonnent d’un fourmillement d’êtres vivants, et que les oiseaux volent au-dessus de la terre devant l’étendue des cieux.
| ויאמר אלהים--ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף על הארץ על פני רקיע השמים |
21 Et Dieu créa les grands animaux des eaux, et tout être vivant qui se meut, dont les eaux fourmillent, selon leurs espèces, et tout oiseau ailé selon son espèce. Et Dieu vit que cela était bon.
| ויברא אלהים את התנינם הגדלים ואת כל נפש החיה הרמשת אשר שרצו המים למינהם ואת כל עוף כנף למינהו וירא אלהים כי טוב |
22 Et Dieu les bénit, disant: Fructifiez, et multipliez, et remplissez les eaux dans les mers, et que l’oiseau multiplie sur la terre.
| ויברך אתם אלהים לאמר פרו ורבו ומלאו את המים בימים והעוף ירב בארץ |
23 Et il y eut soir, et il y eut matin: – cinquième jour.
| ויהי ערב ויהי בקר יום חמישי |
24 Et Dieu dit: Que la terre produise des êtres vivants selon leur espèce, le bétail, et [tout] ce qui rampe, et les bêtes de la terre selon leur espèce. Et il fut ainsi.
| ויאמר אלהים תוצא הארץ נפש חיה למינה בהמה ורמש וחיתו ארץ למינה ויהי כן |
25 Et Dieu fit les bêtes de la terre selon leur espèce, et le bétail selon son espèce, et tout reptile du sol selon son espèce. Et Dieu vit que cela était bon.
| ויעש אלהים את חית הארץ למינה ואת הבהמה למינה ואת כל רמש האדמה למינהו וירא אלהים כי טוב |
26 Et Dieu dit: Faisons [l’]homme à notre image, selon notre ressemblance, et qu’ils dominent sur les poissons de la mer, et sur les oiseaux des cieux, et sur le bétail, et sur toute la terre, et sur tout [animal] rampant qui rampe sur la terre.
| ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וירדו בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה ובכל הארץ ובכל הרמש הרמש על הארץ |
27 Et Dieu créa l’homme à son image; il le créa à l’image de Dieu; il les créa mâle et femelle.
| ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אתו זכר ונקבה ברא אתם |
28 Et Dieu les bénit; et Dieu leur dit: Fructifiez, et multipliez, et remplissez la terre et l’assujettissez; et dominez sur les poissons de la mer, et sur les oiseaux des cieux, et sur tout être vivant qui se meut sur la terre.
| ויברך אתם אלהים ויאמר להם אלהים פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשה ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרמשת על הארץ |
29 Et Dieu dit: Voici, je vous ai donné toute plante portant semence, qui est sur la face de toute la terre, et tout arbre dans lequel il y a un fruit d’arbre, portant semence; [cela] vous sera pour nourriture;
| ויאמר אלהים הנה נתתי לכם את כל עשב זרע זרע אשר על פני כל הארץ ואת כל העץ אשר בו פרי עץ זרע זרע לכם יהיה לאכלה |
30 et à tout animal de la terre, et à tout oiseau des cieux, et à tout ce qui rampe sur la terre, qui a en soi une âme vivante, [j’ai donné] toute plante verte pour nourriture. Et il fut ainsi.
| ולכל חית הארץ ולכל עוף השמים ולכל רומש על הארץ אשר בו נפש חיה את כל ירק עשב לאכלה ויהי כן |
31 Et Dieu vit tout ce qu’il avait fait, et voici, cela était très bon. Et il y eut soir, et il y eut matin: – le sixième jour.
| וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד ויהי ערב ויהי בקר יום הששי |
