Psaumes 78
1 Cantique d’Asaph. Ecoute, ô mon peuple, mon enseignement; prête l’oreille aux paroles de ma bouche.
| משכיל לאסף האזינה עמי תורתי הטו אזנכם לאמרי פי׃ |
2 Je vais ouvrir ma bouche pour dire des sentences, je publierai les mystères des temps anciens.
| אפתחה במשל פי אביעה חידות מני קדם׃ |
3 Ce que nous avons entendu, ce que nous avons appris, ce que nos pères nous ont raconté,
| אשר שמענו ונדעם ואבותינו ספרו לנו׃ |
4 nous ne le cacherons pas à leurs enfants; nous dirons à la génération future les louanges de Yahweh, et sa puissance, et les prodiges qu’il a opérés.
| לא נכחד מבניהם לדור אחרון מספרים תהלות יהוה ועזוזו ונפלאותיו אשר עשה׃ |
5 Il a mis une règle en Jacob, il a établi une loi en Israël, qu’il a enjoint à nos pères d’apprendre à leurs enfants,
| ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל אשר צוה את אבותינו להודיעם לבניהם׃ |
6 pour qu’elles soient connues des générations suivantes, des enfants qui naîtraient et qui se lèveraient, pour les raconter à leur tour à leurs enfants.
| למען ידעו דור אחרון בנים יולדו יקמו ויספרו לבניהם׃ |
7 Ainsi ils mettraient en Dieu leur confiance, ils n’oublieraient pas les œuvres de Dieu, et ils observeraient ses préceptes;
| וישימו באלהים כסלם ולא ישכחו מעללי אל ומצותיו ינצרו׃ |
8 ils ne seraient point, comme leurs pères, une race indocile et rebelle, une race au cœur volage, dont l’esprit n’est pas fidèle à Dieu.
| ולא יהיו כאבותם דור סורר ומרה דור לא הכין לבו ולא נאמנה את אל רוחו׃ |
9 Les fils d’Ephraïm, archers habiles à tirer de l’arc, ont tourné le dos au jour du combat;
| בני אפרים נושקי רומי קשת הפכו ביום קרב׃ |
10 ils n’ont pas gardé l’alliance de Dieu, ils ont refusé de marcher selon sa loi;
| לא שמרו ברית אלהים ובתורתו מאנו ללכת׃ |
11 ils ont mis en oubli ses grandes œuvres, et les merveilles qu’il leur avait montrées.
| וישכחו עלילותיו ונפלאותיו אשר הראם׃ |
12 Devant leurs pères, il avait fait des prodiges, au pays de l’Égypte, dans les campagnes de Tanis.
| נגד אבותם עשה פלא בארץ מצרים שדה צען׃ |
13 Il ouvrit la mer pour les faire passer; Il retint les eaux dressées comme un monceau
| בקע ים ויעבירם ויצב מים כמו נד׃ |
14 Il les conduisit le jour par la nuée, et toute la nuit par un feu brillant.
| וינחם בענן יומם וכל הלילה באור אש׃ |
15 Il fendit les rochers dans le désert, et il donna à boire comme des flots abondants.
| יבקע צרים במדבר וישק כתהמות רבה׃ |
16 Du rocher il fit jaillir des ruisseaux, et couler l’eau par torrents.
| ויוצא נוזלים מסלע ויורד כנהרות מים׃ |
17 Mais ils continuèrent de pécher contre lui, de se révolter contre le Très-Haut dans le désert.
| ויוסיפו עוד לחטא לו למרות עליון בציה׃ |
18 Ils tentèrent Dieu dans leur cœur, en demandant de la nourriture selon leur convoitise.
| וינסו אל בלבבם לשאל אכל לנפשם׃ |
19 Ils parlèrent contre Dieu et dirent: « Dieu pourra-t-il dresser une table dans le désert?
| וידברו באלהים אמרו היוכל אל לערך שלחן במדבר׃ |
20 Voici qu’il a frappé le rocher, et des eaux ont coulé, et des torrents se sont répandus; pourra-t-il aussi nous donner du pain ou bien procurer de la viande à son peuple? »
| הן הכה צור ויזובו מים ונחלים ישטפו הגם לחם יוכל תת אם יכין שאר לעמו׃ |
21 Yahweh entendit et il fut irrité, un feu s’alluma contre Jacob, et la colère s’éleva contre Israël,
| לכן שמע יהוה ויתעבר ואש נשקה ביעקב וגם אף עלה בישראל׃ |
22 parce qu’ils n’avaient pas eu foi en Dieu et n’avaient pas espéré en son secours.
| כי לא האמינו באלהים ולא בטחו בישועתו׃ |
23 Cependant il commanda aux nuées d’en haut, et il ouvrit les portes du ciel;
| ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח׃ |
24 il fit pleuvoir sur eux la manne pour les nourrir, et leur donna le froment du ciel.
| וימטר עליהם מן לאכל ודגן שמים נתן למו׃ |
25 Chacun mangea le pain des forts, Il leur envoya de la nourriture à satiété.
| לחם אבירים אכל איש צידה שלח להם לשבע׃ |
26 Il fit souffler dans le ciel le vent d’orient, il amena par sa puissance le vent du midi;
| יסע קדים בשמים וינהג בעזו תימן׃ |
27 il fit pleuvoir sur eux la viande comme de la poussière, et les oiseaux ailés comme le sable des mers.
| וימטר עליהם כעפר שאר וכחול ימים עוף כנף׃ |
28 Il les fit tomber au milieu de leur camp, autour de leurs tentes.
| ויפל בקרב מחנהו סביב למשכנתיו׃ |
29 Ils mangèrent et se rassasièrent à l’excès; Dieu leur donna ce qu’ils avaient désiré.
| ויאכלו וישבעו מאד ותאותם יבא להם׃ |
30 Ils n’avaient pas encore satisfait leur convoitise, et leur nourriture était encore à leur bouche,
| לא זרו מתאותם עוד אכלם בפיהם׃ |
31 quand la colère de Dieu s’éleva contre eux; il frappa de mort les mieux repus, il abattit les jeunes hommes d’Israël.
| ואף אלהים עלה בהם ויהרג במשמניהם ובחורי ישראל הכריע׃ |
32 Après tout cela, ils péchèrent encore, et n’eurent pas foi dans ses prodiges.
| בכל זאת חטאו עוד ולא האמינו בנפלאותיו׃ |
33 Alors il dissipa leurs jours comme un souffle, et leurs années par une fin soudaine.
| ויכל בהבל ימיהם ושנותם בבהלה׃ |
34 Quand il les frappait de mort, ils le cherchaient, ils revenaient, empressés à retrouver Dieu,
| אם הרגם ודרשוהו ושבו ושחרו אל׃ |
35 ils se rappelaient que Dieu était leur rocher, et le Dieu Très-Haut leur libérateur.
| ויזכרו כי אלהים צורם ואל עליון גאלם׃ |
36 Mais ils le trompaient par leurs paroles, et leur langue lui mentait;
| ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו׃ |
37 leur cœur n’était pas ferme avec lui, ils n’étaient pas fidèles à son alliance.
| ולבם לא נכון עמו ולא נאמנו בבריתו׃ |
38 Mais lui est miséricordieux: il pardonne le péché et ne détruit pas; souvent il retint sa colère, et ne se livra pas à toute sa fureur.
| והוא רחום יכפר עון ולא ישחית והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו׃ |
39 Il se souvenait qu’ils n’étaient que chair, un souffle qui s’en va et ne revient plus.
| ויזכר כי בשר המה רוח הולך ולא ישוב׃ |
40 Que de fois ils se révoltèrent contre lui dans le désert, ils l’irritèrent dans la solitude!
| כמה ימרוהו במדבר יעציבוהו בישימון׃ |
41 Ils ne cessèrent de tenter Dieu et de provoquer le Saint d’Israël.
| וישובו וינסו אל וקדוש ישראל התוו׃ |
42 Ils ne se souvinrent plus de sa puissance, du jour où il les délivra de l’oppresseur,
| לא זכרו את ידו יום אשר פדם מני צר׃ |
43 où il montra ses prodiges en Égypte, ses actions merveilleuses dans les campagnes de Tanis.
| אשר שם במצרים אתותיו ומופתיו בשדה צען׃ |
44 Il changea leurs fleuves en sang, et ils ne purent boire à leurs ruisseaux.
| ויהפך לדם יאריהם ונזליהם בל ישתיון׃ |
45 Il envoya contre eux le moucheron qui les dévora, et la grenouille qui les fit périr.
| ישלח בהם ערב ויאכלם וצפרדע ותשחיתם׃ |
46 Il livra leurs récoltes à la sauterelle, le produit de leur travail à ses essaims.
| ויתן לחסיל יבולם ויגיעם לארבה׃ |
47 Il détruisit leurs vignes par la grêle, et leurs sycomores par les grêlons.
| יהרג בברד גפנם ושקמותם בחנמל׃ |
48 Il abandonna leur bétail à la grêle, et leurs troupeaux aux coups de la foudre.
| ויסגר לברד בעירם ומקניהם לרשפים׃ |
49 Il déchaîna contre eux le feu de son courroux, la fureur, la rage et la détresse, toute une armée d’anges de malheur.
| ישלח בם חרון אפו עברה וזעם וצרה משלחת מלאכי רעים׃ |
50 Il donna libre carrière à sa colère, il ne sauva pas leur âme de la mort, il livra leur vie à la destruction.
| יפלס נתיב לאפו לא חשך ממות נפשם וחיתם לדבר הסגיר׃ |
51 Il frappa tous les premiers-nés en Égypte, les prémices de la force sous les tentes de Cham.
| ויך כל בכור במצרים ראשית אונים באהלי חם׃ |
52 Il fit partir son peuple comme des brebis, il les mena comme un troupeau dans le désert.
| ויסע כצאן עמו וינהגם כעדר במדבר׃ |
53 Il les dirigea sûrement, sans qu’ils eussent rien à craindre, et la mer engloutit leurs ennemis.
| וינחם לבטח ולא פחדו ואת אויביהם כסה הים׃ |
54 Il les fit arriver jusqu’à sa frontière sainte, jusqu’à la montagne que sa droite a conquise.
| ויביאם אל גבול קדשו הר זה קנתה ימינו׃ |
55 Il chassa les nations devant eux, leur assigna par le sort leur part d’héritage, et fit habiter dans leurs tentes les tribus d’Israël.
| ויגרש מפניהם גוים ויפילם בחבל נחלה וישכן באהליהם שבטי ישראל׃ |
56 Cependant ils ont encore tenté et provoqué le Dieu Très-Haut, et ils n’ont pas observé ses ordonnances.
| וינסו וימרו את אלהים עליון ועדותיו לא שמרו׃ |
57 Ils se sont détournés et ont été infidèles comme leurs pères, ils se sont détournés comme un arc trompeur.
| ויסגו ויבגדו כאבותם נהפכו כקשת רמיה׃ |
58 Ils l’ont irrité par leurs hauts lieux, ils ont excité sa jalousie par leurs idoles.
| ויכעיסוהו בבמותם ובפסיליהם יקניאוהו׃ |
59 Dieu entendit et s’indigna, il prit Israël en grande aversion.
| שמע אלהים ויתעבר וימאס מאד בישראל׃ |
60 Il dédaigna la demeure de Silo, la tente où il habitait parmi les hommes.
| ויטש משכן שלו אהל שכן באדם׃ |
61 Il livra sa force à la captivité, et sa majesté aux mains de l’ennemi.
| ויתן לשבי עזו ותפארתו ביד צר׃ |
62 Il abandonna son peuple au glaive, et il s’indigna contre son héritage.
| ויסגר לחרב עמו ובנחלתו התעבר׃ |
63 Le feu dévora ses jeunes hommes, et ses vierges n’entendirent pas le chant nuptial.
| בחוריו אכלה אש ובתולתיו לא הוללו׃ |
64 Ses prêtres tombèrent par l’épée, et ses veuves ne se lamentèrent point.
| כהניו בחרב נפלו ואלמנתיו לא תבכינה׃ |
65 Le Seigneur se réveilla, comme un homme endormi, pareil au guerrier subjugué par le vin.
| ויקץ כישן אדני כגבור מתרונן מיין׃ |
66 Il frappa ses ennemis par derrière, il leur infligea une honte éternelle.
| ויך צריו אחור חרפת עולם נתן למו׃ |
67 Mais il prit en aversion la tente de Joseph, et il répudia la tribu d’Ephraïm.
| וימאס באהל יוסף ובשבט אפרים לא בחר׃ |
68 Il choisit la tribu de Juda, la montagne de Sion qu’il aimait.
| ויבחר את שבט יהודה את הר ציון אשר אהב׃ |
69 Et il bâtit son sanctuaire comme les hauteurs du ciel, comme la terre qu’il a fondée pour toujours.
| ויבן כמו רמים מקדשו כארץ יסדה לעולם׃ |
70 Il choisit David, son serviteur, et le tira des bergeries;
| ויבחר בדוד עבדו ויקחהו ממכלאת צאן׃ |
71 Il le prit derrière les brebis mères, pour paître Jacob, son peuple, et Israël, son héritage.
| מאחר עלות הביאו לרעות ביעקב עמו ובישראל נחלתו׃ |
72 Et David les guida dans la droiture de son cœur, et il les conduisit d’une main habile.
| וירעם כתם לבבו ובתבונות כפיו ינחם׃ |
