Isaïe 17

1 Oracle sur Damas. Voici Damas retirée du nombre des villes; elle ne sera plus qu'un monceau de ruines!

משא דמשק הנה דמשק מוסר מעיר והיתה מעי מפלה

2 Les villes d'Aroër sont abandonnées, elles sont livrées aux troupeaux, ils s'y reposent, et personne ne les chasse.

עזבות ערי ערער לעדרים תהיינה ורבצו ואין מחריד

3 La forteresse sera ôtée à Ephraïm, et la royauté à Damas; il en sera du reste de la Syrie comme de la gloire des enfants d'Israël, — oracle de Yahweh des armées.

ונשבת מבצר מאפרים וממלכה מדמשק ושאר ארם ככבוד בני ישראל יהיו נאם יהוה צבאות

4 Et il arrivera en ce jour-là: La gloire de Jacob sera flétrie, et la graisse de son corps sera amaigrie.

והיה ביום ההוא ידל כבוד יעקב ומשמן בשרו ירזה

5 Il en sera comme lorsque le moissonneur rassemble les gerbes, et que son bras coupe les épis; il en sera comme lorsqu'on ramasse les épis, dans la vallée de Raphaïm.

והיה כאסף קציר קמה וזרעו שבלים יקצור והיה כמלקט שבלים בעמק רפאים

6 Il restera un grappillage, comme lorsqu'on secoue l'olivier, deux, trois olives au haut de la cime, quatre, cinq aux branches de l'arbre, — oracle de Yahweh, le Dieu d'Israël.

ונשאר בו עוללת כנקף זית שנים שלשה גרגרים בראש אמיר ארבעה חמשה בסעפיה פריה--נאם יהוה אלהי ישראל

7 En ce jour-là, l'homme regardera vers celui qui l'a fait, et ses yeux contempleront le Saint d'Israël.

ביום ההוא ישעה האדם על עשהו ועיניו אל קדוש ישראל תראינה

8 Il ne regardera plus vers les autels, œuvre de ses mains; il ne contemplera plus ce que ses doigts ont façonné, les aschérahs et les piliers du Soleil.

ולא ישעה אל המזבחות מעשה ידיו ואשר עשו אצבעתיו לא יראה והאשרים והחמנים

9 En ce jour-là, ses villes fortes seront comme les villes abandonnées dans les bois et les montagnes, qui furent abandonnées devant les enfants d'Israël; ce sera un désert.

ביום ההוא יהיו ערי מעוזו כעזובת החרש והאמיר אשר עזבו מפני בני ישראל והיתה שממה

10 Car tu as oublié le Dieu de ton salut, tu ne t'es pas souvenu du Rocher de ta force. C'est pourquoi tu plantes des plantations agréables, et tu y mets des ceps de l'étranger.

כי שכחת אלהי ישעך וצור מעזך לא זכרת על כן תטעי נטעי נעמנים וזמרת זר תזרענו

11 Le jour ou tu les plantes, tu les entoures d'une clôture, et, le lendemain matin, tu fais fleurir tes semences; et la moisson t'échappe au jour de la maladie et de la douleur mortelle!

ביום נטעך תשגשגי ובבקר זרעך תפריחי נד קציר ביום נחלה וכאב אנוש

12 Oh! Rumeur de peuples nombreux! Ils mugissent comme mugissent les mers! Grondement des nations! Elles grondent comme grondent les eaux puissantes.

הוי המון עמים רבים כהמות ימים יהמיון ושאון לאמים כשאון מים כבירים ישאון

13 Les nations grondent comme grondent les grandes eaux. Mais il les menace: elles fuient au loin; elles sont dispersées, comme la paille des hauteurs au souffle du vent, comme un tourbillon de poussière devant l'ouragan.

לאמים כשאון מים רבים ישאון וגער בו ונס ממרחק ורדף כמץ הרים לפני רוח וכגלגל לפני סופה

14 Au temps du soir, voici la consternation; avant le matin, ils ne sont plus. Voilà le partage de ceux qui nous pillent, et le sort de ceux qui nous dépouillent.

לעת ערב והנה בלהה בטרם בקר איננו זה חלק שוסינו וגורל לבזזינו