1 Corinthiens 11
1 Soyez mes imitateurs, comme moi aussi je le suis de Christ.
| לכו בעקבותי כאשר גם אני הלך בעקבות המשיח׃ |
2 Or je vous loue de ce que vous vous souvenez de moi en toutes choses, et de ce que vous gardez les enseignements, comme je vous les ai donnés.
| ועל זאת אני משבח אתכם אחי כי זכרתם אתי בכל לשמר את הקבלות כאשר מסרתי לכם׃ |
3 Mais je veux que vous sachiez que le chef de tout homme, c’est le Christ, et que le chef de la femme, c’est l’homme, et que le chef du Christ, c’est Dieu.
| אך חפץ אנכי שתדעו כי ראש כל איש המשיח וראש האשה האיש וראש המשיח הוא האלהים׃ |
4 Tout homme qui prie ou qui prophétise en ayant [quelque chose] sur la tête, déshonore sa tête;
| כל איש אשר יתפלל או יתנבא וראשו מכסה מבזה הוא את ראשו׃ |
5 et toute femme qui prie ou qui prophétise, la tête découverte, déshonore sa tête, car c’est la même chose qu’une femme qui serait rasée.
| וכל אשה אשר תתפלל או תתנבא וראשה פרוע מבזה היא את ראשה יען בזה היא כמו מגלחה׃ |
6 Car si la femme n’est pas couverte, qu’on lui coupe aussi les cheveux. Mais s’il est déshonnête pour une femme d’avoir les cheveux coupés ou d’être rasée, qu’elle soit couverte.
| כי האשה אם לא תתכסה גם תתגלח ואם בזיון הוא לאשה להכסם או להתגלח תתכסה׃ |
7 Car l’homme, étant l’image et la gloire de Dieu, ne doit pas se couvrir la tête; mais la femme est la gloire de l’homme.
| והאיש איננו חיב לכסות את ראשו כי הוא צלם אלהים וכבודו אבל האשה היא כבוד האיש׃ |
8 Car l’homme ne procède pas de la femme, mais la femme de l’homme;
| כי אין האיש מן האשה כי אם האשה מן האיש׃ |
9 car aussi l’homme n’a pas été créé à cause de la femme, mais la femme à cause de l’homme.
| גם לא נברא האיש בעבור האשה כי אם האשה בעבור האיש׃ |
10 C’est pourquoi la femme, à cause des anges, doit avoir sur la tête [une marque de l’]autorité [à laquelle elle est soumise].
| על כן האשה חיבת להיות לה כפה על ראשה בעבור המלאכים׃ |
11 Toutefois, ni la femme n’est sans l’homme, ni l’homme sans la femme, dans le Seigneur;
| אבל אין האיש בלא אשה ואין האשה בלא איש באדון׃ |
12 car comme la femme procède de l’homme, ainsi aussi l’homme est par la femme; mais toutes choses procèdent de Dieu.
| כי כאשר האשה מן האיש כן גם האיש על ידי האשה וכל זאת מאלהים׃ |
13 Jugez-en en vous-mêmes: est-il convenable qu’une femme prie Dieu sans être couverte?
| שפטו נא בנפשכם הנאוה לאשה להתפלל אל האלהים בגלוי ראש׃ |
14 La nature même ne vous enseigne-t-elle pas que, si un homme a une longue chevelure, c’est un déshonneur pour lui?
| או הלא גם הטבע בעצמו ילמד אתכם כי איש אשר יגדל פרע שער ראשו חרפה היא לו׃ |
15 Mais si une femme a une longue chevelure, c’est une gloire pour elle, parce que la chevelure lui est donnée en guise de voile.
| אבל האשה כי תגדל שערה פאר הוא לה כי נתן לה השער לצניף׃ |
16 Mais si quelqu’un paraît vouloir contester, nous, nous n’avons pas une telle coutume, ni les assemblées de Dieu.
| ואם יחשב איש לערער עלינו אין לנו מנהג כזה ולא לקהלות האלהים׃ |
17 Or, en prescrivant ceci, je ne [vous] loue pas, – c’est que vous vous réunissez, non pas pour votre profit, mais à votre détriment.
| והנה בצותי את זאת לא אוכל לשבח אתכם על אשר תקהלו יחד לא להועיל כי אם לרעה׃ |
18 Car d’abord, quand vous vous réunissez en assemblée, j’entends dire qu’il y a des divisions parmi vous, et je le crois en partie;
| כי בראשונה שמעתי שיש מחלקות ביניכם כאשר תועדו בקהל ומקצתו אני מאמין׃ |
19 car il faut aussi qu’il y ait des sectes parmi vous, afin que ceux qui sont approuvés soient manifestes parmi vous.
| כי אף צריכות כתות להיות ביניכם למען יודעו הנאמנים בכם׃ |
20 Quand donc vous vous réunissez ensemble, ce n’est pas manger la cène dominicale:
| ועתה כאשר תקהלו יחד אין זה לאכל סעודת האדון׃ |
21 car lorsqu’on mange, chacun prend par avance son propre souper, et l’un a faim, et l’autre s’enivre.
| כי כל אחד מקדים לקחת סעודתו בעת האכילה וזה ירעב וזה ישתכר׃ |
22 N’avez-vous donc pas des maisons pour manger et pour boire? Ou méprisez-vous l’assemblée de Dieu, et faites-vous honte à ceux qui n’ont rien? Que vous dirai-je? Vous louerai-je? En cela, je ne vous loue pas.
| האין לכם בתים לאכל ולשתות בהם או התבוזו את קהל אלהים ותכלימו את אשר אין בידם מאומה מה אמר לכם העל זאת אשבח אתכם אינני משבח׃ |
23 Car moi, j’ai reçu du Seigneur ce qu’aussi je vous ai enseigné: c’est que le seigneur Jésus, la nuit qu’il fut livré, prit du pain,
| כי כה קבלתי אנכי מן האדון את אשר גם מסרתי לכם כי האדון ישוע בלילה ההוא אשר נמסר בו לקח את הלחם׃ |
24 et après avoir rendu grâces, il le rompit et dit: « Ceci est mon corps, qui est pour vous; faites ceci en mémoire de moi. »
| ויברך ויבצע ויאמר קחו אכלו זה גופי הנבצע בעדכם עשו זאת לזכרוני׃ |
25 De même [il prit] la coupe aussi, après le souper, en disant: « Cette coupe est la nouvelle alliance en mon sang: faites ceci, toutes les fois que vous la boirez, en mémoire de moi. »
| וכן גם את הכוס אחר הסעודה ויאמר הכוס הזאת היא הברית החדשה בדמי עשו זאת לזכרוני בכל עת שתשתו׃ |
26 Car toutes les fois que vous mangez ce pain et que vous buvez la coupe, vous annoncez la mort du Seigneur jusqu’à ce qu’il vienne.
| כי בכל עת שתאכלו את הלחם הזה ותשתו את הכוס הזאת הזכר תזכירו את מות אדנינו עד כי יבוא׃ |
27 Ainsi quiconque mange le pain ou boit la coupe du Seigneur indignement sera coupable à l’égard du corps et du sang du Seigneur.
| לכן מי שיאכל מן הלחם הזה או ישתה מכוס האדון שלא כראוי יאשם לגוף אדנינו ולדמו׃ |
28 Mais que chacun s’éprouve soi-même, et qu’ainsi il mange du pain et boive de la coupe;
| יבחן האיש את נפשו ואז יאכל מן הלחם וישתה מן הכוס׃ |
29 car celui qui mange et qui boit, mange et boit un jugement contre lui-même, ne distinguant pas le corps.
| כי האכל והשתה שלא כראוי אכל ושתה דין לנפשו יען אשר לא הפלה את גוף האדון׃ |
30 C’est pour cela que plusieurs sont faibles et malades parmi vous, et qu’un assez grand nombre dorment.
| בעבור זאת יש בכם חולים וחלשים רבים והרבה ישנו המות׃ |
31 Mais si nous nous jugions nous-mêmes, nous ne serions pas jugés.
| כי אם נבחן את נפשנו לא נהיה נדונים׃ |
32 Mais quand nous sommes jugés, nous sommes châtiés par le Seigneur, afin que nous ne soyons pas condamnés avec le monde.
| וכאשר נדון נוסר על יד האדון למען לא נחיב עם העולם׃ |
33 Ainsi, mes frères, quand vous vous réunissez pour manger, attendez-vous l’un l’autre;
| על כן אחי בהקהלכם יחד לאכל תחכו איש אל רעהו׃ |
34 si quelqu’un a faim, qu’il mange chez lui, afin que vous ne vous réunissiez pas pour être jugés. Or, quant aux autres points, je les réglerai quand j’irai [vers vous].
| וכי ירעב איש יאכל בביתו פן תקהלו לאשמה ויתר הדברים אתקן בבאי׃ |
