Job 16

1 Alors Job prit la parole et dit:

ויען איוב ויאמר

2 J'ai souvent entendu de semblables harangues; vous êtes tous d'insupportables consolateurs.

שמעתי כאלה רבות מנחמי עמל כלכם

3 Quand finiront ces vains discours? Quel aiguillon t'excite à répliquer?

הקץ לדברי-רוח או מה-ימריצך כי תענה

4 Moi aussi, je saurais parler comme vous, si vous étiez à ma place; j'arrangerais de beaux discours à votre adresse, je secouerais la tête sur vous;

גם אנכי-- ככם אדברה לו יש נפשכם תחת נפשי-- אחבירה עליכם במלים ואניעה עליכם במו ראשי

5 je vous encouragerais de la bouche, et vous auriez pour soulagement l'agitation de mes lèvres.

אאמצכם במו-פי וניד שפתי יחשך

6 Si je parle, ma douleur n'est pas adoucie; si je me tais, en est-elle soulagée?

אם-אדברה לא-יחשך כאבי ואחדלה מה-מני יהלך

7 Aujourd'hui, hélas! Dieu a épuisé mes forces... ô Dieu, tu as moissonné tous mes proches.

אך-עתה הלאני השמות כל-עדתי

8 Tu me garrottes... c'est un témoignage contre moi!... ma maigreur se lève contre moi, en face elle m'accuse.

ותקמטני לעד היה ויקם בי כחשי בפני יענה

9 Sa colère me déchire et me poursuit, il grince des dents contre moi; mon ennemi darde sur moi ses regards.

אפו טרף וישטמני--חרק עלי בשניו צרי ילטש עיניו לי

10 Ils ouvrent leur bouche pour me dévorer, ils me frappent la joue avec outrage, ils se liguent tous ensemble pour me perdre.

פערו עלי בפיהם--בחרפה הכו לחיי יחד עלי יתמלאון

11 Dieu m'a livré au pervers, il m'a jeté entre les mains des méchants.

יסגירני אל אל עויל ועל-ידי רשעים ירטני

12 J'étais en paix, et il m'a secoué, il m'a saisi par la nuque, et il m'a brisé. Il m'a posé en but à ses traits,

שלו הייתי ויפרפרני-- ואחז בערפי ויפצפצני ויקימני לו למטרה

13 ses flèches volent autour de moi; il perce mes flancs sans pitié, il répand mes entrailles sur la terre;

יסבו עלי רביו-- יפלח כליותי ולא יחמל ישפך לארץ מררתי

14 il me fait brèche sur brèche, il fond sur moi comme un géant.

יפרצני פרץ על-פני-פרץ ירץ עלי כגבור

15 J'ai cousu un sac sur ma peau, et j'ai roulé mon front dans la poussière.

שק תפרתי עלי גלדי ועללתי בעפר קרני

16 Mon visage est tout rouge de larmes, et l'ombre de la mort s'étend sur mes paupières,

פני חמרמרה (חמרמרו) מני-בכי ועל עפעפי צלמות

17 quoiqu'il n'y ait pas d'iniquités dans mes mains, et que ma prière soit pure.

על לא-חמס בכפי ותפלתי זכה

18 O terre, ne couvre point mon sang, et que mes cris s'élèvent librement!

ארץ אל-תכסי דמי ואל-יהי מקום לזעקתי

19 A cette heure même, voici que j'ai mon témoin dans le ciel, mon défenseur dans les hauts lieux.

גם-עתה הנה-בשמים עדי ושהדי במרמים

20 Mes amis se moquent de moi, c'est vers Dieu que pleurent mes yeux.

מליצי רעי אל-אלוה דלפה עיני

21 Qu'il juge lui-même entre Dieu et l'homme, entre le fils de l'homme et son semblable!

ויוכח לגבר עם-אלוה ובן-אדם לרעהו

22 Car les années qui me sont comptés s'écoulent, et j'entre dans un sentier d'où je ne reviendrai pas.

כי-שנות מספר יאתיו וארח לא-אשוב אהלך