Ruth 2
1 Noémi avait un parent du côté de son mari; c’était un homme puissant et riche, de la famille d’Élimélech et son nom était Booz.
| ולנעמי מידע לאישה איש גבור חיל ממשפחת אלימלך ושמו בעז׃ |
2 Ruth, la Moabite, dit à Noémi: « je voudrais bien aller aux champs glaner des épis derrière celui aux yeux duquel j’aurai trouvé grâce. » Elle lui répondit: « Va, ma fille. »
| ותאמר רות המואביה אל נעמי אלכה נא השדה ואלקטה בשבלים אחר אשר אמצא חן בעיניו ותאמר לה לכי בתי׃ |
3 Ruth s’en alla et vint glaner dans un champ derrière les moissonneurs; et il se rencontra qu’elle arriva dans la pièce de terre qui appartenait à Booz, qui était de la famille d’Élimélech.
| ותלך ותבוא ותלקט בשדה אחרי הקצרים ויקר מקרה חלקת השדה לבעז אשר ממשפחת אלימלך׃ |
4 Et voilà que Booz vint de Bethléem, et il dit aux moissonneurs: « Yahweh soit avec vous! » Ils lui répondirent: « Yahweh te bénisse! »
| והנה בעז בא מבית לחם ויאמר לקוצרים יהוה עמכם ויאמרו לו יברכך יהוה׃ |
5 Et Booz dit à son serviteur établi sur les moissonneurs: « À qui est cette jeune fille? »
| ויאמר בעז לנערו הנצב על הקוצרים למי הנערה הזאת׃ |
6 Le serviteur établi sur les moissonneurs répondit: « C’est une jeune Moabite, qui est revenue avec Noémi des champs de Moab.
| ויען הנער הנצב על הקוצרים ויאמר נערה מואביה היא השבה עם נעמי משדה מואב׃ |
7 Elle nous a dit: Laissez-moi glaner et ramasser des épis entre les gerbes, derrière les moissonneurs, Et, depuis ce matin qu’elle est arrivée, jusqu’à présent, elle a été debout, et ce repos qu’elle prend dans la maison est court. »
| ותאמר אלקטה נא ואספתי בעמרים אחרי הקוצרים ותבוא ותעמוד מאז הבקר ועד עתה זה שבתה הבית מעט׃ |
8 Booz dit à Ruth: « Ecoute, ma fille, ne va pas glaner dans un autre champ; ne t’éloigne pas d’ici, et reste ainsi avec mes servantes.
| ויאמר בעז אל רות הלוא שמעת בתי אל תלכי ללקט בשדה אחר וגם לא תעבורי מזה וכה תדבקין עם נערתי׃ |
9 Regarde le champ que l’on moissonnera, et va derrière elles. N’ai-je pas défendu aux serviteurs de te toucher? Et quand tu auras soif, tu iras aux cruches, et tu boiras de ce que les serviteurs auront puisé. »
| עיניך בשדה אשר יקצרון והלכת אחריהן הלוא צויתי את הנערים לבלתי נגעך וצמת והלכת אל הכלים ושתית מאשר ישאבון הנערים׃ |
10 Alors, tombant sur sa face, elle se prosterna contre terre et lui dit: « Comment ai-je trouvé grâce à tes yeux, pour que tu t’intéresses à moi, qui suis une étrangère? »
| ותפל על פניה ותשתחו ארצה ותאמר אליו מדוע מצאתי חן בעיניך להכירני ואנכי נכריה׃ |
11 Booz lui répondit: « On m’a rapporté tout ce que tu as fait pour ta belle-mère après la mort de ton mari, et comment tu as quitté ton père et ta mère et le pays de ta naissance, et tu es venue vers un peuple que tu ne connaissais pas auparavant.
| ויען בעז ויאמר לה הגד הגד לי כל אשר עשית את חמותך אחרי מות אישך ותעזבי אביך ואמך וארץ מולדתך ותלכי אל עם אשר לא ידעת תמול שלשום׃ |
12 Que Yahweh te rende ce que tu as fait, et que ta récompense soit pleine, de la part de Yahweh, le Dieu d’Israël, sous les ailes duquel tu es venue te réfugier! »
| ישלם יהוה פעלך ותהי משכרתך שלמה מעם יהוה אלהי ישראל אשר באת לחסות תחת כנפיו׃ |
13 Et elle dit: « Oh! que je trouve grâce à tes yeux, mon seigneur! Car tu m’as consolée, et tu as parlé au cœur de ta servante, bien que je ne sois pas même comme l’une de tes servantes. »
| ותאמר אמצא חן בעיניך אדני כי נחמתני וכי דברת על לב שפחתך ואנכי לא אהיה כאחת שפחתיך׃ |
14 Au moment du repas, Booz dit à Ruth: « Approche, mange du pain et trempe ton morceau dans le vinaigre. » Elle s’assit à côté des moissonneurs; Booz lui donna du grain rôti; elle mangea et se rassasia, et elle garda le reste;
| ויאמר לה בעז לעת האכל גשי הלם ואכלת מן הלחם וטבלת פתך בחמץ ותשב מצד הקוצרים ויצבט לה קלי ותאכל ותשבע ותתר׃ |
15 ensuite elle se leva pour glaner. Et Booz donna cet ordre à ses serviteurs: « qu’elle glane aussi entre les gerbes, et ne lui faites pas de honte;
| ותקם ללקט ויצו בעז את נעריו לאמר גם בין העמרים תלקט ולא תכלימוה׃ |
16 et même vous tirerez pour elle quelques épis des javelles, que vous laisserez par terre, afin qu’elle les ramasse, et vous ne lui ferez point de reproches. »
| וגם של תשלו לה מן הצבתים ועזבתם ולקטה ולא תגערו בה׃ |
17 Elle glana dans le champ jusqu’au soir, et elle battit ce qu’elle avait glané; il y eut environ un épha d’orge.
| ותלקט בשדה עד הערב ותחבט את אשר לקטה ויהי כאיפה שערים׃ |
18 Elle l’emporta et revint à la ville, et sa belle-mère vit ce qu’elle avait glané. Elle tira aussi ce qu’elle avait gardé de reste après son repas, et le donna.
| ותשא ותבוא העיר ותרא חמותה את אשר לקטה ותוצא ותתן לה את אשר הותרה משבעה׃ |
19 Sa belle-mère lui dit: « Où as-tu glané aujourd’hui, et où as-tu travaillé? Béni soit celui qui s’est intéressé à toi! » Et Ruth fit connaître à sa belle-mère chez qui elle avait travaillé, en disant: « L’homme chez qui j’ai travaillé aujourd’hui s’appelle Booz. »
| ותאמר לה חמותה איפה לקטת היום ואנה עשית יהי מכירך ברוך ותגד לחמותה את אשר עשתה עמו ותאמר שם האיש אשר עשיתי עמו היום בעז׃ |
20 Noémi dit à sa belle-fille: « Qu’il soit béni de Yahweh de ce qu’il n’a pas cessé d’être miséricordieux envers les vivants, aussi bien qu’envers ceux qui sont morts! » Noémi lui dit encore: « Cet homme est pour nous un proche parent et l’un de ceux qui ont sur nous droit de rachat. »
| ותאמר נעמי לכלתה ברוך הוא ליהוה אשר לא עזב חסדו את החיים ואת המתים ותאמר לה נעמי קרוב לנו האיש מגאלנו הוא׃ |
21 Ruth, la Moabite, dit: Il m’a dit encore: « Reste avec mes serviteurs jusqu’à ce qu’ils aient achevé toute ma moisson. »
| ותאמר רות המואביה גם כי אמר אלי עם הנערים אשר לי תדבקין עד אם כלו את כל הקציר אשר לי׃ |
22 Et Noémi dit à Ruth, sa belle-fille: « Il est bon, ma fille, que tu sortes avec ses servantes, afin qu’on ne te maltraite pas dans un autre champ. »
| ותאמר נעמי אל רות כלתה טוב בתי כי תצאי עם נערותיו ולא יפגעו בך בשדה אחר׃ |
| ותדבק בנערות בעז ללקט עד כלות קציר השערים וקציר החטים ותשב את חמותה׃ |
