Lamentations 5
1 Souviens-toi, Yahweh, de ce qui nous est arrivé, regarde et vois notre opprobre.
| זכר יהוה מה היה לנו הביט (הביטה) וראה את חרפתנו |
2 Notre héritage a passé à des étrangers, nos maisons à des inconnus.
| נחלתנו נהפכה לזרים בתינו לנכרים |
3 Nous sommes orphelins, sans père; nos mères sont comme des veuves.
| יתומים היינו אין (ואין) אב אמתינו כאלמנות |
4 Nous buvons notre eau à prix d’argent, le bois ne nous vient que pour un salaire.
| מימינו בכסף שתינו עצינו במחיר יבאו |
5 Nos persécuteurs nous pressent par derrière; nous sommes épuisés; plus de repos pour nous.
| על צוארנו נרדפנו יגענו לא (ולא) הונח לנו |
6 Nous tendons la main vers l’Égypte, et vers l’Assyrie, pour nous rassasier de pain.
| מצרים נתנו יד אשור לשבע לחם |
7 Nos pères ont péché, ils ne sont plus; et nous, nous portons leurs iniquités!
| אבתינו חטאו אינם (ואינם) אנחנו (ואנחנו) עונתיהם סבלנו |
8 Des esclaves dominent sur nous; personne ne nous délivre de leurs mains.
| עבדים משלו בנו פרק אין מידם |
9 Nous acquérons notre pain au péril de notre vie; devant l’épée du désert.
| בנפשנו נביא לחמנו מפני חרב המדבר |
10 Notre peau est brûlante comme un four, par suite des ardeurs de la faim.
| עורנו כתנור נכמרו מפני זלעפות רעב |
11 Ils ont déshonoré les femmes dans Sion, les vierges dans les villes de Juda.
| נשים בציון ענו בתלת בערי יהודה |
12 Des chefs ont été pendus par leurs mains; la face des vieillards n’a pas été respectée.
| שרים בידם נתלו פני זקנים לא נהדרו |
13 Des adolescents ont porté la meule; des enfants ont chancelé, chargés de bois.
| בחורים טחון נשאו ונערים בעץ כשלו |
14 Les vieillards ont cessé d’aller à la porte; les jeunes gens, de jouer de leur lyre.
| זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם |
15 La joie de nos cœurs a cessé, nos danses sont changées en deuil.
| שבת משוש לבנו נהפך לאבל מחלנו |
16 La couronne de notre tête est tombée; oui, malheur à nous, car nous avons péché!
| נפלה עטרת ראשנו אוי נא לנו כי חטאנו |
17 Voici pourquoi notre cœur est malade, pourquoi nos yeux sont obscurcis:
| על זה היה דוה לבנו--על אלה חשכו עינינו |
18 c’est parce que la montagne de Sion est désolée, et que les chacals s’y promènent.
| על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו |
19 Toi, Yahweh, tu sièges éternellement; ton trône subsiste d’âge en âge!
| אתה יהוה לעולם תשב כסאך לדור ודור |
20 Pourquoi nous oublierais-tu à jamais, nous abandonnerais-tu pour de si longs jours?
| למה לנצח תשכחנו תעזבנו לארך ימים |
21 Fais-nous revenir à toi, Yahweh, et nous reviendrons; renouvelle nos jours comme autrefois.
| השיבנו יהוה אליך ונשוב (ונשובה) חדש ימינו כקדם |
22 Car nous aurais-tu entièrement rejetés, serais-tu irrité contre nous sans mesure?
| כי אם מאס מאסתנו קצפת עלינו עד מאד |
