Luc 9
1 Ayant assemblé les Douze, Jésus leur donna puissance et autorité sur tous les démons, et le pouvoir de guérir les maladies.
| יום אחד קרא אליו ישוע את שנים־עשר תלמידיו, והעניק להם סמכות וכוח לגרש שדים ולרפא מחלות. |
2 Et il les envoya prêcher le royaume de Dieu et guérir les malades,
| לאחר מכן שלח אותם לספר לכולם על בוא מלכות האלוהים ולרפא את החולים. |
3 et il leur dit: « Ne prenez rien pour le voyage, ni bâton, ni sac, ni pain, ni argent, et n’ayez pas deux tuniques.
| ”אל תיקחו אתכם דבר“, הורה להם ישוע.”אל תיקחו אתכם מקל הליכה, תרמיל, מזון, כסף ואף לא בגדים להחלפה. |
4 Dans quelque maison que vous entriez, demeurez-y jusqu’à ce que vous partiez de ce lieu.
| בכל עיר או כפר התארחו בבית אחד בלבד. |
5 Si l’on refuse de vous recevoir, sortez de cette ville et secouez même la poussière de vos pieds en témoignage contre eux. »
| ”אם התושבים לא יקשיבו לדבריכם, צאו מאותה עיר ונערו את העפר מעל רגליכם, כסימן לכך שעשיתם את המוטל עליכם והזהרתם אותם.“ |
6 Les disciples étant partis allèrent de village en village, prêchant l’Evangile et opérant partout des guérisons.
| התלמידים יצאו לדרך, ובעברם מעיר לעיר ומכפר לכפר בישרו את דבר אלוהים וריפאו את החולים. |
7 Cependant Hérode le tétrarque entendit parler de tout ce que faisait Jésus, et il ne savait que penser;
| כשהגיעו השמועות על כוחו ונפלאותיו של ישוע לאוזני המושל הורדוס, הוא נמלא מבוכה ודאגה, כי היו אנשים שאמרו:”זהו יוחנן המטביל שקם לתחייה!“ |
8 car les uns disaient: « Jean est ressuscité des morts «; d’autres: « Élie a paru «; d’autres: « Un des anciens prophètes est ressuscité. »
| או:”האיש הזה הוא אליהו הנביא!“היו שאמרו:”זהו אחד הנביאים שקם לתחייה!“ |
9 Hérode dit: « Quant à Jean, je l’ai fait décapiter. Quel est donc cet homme, de qui j’entends dire de telles choses? » Et il cherchait à le voir.
| ”יוחנן?“תמה הורדוס.”הרי כרתי את ראשו, אז מיהו האיש שעליו אני שומע ניסים ונפלאות?“והורדוס חיפש דרך לפגוש את ישוע. |
10 Les apôtres, étant de retour, racontèrent à Jésus tout ce qu’ils avaient fait. Il les prit avec lui et se retira à l’écart dans un lieu désert, près d’une ville nommée Bethsaïde.
| לאחר שחזרו השליחים ודיווחו לישוע על כל מעשיהם, הוא עזב את הקהל איתם והם הלכו יחד לבית־צידה כדי להיות לבדם. |
11 Lorsque le peuple l’eut appris, il le suivit; Jésus les accueillit, et il leur parla du royaume de Dieu, et il rendit la santé à ceux qui en avaient besoin.
| אבל ההמונים גילו לאן ישוע הלך והלכו בעקבותיו. ישוע קיבל אותם בחמימות ולימד אותם על מלכות האלוהים. הוא גם ריפא את החולים שביניהם. |
12 Comme le jour commençait à baisser, les Douze vinrent lui dirent: « Renvoyez le peuple, afin que, se répandant dans les villages et les hameaux d’alentour, ils y trouvent un abri et de la nourriture; car nous sommes ici dans un lieu désert. »
| לפנות ערב ניגשו שנים־עשר התלמידים אל ישוע והאיצו בו לשלוח את הקהל אל הכפרים והמשקים שבסביבה כדי לקנות אוכל ולחפש מקום לינה, כי האזור שבו היו היה שומם לגמרי. |
13 Il leur répondit: « Donnez-leur vous-mêmes à manger. » Ils lui dirent: « Nous n’avons que cinq pains et deux poissons, à moins peut-être que nous n’allions nous-mêmes acheter de quoi nourrir tout ce peuple! »
| ”אתם תאכילו אותם!“אמר ישוע לתלמידיו. אך התלמידים אמרו:”יש לנו רק חמש ככרות לחם ושני דגים. האם אתה רוצה שנלך לקנות אוכל לכל ההמון הזה?“ |
14 Car il y avait environ cinq mille hommes. Jésus dit à ses disciples: « Faites-les asseoir par groupes de cinquante. »
| כחמשת־אלפים גברים היו שם (לא כולל נשים וילדים).”אמרו להם לשבת בשורות של חמישים איש“, הורה ישוע לתלמידיו. |
15 Ils agirent ainsi et tout le monde s’assit.
| התלמידים עשו כדבריו והושיבו את הקהל. |
16 Alors Jésus prit les cinq pains et les deux poissons, et levant les yeux au ciel, il prononça une bénédiction, les rompit et les donna à ses disciples pour les servir au peuple.
| ישוע לקח את חמש ככרות הלחם ואת שני הדגים, הביט לשמים, וביקש מאלוהים שיברך את האוכל. לאחר מכן פרס את הלחם, חתך את הדגים והגיש לתלמידיו שיחלקו לעם. |
17 Tous mangèrent et furent rassasiés, et des morceaux qui étaient de reste, on emporta douze corbeilles.
| כולם אכלו עד ששבעו, וכאשר אספו את הפירורים שנשארו מילאו שנים־עשר סלים. |
18 Un jour qu’il priait dans un lieu solitaire, ayant ses disciples avec lui, il leur fit cette question: « Qui suis-je, au dire des foules? »
| יום אחד כשהתפלל ישוע לבדו ורק תלמידיו היו בחברתו, הוא שאל אותם:”למי חושבים אותי האנשים?“ |
19 Ils répondirent: « Les uns disent Jean Baptiste; d’autres Élie; d’autres, qu’un des anciens prophètes est ressuscité. —
| ”ליוחנן המטביל“, השיבו התלמידים.”אבל יש החושבים שאתה אליהו הנביא, ואחרים חושבים שאתה אחד מאבותינו הנביאים שקם לתחייה.“ |
20 Et vous, leur demanda-t-il, qui dites-vous que je suis? » Pierre répondit: « Le Christ de Dieu. »
| ”למי אתם חושבים אותי?“המשיך ישוע לשאול.”אתה משיח אלוהים!“ענה פטרוס. |
21 Mais il leur enjoignit d’un ton sévère de ne le dire à personne.
| ישוע ציווה עליהם לא לספר זאת לאיש. |
22 « Il faut, ajouta-t-il, que le Fils de l’homme souffre beaucoup, qu’il soit rejeté par les Anciens, par les Princes des prêtres et par les scribes, qu’il soit mis à mort et qu’il ressuscite le troisième jour. »
| ”על בן־האדם לסבול הרבה“, הוסיף ישוע.”זקני היהודים, ראשי הכוהנים והסופרים ידחו אותו ואף יהרגו אותו, אולם כעבור שלושה ימים יקום לתחייה!“ |
23 Puis, s’adressant à tous, il dit: « Si quelqu’un veut venir après moi, qu’il se renonce lui-même, qu’il porte sa croix chaque jour, et me suive.
| לאחר מכן אמר ישוע לכולם:”מי שרוצה ללכת בעקבותיי חייב להתכחש לעצמו, לוותר על נוחיותו ושאיפותיו, לשאת עמו את צלבו יום־יום ולבוא אחרי. |
24 Car celui qui voudra sauver sa vie la perdra, et celui qui perdra sa vie à cause de moi, la sauvera.
| כי מי שחפץ להציל את חייו – יאבד אותם, ואילו מי שיוותר על חייו למעני – יציל אותם. |
25 Que sert-il à un homme de gagner le monde entier, s’il se ruine ou se perd lui-même?
| מה הרוויח אדם שהשיג את העולם כולו אבל הפסיד חיי־נצח? |
26 Et si quelqu’un rougit de moi et de mes paroles, le Fils de l’homme rougira de lui, lorsqu’il viendra dans sa gloire et dans celle du Père et des saints anges.
| ”דעו לכם, שכל מי שמתבייש בי ובדברי, הוא יהיה לבושה לבן־האדם כאשר יבוא בכבודו ובכבוד של אביו עם המלאכים הקדושים. |
27 Je vous le dis en vérité, quelques-uns de ceux qui sont ici présents ne goûteront pas la mort, qu’ils n’aient vu le royaume de Dieu. »
| אני אומר לכם את האמת: בין העומדים פה עתה יש כאלה שלא ימותו לפני שיראו את מלכות האלוהים!“ |
28 Environ huit jours après qu’il eut dit ces paroles, Jésus prit avec lui Pierre, Jacques et Jean, et monta sur la montagne pour prier.
| כעבור שמונה ימים לקח איתו ישוע את פטרוס, יוחנן ויעקב ועלה על אחד ההרים כדי להתפלל. |
29 Pendant qu’il priait, l’aspect de son visage changea, et ses vêtements devinrent éblouissants de blancheur.
| בזמן שישוע התפלל, פניו השתנו ובגדיו הלבינו והבריקו. |
30 Et voilà que deux hommes conversaient avec lui: c’étaient Moïse et Élie,
| לפתע הופיעו משה רבנו ואליהו הנביא ודיברו איתו. |
31 apparaissant dans la gloire; ils s’entretenaient de sa mort qui devait s’accomplir dans Jérusalem.
| הופעתם הייתה מרשימה ומהודרת, והם דיברו עם ישוע על מותו הקרוב בירושלים, שהיה צפוי לפי דבר ה׳. |
32 Pierre et ses compagnons étaient accablés de sommeil; mais s’étant tenus éveillés, ils virent la gloire de Jésus, et les deux hommes qui étaient avec lui.
| בינתיים שקעו פטרוס והאחרים בשינה עמוקה, וכשהתעוררו ראו את כבודו והדרו של ישוע ואת השנים שעמדו לידו. |
33 Au moment où ceux-ci s’éloignaient de lui, Pierre dit à Jésus: « Maître, il nous est bon d’être ici; dressons trois tentes, une pour toi, une pour Moïse et une pour Elie », il ne savait ce qu’il disait.
| כשעמדו אליהו ומשה ללכת קרא פטרוס, בלי לדעת מה הוא אומר:”רבי, כמה טוב שאנחנו כאן! מדוע לא נקים כאן שלוש סוכות לכבוד – לך, למשה ולאליהו?“ |
34 Comme il parlait ainsi, une nuée vint les couvrir de son ombre et les disciples furent saisis de frayeur tandis qu’ils entraient dans la nuée.
| בעודו מדבר כיסה אותם ענן והם נמלאו פחד. |
35 Et de la nuée sortit une voix qui disait: « Celui-ci est mon Fils bien-aimé, écoutez-le. »
| ומן הענן קרא קול:”זהו בני בחירי, שמעו בקולו.“ |
36 Pendant que la voix parlait, Jésus se trouva seul. Les disciples gardèrent le silence, et ils ne racontèrent à personne, en ce temps-là, rien de ce qu’ils avaient vu.
| לאחר הקול נראה ישוע עומד לבדו. התלמידים לא סיפרו לאיש את אשר ראו אלא חיכו. |
37 Le jour suivant, lorsqu’ils furent descendus de la montagne, une foule nombreuse vint au-devant de Jésus.
| כשירדו מן ההר למחרת, באו אנשים רבים לקראת ישוע, |
38 Et un homme s’écria du milieu de la foule: « Maître, je t’en supplie, jette un regard sur mon fils, car c’est mon seul enfant.
| ואחד מהם קרא:”רבי, אני מתחנן לפניך שתביט בבני היחיד. |
39 Un esprit s’empare de lui, et aussitôt il pousse des cris; l’esprit l’agite avec violence en le faisant écumer, et à peine le quitte-t-il après l’avoir tout meurtri.
| שד אוחז בו, הוא גורם לו לצרוח ללא סיבה, משליך אותו על הרצפה ומתיש את כוחו עד שריר נוזל מפיו. השד הזה מדכא את בני מאוד וכמעט שאינו מניח לו לנפשו. |
40 J’ai prié vos disciples de le chasser, et ils ne l’ont pu. —
| התחננתי לפני תלמידיך שיגרשו את השד, אבל הם לא יכלו לעשות זאת.“ |
41 O race incrédule et perverse, répondit Jésus, jusques à quand serai-je avec vous et vous supporterai-je? Amène ici ton fils. »
| ”מה עיקש וחסר־אמונה הדור הזה!“קרא ישוע.”עד מתי יהיה עלי לסבול אתכם? הביאו אלי את הילד!“ |
42 Et comme l’enfant s’approchait, le démon le jeta par terre et l’agita violemment.
| לפני שהספיק הילד להגיע אל ישוע, השד הפיל אותו ארצה כאשר הוא מפרכס. אולם ישוע גירש ממנו את השד בגערה, ריפא אותו והשיבו לאביו. |
43 Mais Jésus menaça l’esprit impur, guérit l’enfant et le rendit à son père.
| כשראו הנוכחים את הגילוי הזה של כוח אלוהים, נפלה עליהם יראה גדולה. בעוד הקהל מתפעל ומחליף רשמים על מעשיו הנפלאים, אמר ישוע לתלמידיו: |
44 Et tous furent frappés de la grandeur de Dieu. Tandis que chacun était dans l’admiration de ce que faisait Jésus, il dit à ses disciples: « Vous, écoutez bien ceci. Le Fils de l’homme doit être livré entre les mains des hommes. »
| ”הקשיבו לדברי בתשומת לב: בן־האדם עומד להימסר לידי אנשים.“ |
45 Mais ils ne comprenaient pas cette parole; elle était voilée pour eux, de sorte qu’ils n’en avaient pas l’intelligence, et ils craignaient de l’interroger à ce sujet.
| אולם התלמידים לא הבינו למה התכוון; דבר־מה מנע מבעדם מלהבין והם חששו לשאול אותו למה התכוון. |
46 Or, une pensée se glissa dans leur esprit, savoir lequel d’entre eux était le plus grand.
| בין התלמידים התעורר ויכוח: מיהו החשוב והגדול ביניהם. |
47 Jésus, voyant les pensées de leur cœur, prit un petit enfant, le mit près de lui,
| ישוע ידע את מחשבותיהם ולכן קרא לילד קטן, העמידו לידו |
48 et leur dit: « Quiconque reçoit en mon nom ce petit enfant, me reçoit; et quiconque me reçoit, reçoit Celui qui m’a envoyé. Car celui d’entre vous tous qui est le plus petit, c’est celui-là qui est grand. »
| ואמר לתלמידיו:”מי שמקבל ילד קטן כזה, כאילו מקבל אותי; ומי שמקבל אותי, מקבל למעשה את אבי אשר שלח אותי. הקטן מביניכם – הצנוע והעניו ביותר – הוא הגדול ביניכם!“ |
49 Jean, prenant la parole, dit: « Maître, nous avons vu un homme qui chasse les démons en votre nom, et nous l’en avons empêché, parce qu’il ne va pas avec nous. —
| יוחנן תלמידו פנה אליו ואמר:”רבי, ראינו איש שמגרש שדים בשמך ואמרנו לו לחדול מכך, כי אין הוא שייך לקבוצתנו.“ |
50 Ne l’en empêchez pas, lui répondit Jésus, car celui qui n’est pas contre vous est pour vous. »
| ”לא הייתם צריכים לומר לו זאת, “השיב לו ישוע,”כי מי שאינו נגדכם הוא בעדכם.“ |
51 Quand les jours où il devait être enlevé du monde furent près de s’accomplir, il prit la résolution d’aller à Jérusalem,
| בהתקרב המועד שבו יילקח לשמים, התכונן ישוע ללכת לירושלים. |
52 Il envoya devant lui des messagers, qui se mirent en route, et entrèrent dans un bourg des Samaritains pour préparer sa réception;
| יום אחד הוא שלח לפניו שליחים, כדי שיכינו לו מקום לינה באחד מכפרי השומרונים. |
53 mais les habitants refusèrent de le recevoir, parce qu’il se dirigeait vers Jérusalem.
| אולם השומרונים סרבו לתת להם מקום לינה, משום שפניהם של ישוע ותלמידיו היו מועדות לירושלים (לשומרונים היה ויכוח עם היהודים בנוגע לירושלים). |
54 Ce que voyant, ses disciples Jacques et Jean dirent: « Seigneur, veux-tu que nous commandions que le feu descende du ciel et les consume? »
| כשהגיע הדבר לאוזני ישוע ותלמידיו, שאלו יעקב ויוחנן:”אתה רוצה שנצווה כי תרד אש מהשמים ותשרוף אותם?“ |
55 Jésus, s’étant retourné, les reprit en disant: « Vous ne savez pas de quel esprit vous êtes!
| אולם ישוע גער בהם, |
56 Le Fils de l’homme est venu, non pour perdre les vies d’hommes, mais pour les sauver. » Et ils allèrent dans une autre bourgade.
| והחבורה המשיכה בדרכה אל כפר אחר. |
57 Pendant qu’ils étaient en chemin, un homme lui dit: « Je te suivrai partout où tu iras. »
| בדרך אמר מישהו לישוע:”אדוני, לאן שתלך, אני אלך אחריך!“ |
58 Jésus lui répondit: « Les renards ont des tanières, et les oiseaux du ciel des nids; mais le Fils de l’homme n’a pas où reposer sa tête. »
| אולם ישוע השיב לו:”אל תשכח שאין לי מקום להניח את ראשי. השועלים מתגוררים במחילות האדמה ולציפורים יש קנים, אולם לבן־האדם אין מקום להניח בו את ראשו.“ |
59 Il dit à un autre: « Suis-moi. » Celui-ci répondit: « Seigneur, permettez-moi d’aller auparavant ensevelir mon père. »
| בהזדמנות אחרת אמר ישוע לאיש מסוים:”בוא אחרי והיה תלמיד שלי.“האיש הסכים, אולם ביקש לקבור תחילה את אביו. |
60 Mais Jésus lui dit: « Laisse les morts ensevelir leurs morts; pour toi, va annoncer le royaume de Dieu. »
| ”הנח למתים (מבחינה רוחנית) לקבור את המתים שלהם“, אמר לו ישוע.”ואילו אתה לך להכריז על מלכות האלוהים.“ |
61 Un autre lui dit: « Je te suivrai, Seigneur, mais permets-moi d’aller auparavant faire mes adieux à ceux de ma maison. »
| איש אחר אמר לישוע:”אני אלך אחריך, אדוני, אך הרשה לי תחילה ללכת הביתה ולהיפרד מבני משפחתי.“ |
62 Jésus lui répondit: « Quiconque met la main à la charrue et regarde en arrière, n’est pas propre au royaume de Dieu. »
| אבל ישוע השיב לו:”השם את ידו על המחרשה ומביט אחריו לא יהיה כשיר למלכות האלוהים.“ |
