< Exode 1 >

1 Et ce sont ici les noms des fils d’Israël qui entrèrent en Égypte; ils y entrèrent avec Jacob, chacun avec sa famille:
ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו
2 Ruben, Siméon, Lévi et Juda;
ראובן שמעון לוי ויהודה
3 Issacar, Zabulon et Benjamin;
יששכר זבולן ובנימן
4 Dan et Nephthali; Gad et Aser.
דן ונפתלי גד ואשר
5 Et toutes les âmes issues des reins de Jacob étaient 70 âmes; or Joseph était en Égypte.
ויהי כל נפש יצאי ירך יעקב--שבעים נפש ויוסף היה במצרים
6 Et Joseph mourut, et tous ses frères, et toute cette génération-là.
וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא
7 Et les fils d’Israël fructifièrent et foisonnèrent, et multiplièrent, et devinrent extrêmement forts; et le pays en fut rempli.
ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו--במאד מאד ותמלא הארץ אתם
8 Et un nouveau roi se leva sur l’Égypte, qui n’avait point connu Joseph.
ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף
9 Et il dit à son peuple: Voici, le peuple des fils d’Israël est plus nombreux et plus fort que nous.
ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל--רב ועצום ממנו
10 Allons, soyons prudents à son égard, de peur qu’il ne se multiplie, et que, s’il arrivait une guerre, il ne se joigne, lui aussi, à nos ennemis, et ne fasse la guerre contre nous, et ne monte hors du pays.
הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ
11 Et ils établirent sur lui des chefs de corvées pour l’opprimer par leurs fardeaux. Et il bâtit pour le Pharaon des villes à greniers, Pithom et Ramsès.
וישימו עליו שרי מסים למען ענתו בסבלתם ויבן ערי מסכנות לפרעה--את פתם ואת רעמסס
12 Et selon qu’ils l’opprimaient, il multipliait et croissait; et ils eurent peur des fils d’Israël.
וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ ויקצו מפני בני ישראל
13 Et les Égyptiens firent servir les fils d’Israël avec dureté,
ויעבדו מצרים את בני ישראל בפרך
14 et ils leur rendirent la vie amère par un dur service, en argile, et en briques, et par toute sorte de service aux champs: tout le service dans lequel on les faisait servir était avec dureté.
וימררו את חייהם בעבדה קשה בחמר ובלבנים ובכל עבדה בשדה--את כל עבדתם אשר עבדו בהם בפרך
15 Et le roi d’Égypte parla aux sages-femmes hébreues, dont l’une avait nom Shiphra et la seconde se nommait Pua,
ויאמר מלך מצרים למילדת העברית אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה
16 et il dit: Quand vous accoucherez les femmes hébreues et que vous les verrez sur les sièges, si c’est un fils, vous le ferez mourir, et si c’est une fille, elle vivra.
ויאמר בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים אם בן הוא והמתן אתו ואם בת הוא וחיה
17 Mais les sages-femmes craignirent Dieu, et ne firent pas comme le roi d’Égypte leur avait dit; et elles laissèrent vivre les enfants mâles.
ותיראן המילדת את האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים ותחיין את הילדים
18 Et le roi d’Égypte appela les sages-femmes, et leur dit: Pourquoi avez-vous fait cela, et avez-vous laissé vivre les enfants mâles?
ויקרא מלך מצרים למילדת ויאמר להן מדוע עשיתן הדבר הזה ותחיין את הילדים
19 Et les sages-femmes dirent au Pharaon: Parce que les femmes hébreues ne sont pas comme les Égyptiennes; car elles sont vigoureuses: avant que la sage-femme vienne vers elles, elles ont enfanté.
ותאמרן המילדת אל פרעה כי לא כנשים המצרית העברית כי חיות הנה בטרם תבוא אלהן המילדת וילדו
20 Et Dieu fit du bien aux sages-femmes; et le peuple multiplia, et devint très fort.
וייטב אלהים למילדת וירב העם ויעצמו מאד
21 Et il arriva, parce que les sages-femmes craignirent Dieu, qu’il leur fit des maisons.
ויהי כי יראו המילדת את האלהים ויעש להם בתים
22 Et le Pharaon commanda à tout son peuple, disant: Tout fils qui naîtra, jetez-le dans le fleuve; mais toute fille, laissez-la vivre.
ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבן הילוד היארה תשליכהו וכל הבת תחיון

< Exode 1 >