Ecclésiaste 4
1 Et je me suis tourné, et j’ai regardé toutes les oppressions qui se font sous le soleil; et voici les larmes des opprimés, et il n’y a point pour eux de consolateur! Et la force est dans la main de leurs oppresseurs, et il n’y a point pour eux de consolateur!
| ושבתי אני ואראה את כל העשקים אשר נעשים תחת השמש והנה דמעת העשקים ואין להם מנחם ומיד עשקיהם כח ואין להם מנחם׃ |
2 C’est pourquoi j’estime heureux les morts qui sont déjà morts, plutôt que les vivants qui sont encore vivants,
| ושבח אני את המתים שכבר מתו מן החיים אשר המה חיים עדנה׃ |
3 et plus heureux encore que tous les deux celui qui n’a pas encore été, qui n’a pas vu le mauvais travail qui se fait sous le soleil.
| וטוב משניהם את אשר עדן לא היה אשר לא ראה את המעשה הרע אשר נעשה תחת השמש׃ |
4 Et j’ai vu tout le labeur et toute l’habileté dans le travail: que c’est une jalousie de l’un contre l’autre. Cela aussi est vanité et poursuite du vent.
| וראיתי אני את כל עמל ואת כל כשרון המעשה כי היא קנאת איש מרעהו גם זה הבל ורעות רוח׃ |
5 Le sot se croise les mains, et mange sa propre chair.
| הכסיל חבק את ידיו ואכל את בשרו׃ |
6 Mieux vaut le creux de la main rempli, et le repos, que les deux mains pleines, avec le travail et la poursuite du vent.
| טוב מלא כף נחת ממלא חפנים עמל ורעות רוח׃ |
7 Et je me tournai, et je vis la vanité sous le soleil:
| ושבתי אני ואראה הבל תחת השמש׃ |
8 tel est seul sans qu’il y ait de second: il n’a pas non plus de fils ni de frère, et il n’y a pas de fin à tout son labeur; son œil n’est pas non plus rassasié par la richesse, et [il ne se dit pas]: Pour qui donc est-ce que je me tourmente et que je prive mon âme de bonheur? Cela aussi est une vanité et une ingrate occupation.
| יש אחד ואין שני גם בן ואח אין לו ואין קץ לכל עמלו גם עיניו לא תשבע עשר ולמי אני עמל ומחסר את נפשי מטובה גם זה הבל וענין רע הוא׃ |
9 Deux valent mieux qu’un; car ils ont un bon salaire de leur travail.
| טובים השנים מן האחד אשר יש להם שכר טוב בעמלם׃ |
10 Car, s’ils tombent, l’un relèvera son compagnon; mais malheur à celui qui est seul, et qui tombe, et qui n’a pas de second pour le relever!
| כי אם יפלו האחד יקים את חברו ואילו האחד שיפול ואין שני להקימו׃ |
11 De même, si l’on couche à deux, on a de la chaleur; mais celui qui est seul, comment aura-t-il chaud?
| גם אם ישכבו שנים וחם להם ולאחד איך יחם׃ |
12 Et si quelqu’un a le dessus sur un seul, les deux lui tiendront tête; et la corde triple ne se rompt pas vite.
| ואם יתקפו האחד השנים יעמדו נגדו והחוט המשלש לא במהרה ינתק׃ |
13 Mieux vaut un jeune garçon pauvre et sage, qu’un roi vieux et sot qui ne sait plus être averti.
| טוב ילד מסכן וחכם ממלך זקן וכסיל אשר לא ידע להזהר עוד׃ |
14 Car il est sorti de la maison des prisonniers pour régner, lors même qu’il est né pauvre dans son royaume.
| כי מבית הסורים יצא למלך כי גם במלכותו נולד רש׃ |
15 J’ai vu tous les vivants qui marchent sous le soleil, avec le jeune garçon, le second, qui occupera sa place.
| ראיתי את כל החיים המהלכים תחת השמש עם הילד השני אשר יעמד תחתיו׃ |
16 Il n’y a pas de fin à tout le peuple, à tous ceux qui ont été devant eux; cependant ceux qui viendront après ne se réjouiront point en lui. Car cela aussi est vanité et poursuite du vent.
| אין קץ לכל העם לכל אשר היה לפניהם גם האחרונים לא ישמחו בו כי גם זה הבל ורעיון רוח׃ |
