Psaumes 142

1 Cantique de David. Lorsqu’il était dans la caverne. Prière. De ma voix je crie à Yahweh, de ma voix j’implore Yahweh;

משכיל לדוד בהיותו במערה תפלה קולי אל יהוה אזעק קולי אל יהוה אתחנן׃

2 Je répands ma plainte en sa présence, devant lui j’expose ma détresse.

אשפך לפניו שיחי צרתי לפניו אגיד׃

3 Lorsqu’en moi mon esprit défaille, toi tu connais mon sentier; tu sais que, dans la route où je marche, ils me tendent des pièges.

בהתעטף עלי רוחי ואתה ידעת נתיבתי בארח זו אהלך טמנו פח לי׃

4 Jette les yeux à ma droite et vois: personne ne me reconnaît; tout refuge me fait défaut, nul n’a souci de mon âme.

הביט ימין וראה ואין לי מכיר אבד מנוס ממני אין דורש לנפשי׃

5 Je crie vers toi, Yahweh, je dis: Tu es mon refuge, mon partage sur la terre des vivants!

זעקתי אליך יהוה אמרתי אתה מחסי חלקי בארץ החיים׃

6 Prête l’oreille à ma plainte, car je suis malheureux à l’excès; délivre-moi de ceux qui me poursuivent, car ils sont plus forts que moi.

הקשיבה אל רנתי כי דלותי מאד הצילני מרדפי כי אמצו ממני׃

7 Tire mon âme de cette prison, afin que je célèbre ton nom; les justes triompheront avec moi de ce que tu m’auras fait du bien.

הוציאה ממסגר נפשי להודות את שמך בי יכתרו צדיקים כי תגמל עלי׃