< 2 Samuel 22 >

1 Et David adressa à l’Éternel les paroles de ce cantique, le jour où l’Éternel l’eut délivré de la main de tous ses ennemis et de la main de Saül.
וידבר דוד ליהוה את דברי השירה הזאת ביום הציל יהוה אתו מכף כל איביו ומכף שאול
2 Et il dit: L’Éternel est mon rocher et mon lieu fort, et celui qui me délivre.
ויאמר יהוה סלעי ומצדתי ומפלטי לי
3 Dieu est mon rocher, je me confierai en lui, mon bouclier et la corne de mon salut, ma haute retraite et mon refuge. Mon Sauveur, tu me sauveras de la violence!
אלהי צורי אחסה בו מגני וקרן ישעי משגבי ומנוסי משעי מחמס תשעני
4 Je crierai à l’Éternel, qui est digne d’être loué, et je serai sauvé de mes ennemis.
מהלל אקרא יהוה ומאיבי אושע
5 Car les vagues de la mort m’ont environné, les torrents de Bélial m’ont fait peur;
כי אפפני משברי מות נחלי בליעל יבעתני
6 Les cordeaux du shéol m’ont entouré, les filets de la mort m’ont surpris: (Sheol h7585)
חבלי שאול סבני קדמני מקשי מות (Sheol h7585)
7 Dans ma détresse, j’ai invoqué l’Éternel, et j’ai appelé mon Dieu, et, de son temple, il a entendu ma voix, et mon cri est [parvenu] à ses oreilles.
בצר לי אקרא יהוה ואל אלהי אקרא וישמע מהיכלו קולי ושועתי באזניו
8 Alors la terre fut ébranlée et trembla; les fondements des cieux furent secoués et furent ébranlés, parce qu’il était irrité.
ותגעש (ויתגעש) ותרעש הארץ מוסדות השמים ירגזו ויתגעשו כי חרה לו
9 Une fumée montait de ses narines, et un feu sortant de sa bouche dévorait; des charbons en jaillissaient embrasés.
עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל גחלים בערו ממנו
10 Et il abaissa les cieux, et descendit; et il y avait une obscurité profonde sous ses pieds.
ויט שמים וירד וערפל תחת רגליו
11 Et il était monté sur un chérubin, et volait, et il parut sur les ailes du vent.
וירכב על כרוב ויעף וירא על כנפי רוח
12 Et il mit autour de lui les ténèbres pour tente, des amas d’eaux, d’épaisses nuées de l’air.
וישת חשך סביבתיו סכות חשרת מים עבי שחקים
13 De la splendeur qui était devant lui jaillissaient, embrasés, des charbons de feu.
מנגה נגדו בערו גחלי אש
14 L’Éternel tonna des cieux, et le Très-haut fit retentir sa voix.
ירעם מן שמים יהוה ועליון יתן קולו
15 Et il tira des flèches et dispersa [mes ennemis]; [il lança] l’éclair, et les mit en déroute.
וישלח חצים ויפיצם ברק ויהמם (ויהם)
16 Alors les lits de la mer parurent, les fondements du monde furent mis à découvert, quand l’Éternel les tançait par le souffle du vent de ses narines.
ויראו אפקי ים יגלו מסדות תבל בגערת יהוה מנשמת רוח אפו
17 D’en haut, il étendit [sa main], il me prit, il me tira des grandes eaux;
ישלח ממרום יקחני ימשני ממים רבים
18 Il me délivra de mon puissant ennemi, de ceux qui me haïssaient; car ils étaient plus forts que moi.
יצילני מאיבי עז משנאי כי אמצו ממני
19 Ils m’avaient surpris au jour de ma calamité, mais l’Éternel fut mon appui.
יקדמני ביום אידי ויהי יהוה משען לי
20 Et il me fit sortir au large, il me délivra, parce qu’il prenait son plaisir en moi.
ויצא למרחב אתי יחלצני כי חפץ בי
21 L’Éternel m’a récompensé selon ma justice, il m’a rendu selon la pureté de mes mains;
יגמלני יהוה כצדקתי כבר ידי ישיב לי
22 Car j’ai gardé les voies de l’Éternel, et je ne me suis point méchamment détourné de mon Dieu;
כי שמרתי דרכי יהוה ולא רשעתי מאלהי
23 Car toutes ses ordonnances ont été devant moi; et de ses statuts, je ne me suis pas écarté;
כי כל משפטו לנגדי וחקתיו לא אסור ממנה
24 Et j’ai été parfait envers lui, et je me suis gardé de mon iniquité.
ואהיה תמים לו ואשתמרה מעוני
25 Et l’Éternel m’a rendu selon ma justice, selon ma pureté devant ses yeux.
וישב יהוה לי כצדקתי כברי לנגד עיניו
26 Avec celui qui use de grâce, tu uses de grâce; avec l’homme parfait, tu te montres parfait;
עם חסיד תתחסד עם גבור תמים תתמם
27 Avec celui qui est pur, tu te montres pur; et avec le pervers, tu es roide.
עם נבר תתבר ועם עקש תתפל
28 Et tu sauveras le peuple affligé, et tes yeux sont sur les hautains, [et] tu les abaisses.
ואת עם עני תושיע ועיניך על רמים תשפיל
29 Car toi, Éternel! tu es ma lampe; et l’Éternel fait resplendir mes ténèbres.
כי אתה נירי יהוה ויהוה יגיה חשכי
30 Car, par toi, je courrai au travers d’une troupe; par mon Dieu, je franchirai une muraille.
כי בכה ארוץ גדוד באלהי אדלג שור
31 Quant à Dieu, sa voie est parfaite; la parole de l’Éternel est affinée; il est un bouclier à tous ceux qui se confient en lui.
האל תמים דרכו אמרת יהוה צרופה-- מגן הוא לכל החסים בו
32 Car qui est Dieu, hormis l’Éternel? et qui est un rocher, hormis notre Dieu?
כי מי אל מבלעדי יהוה ומי צור מבלעדי אלהינו
33 Dieu est ma puissante forteresse, et il aplanit parfaitement ma voie.
האל מעוזי חיל ויתר תמים דרכו (דרכי)
34 Il rend mes pieds pareils à ceux des biches, et me fait tenir debout sur mes lieux élevés.
משוה רגליו (רגלי) כאילות ועל במתי יעמדני
35 Il enseigne mes mains à combattre; et mes bras bandent un arc d’airain.
מלמד ידי למלחמה ונחת קשת נחושה זרעתי
36 Et tu m’as donné le bouclier de ton salut, et ta débonnaireté m’a agrandi.
ותתן לי מגן ישעך וענתך תרבני
37 Tu as mis au large mes pas sous moi, et les chevilles de mes pieds n’ont pas chancelé.
תרחיב צעדי תחתני ולא מעדו קרסלי
38 J’ai poursuivi mes ennemis, et je les ai détruits; et je ne m’en suis pas retourné que je ne les aie consumés.
ארדפה איבי ואשמידם ולא אשוב עד כלותם
39 Et je les ai consumés, je les ai transpercés, et ils ne se sont pas relevés, mais ils sont tombés sous mes pieds.
ואכלם ואמחצם ולא יקומון ויפלו תחת רגלי
40 Et tu m’as ceint de force pour le combat; tu as courbé sous moi ceux qui s’élevaient contre moi.
ותזרני חיל למלחמה תכריע קמי תחתני
41 Et tu as fait que mes ennemis m’ont tourné le dos; et ceux qui me haïssaient, je les ai détruits.
ואיבי תתה לי ערף משנאי ואצמיתם
42 Ils regardaient, et il n’y avait point de sauveur; [ils regardaient] vers l’Éternel, et il ne leur a pas répondu.
ישעו ואין משיע אל יהוה ולא ענם
43 Et je les ai brisés menu comme la poussière de la terre; comme la boue des rues, je les ai écrasés, je les ai foulés.
ואשחקם כעפר ארץ כטיט חוצות אדקם ארקעם
44 Et tu m’as délivré des débats de mon peuple; tu m’as gardé pour être le chef des nations; un peuple que je ne connaissais pas me servira.
ותפלטני מריבי עמי תשמרני לראש גוים עם לא ידעתי יעבדני
45 Les fils de l’étranger se sont soumis à moi en dissimulant; dès qu’ils ont entendu de leur oreille, ils m’ont obéi.
בני נכר יתכחשו לי לשמוע אזן ישמעו לי
46 Les fils de l’étranger ont dépéri, et ils sont sortis en tremblant de leurs lieux cachés.
בני נכר יבלו ויחגרו ממסגרותם
47 L’Éternel est vivant; et que mon Rocher soit béni! Et que Dieu, le rocher de mon salut, soit exalté,
חי יהוה וברוך צורי וירם אלהי צור ישעי
48 Le Dieu qui m’a donné des vengeances, et qui a amené les peuples sous moi,
האל הנתן נקמת לי ומריד עמים תחתני
49 Et qui m’a fait sortir du milieu de mes ennemis. Tu m’as élevé au-dessus de ceux qui s’élèvent contre moi, tu m’as délivré de l’homme violent.
ומוציאי מאיבי ומקמי תרוממני מאיש חמסים תצילני
50 C’est pourquoi, Éternel! je te célébrerai parmi les nations, et je chanterai des cantiques à [la gloire de] ton nom.
על כן אודך יהוה בגוים ולשמך אזמר
51 [C’est lui] qui a donné de grandes délivrances à son roi, et qui use de bonté envers son oint, envers David, et envers sa semence, à toujours.
מגדיל (מגדול) ישועות מלכו ועשה חסד למשיחו לדוד ולזרעו עד עולם

< 2 Samuel 22 >