Jonas 4
1 Jonas en éprouva un vif chagrin, et il fut irrité.
| וירע אל יונה רעה גדולה ויחר לו |
2 Il fit une prière à Yahweh et dit: " Ah! Yahweh, n'est-ce pas là ce que je disais lorsque j'étais encore dans mon pays? C'est pourquoi je me suis d'abord enfui à Tharsis; car je savais que vous êtes un Dieu miséricordieux et clément, lent à la colère, riche en grâce et vous repentant du mal.
| ויתפלל אל יהוה ויאמר אנה יהוה הלוא זה דברי עד היותי על אדמתי--על כן קדמתי לברח תרשישה כי ידעתי כי אתה אל חנון ורחום ארך אפים ורב חסד ונחם על הרעה |
3 Maintenant, Yahweh, retirez donc de moi mon âme, car la mort vaut mieux pour moi que la vie. "
| ועתה יהוה קח נא את נפשי ממני כי טוב מותי מחיי |
4 Et Yahweh répondit: " Fais-tu bien de t'irriter? "
| ויאמר יהוה ההיטב חרה לך |
5 Et Jonas sortit de la ville et s'assit à l'orient de la ville; là il se fit une hutte et s'assit dessous à l'ombre, jusqu'à ce qu'il vît ce qui arriverait dans la ville.
| ויצא יונה מן העיר וישב מקדם לעיר ויעש לו שם סכה וישב תחתיה בצל עד אשר יראה מה יהיה בעיר |
6 Et Yahweh-Dieu fit pousser un ricin qui s'éleva au-dessus de Jonas pour qu'il y eût de l'ombre sur sa tête, afin de le délivrer de son mal; et Jonas éprouva une grande joie à cause du ricin.
| וימן יהוה אלהים קיקיון ויעל מעל ליונה להיות צל על ראשו להציל לו מרעתו וישמח יונה על הקיקיון שמחה גדולה |
7 Mais Yahweh fit venir, au lever de l'aurore, le lendemain, un ver qui piqua le ricin; et il sécha.
| וימן האלהים תולעת בעלות השחר למחרת ותך את הקיקיון וייבש |
8 Et quand le soleil se leva, Yahweh fit venir un vent brûlant d'orient; et le soleil donna sur la tête de Jonas, au point qu'il défaillit. Il demanda de mourir et dit: " La mort vaut mieux pour moi que la vie. "
| ויהי כזרח השמש וימן אלהים רוח קדים חרישית ותך השמש על ראש יונה ויתעלף וישאל את נפשו למות ויאמר טוב מותי מחיי |
9 Alors Dieu dit à Jonas: " Fais-tu bien de t'irriter à cause du ricin? " Il répondit: " Je fais bien de m'irriter jusqu'à la mort. "
| ויאמר אלהים אל יונה ההיטב חרה לך על הקיקיון ויאמר היטב חרה לי עד מות |
10 Et Yahweh dit: " Tu t'affliges au sujet du ricin pour lequel tu n'as pas travaillé et que tu n'as pas fait croître, qui est venu en une nuit et qui a péri en une nuit;
| ויאמר יהוה--אתה חסת על הקיקיון אשר לא עמלת בו ולא גדלתו שבן לילה היה ובן לילה אבד |
11 et moi, je ne m'affligerais pas au sujet de Ninive, la grande ville, dans laquelle il y a plus de cent vingt mille hommes qui ne distinguent pas leur droite de leur gauche, et des animaux en grand nombre! "
| ואני לא אחוס על נינוה העיר הגדולה--אשר יש בה הרבה משתים עשרה רבו אדם אשר לא ידע בין ימינו לשמאלו ובהמה רבה |
