Job 9
1 Alors Job prit la parole et dit:
| ויען איוב ויאמר׃ |
2 Je sais bien qu'il en est ainsi: comment l'homme serait-il juste vis-à-vis de Dieu?
| אמנם ידעתי כי כן ומה יצדק אנוש עם אל׃ |
3 S'il voulait contester avec lui, sur mille choses il ne pourrait répondre à une seule.
| אם יחפץ לריב עמו לא יעננו אחת מני אלף׃ |
4 Dieu est sage en son cœur, et puissant en force: qui lui a résisté, et est demeuré en paix?
| חכם לבב ואמיץ כח מי הקשה אליו וישלם׃ |
5 Il transporte les montagnes, sans qu'elles le sachent, il les renverse dans sa colère;
| המעתיק הרים ולא ידעו אשר הפכם באפו׃ |
6 il secoue la terre sur sa base, et ses colonnes sont ébranlées.
| המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון׃ |
7 Il commande au soleil, et le soleil ne se lève pas; il met un sceau sur les étoiles.
| האמר לחרס ולא יזרח ובעד כוכבים יחתם׃ |
8 Seul, il étend les cieux, il marche sur les hauteurs de la mer.
| נטה שמים לבדו ודורך על במתי ים׃ |
9 Il a créé la Grande Ourse, Orion, les Pléiades, et les régions du ciel austral.
| עשה עש כסיל וכימה וחדרי תמן׃ |
10 Il fait des merveilles qu'on ne peut sonder, des prodiges qu'on ne saurait compter.
| עשה גדלות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר׃ |
11 Voici qu'il passe près de moi, et je ne le vois pas; il s'éloigne, sans que je l'aperçoive.
| הן יעבר עלי ולא אראה ויחלף ולא אבין לו׃ |
12 S'il ravit une proie, qui s'y opposera, qui lui dira: « Que fais-tu? »
| הן יחתף מי ישיבנו מי יאמר אליו מה תעשה׃ |
13 Dieu! Rien ne fléchit sa colère; devant lui s'inclinent les légions d'orgueil.
| אלוה לא ישיב אפו תחתו שחחו עזרי רהב׃ |
14 Et moi je songerais à lui répondre, à choisir mes paroles pour discuter avec lui!
| אף כי אנכי אעננו אבחרה דברי עמו׃ |
15 Aurais-je pour moi la justice, je ne répondrais pas; j'implorerais la clémence de mon juge.
| אשר אם צדקתי לא אענה למשפטי אתחנן׃ |
16 Même s'il se rendait à mon appel, je ne croirais pas qu'il eût écouté ma voix:
| אם קראתי ויענני לא אאמין כי יאזין קולי׃ |
17 lui qui me brise comme dans un tourbillon, et multiplie mes blessures sans motif;
| אשר בשערה ישופני והרבה פצעי חנם׃ |
18 qui ne me laisse point respirer, et me rassasie d'amertume.
| לא יתנני השב רוחי כי ישבעני ממררים׃ |
19 S'agit-il de force, voici qu'il est fort, s'agit-il de droit, il dit: « Qui m'assigne? »
| אם לכח אמיץ הנה ואם למשפט מי יועידני׃ |
20 Serais-je irréprochable, ma bouche même me condamnerait; serais-je innocent, elle me déclarerait pervers.
| אם אצדק פי ירשיעני תם אני ויעקשני׃ |
21 Innocent! Je le suis; je ne tiens pas à l'existence, et la vie m'est à charge.
| תם אני לא אדע נפשי אמאס חיי׃ |
22 Il m'importe après tout; c'est pourquoi j'ai dit: « Il fait périr également le juste et l'impie. »
| אחת היא על כן אמרתי תם ורשע הוא מכלה׃ |
23 Si du moins le fléau tuait d'un seul coup! Hélas! il se rit des épreuves de l'innocent!
| אם שוט ימית פתאם למסת נקים ילעג׃ |
24 La terre est livrée aux mains du méchant, Dieu voile la face de ses juges: si ce n'est pas lui, qui est-ce donc?
| ארץ נתנה ביד רשע פני שפטיה יכסה אם לא אפוא מי הוא׃ |
25 Mes jours sont plus rapides qu'un courrier, ils fuient sans avoir vu le bonheur;
| וימי קלו מני רץ ברחו לא ראו טובה׃ |
26 ils passent comme la barque de jonc, comme l'aigle qui fond sur sa proie.
| חלפו עם אניות אבה כנשר יטוש עלי אכל׃ |
27 Si je dis: « Je veux oublier ma plainte, quitter mon air triste, prendre un air joyeux, »
| אם אמרי אשכחה שיחי אעזבה פני ואבליגה׃ |
28 je tremble pour toutes mes douleurs, je sais que tu ne me tiendras pas pour innocent.
| יגרתי כל עצבתי ידעתי כי לא תנקני׃ |
29 Je serai jugé coupable: pourquoi prendre une peine inutile?
| אנכי ארשע למה זה הבל איגע׃ |
30 Quand je me laverais dans la neige, quand je purifierais mes mains avec le bor,
| אם התרחצתי במו שלג והזכותי בבר כפי׃ |
31 tu me plongerais dans la fange, et mes vêtements m'auraient en horreur.
| אז בשחת תטבלני ותעבוני שלמותי׃ |
32 Dieu n'est pas un homme comme moi, pour que je lui réponde, pour que nous comparaissions ensemble en justice.
| כי לא איש כמני אעננו נבוא יחדו במשפט׃ |
33 Il n'y a pas entre nous d'arbitre qui pose sa main sur nous deux.
| לא יש בינינו מוכיח ישת ידו על שנינו׃ |
34 Qu'il retire sa verge de dessus moi, que ses terreurs cessent de m'épouvanter:
| יסר מעלי שבטו ואמתו אל תבעתני׃ |
35 alors je parlerai sans le craindre; autrement, je ne suis point à moi-même.
| אדברה ולא איראנו כי לא כן אנכי עמדי׃ |
