Ecclésiaste 1
1 Les paroles du Prédicateur, fils de David, roi à Jérusalem.
| דברי קהלת בן דוד מלך בירושלם׃ |
2 Vanité des vanités, dit le prédicateur; vanité des vanités! Tout est vanité.
| הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל׃ |
3 Quel profit a l’homme de tout son labeur dont il se tourmente sous le soleil?
| מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמל תחת השמש׃ |
4 Une génération s’en va, et une génération vient; et la terre subsiste toujours.
| דור הלך ודור בא והארץ לעולם עמדת׃ |
5 Et le soleil se lève, et le soleil se couche, et il se hâte vers son lieu où il se lève.
| וזרח השמש ובא השמש ואל מקומו שואף זורח הוא שם׃ |
6 Le vent va vers le midi, et il tourne vers le nord; il tourne et retourne; et le vent revient sur ses circuits.
| הולך אל דרום וסובב אל צפון סובב סבב הולך הרוח ועל סביבתיו שב הרוח׃ |
7 Toutes les rivières vont vers la mer, et la mer n’est pas remplie; au lieu où les rivières allaient, là elles vont de nouveau.
| כל הנחלים הלכים אל הים והים איננו מלא אל מקום שהנחלים הלכים שם הם שבים ללכת׃ |
8 Toutes choses travaillent, l’homme ne peut le dire; l’œil ne se rassasie pas de voir, et l’oreille ne se satisfait pas d’entendre.
| כל הדברים יגעים לא יוכל איש לדבר לא תשבע עין לראות ולא תמלא אזן משמע׃ |
9 Ce qui a été, c’est ce qui sera; et ce qui a été fait, c’est ce qui se fera; et il n’y a rien de nouveau sous le soleil.
| מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש תחת השמש׃ |
10 Y a-t-il une chose dont on puisse dire: Regarde ceci, c’est nouveau? – Elle a été déjà, dans les siècles qui furent avant nous.
| יש דבר שיאמר ראה זה חדש הוא כבר היה לעלמים אשר היה מלפננו׃ |
11 Il n’y a pas de souvenir des choses qui ont précédé; et de même, de celles qui seront après, il n’y en aura pas de souvenir chez ceux qui vivront plus tard.
| אין זכרון לראשנים וגם לאחרנים שיהיו לא יהיה להם זכרון עם שיהיו לאחרנה׃ |
12 Moi, le prédicateur, j’ai été roi sur Israël à Jérusalem,
| אני קהלת הייתי מלך על ישראל בירושלם׃ |
13 et j’ai appliqué mon cœur à rechercher et à explorer par la sagesse tout ce qui se fait sous les cieux: c’est une occupation ingrate que Dieu a donnée aux fils des hommes afin qu’ils s’y fatiguent.
| ונתתי את לבי לדרוש ולתור בחכמה על כל אשר נעשה תחת השמים הוא ענין רע נתן אלהים לבני האדם לענות בו׃ |
14 J’ai vu tous les travaux qui se font sous le soleil; et voici, tout est vanité et poursuite du vent.
| ראיתי את כל המעשים שנעשו תחת השמש והנה הכל הבל ורעות רוח׃ |
15 Ce qui est tordu ne peut être redressé, et ce qui manque ne peut être compté.
| מעות לא יוכל לתקן וחסרון לא יוכל להמנות׃ |
16 J’ai parlé en mon cœur, disant: Voici, je suis devenu grand et j’ai acquis de la sagesse plus que tous ceux qui ont été avant moi sur Jérusalem, et mon cœur a vu beaucoup de sagesse et de connaissance;
| דברתי אני עם לבי לאמר אני הנה הגדלתי והוספתי חכמה על כל אשר היה לפני על ירושלם ולבי ראה הרבה חכמה ודעת׃ |
17 et j’ai appliqué mon cœur à la connaissance de la sagesse et à la connaissance des choses déraisonnables et de la folie. J’ai connu que cela aussi, c’est la poursuite du vent.
| ואתנה לבי לדעת חכמה ודעת הוללות ושכלות ידעתי שגם זה הוא רעיון רוח׃ |
18 Car à beaucoup de sagesse, beaucoup de chagrin; et qui augmente la connaissance, augmente la douleur.
| כי ברב חכמה רב כעס ויוסיף דעת יוסיף מכאוב׃ |
