< Joël 1 >

1 Parole de Yahweh qui fut adressée à Joël, fils de Phatuel.
דבר יהוה אשר היה אל יואל בן פתואל
2 Écoutez ceci, vieillards; prêtez l’oreille, vous tous habitants du pays! Pareille chose est-elle arrivée de vos jours, ou bien dans les jours de vos pères?
שמעו זאת הזקנים והאזינו כל יושבי הארץ ההיתה זאת בימיכם ואם בימי אבתיכם
3 Faites-en le récit à vos enfants, et vos enfants à leurs enfants, et leurs enfants à une autre génération.
עליה לבניכם ספרו ובניכם לבניהם ובניהם לדור אחר
4 Ce qu’a laissé le gazam, la sauterelle l’a dévoré; ce qu’a laissé la sauterelle, le yéleq l’a dévoré; ce qu’a laissé le yéleq, le chasil l’a dévoré.
יתר הגזם אכל הארבה ויתר הארבה אכל הילק ויתר הילק אכל החסיל
5 Réveillez-vous, ivrognes, et pleurez; vous tous, buveurs de vin, lamentez-vous, à cause du vin nouveau; car il vous est retiré de la bouche.
הקיצו שכורים ובכו והיללו כל שתי יין על עסיס כי נכרת מפיכם
6 Car un peuple est monté sur mon pays, puissant et innombrable; ses dents sont des dents de lion, et il a des mâchoires de lionne.
כי גוי עלה על ארצי עצום ואין מספר שניו שני אריה ומתלעות לביא לו
7 Il a dévasté ma vigne, et mis en morceaux mon figuier; il les a pelés complètement et abattus; les rameaux sont devenus tout blancs.
שם גפני לשמה ותאנתי לקצפה חשף חשפה והשליך הלבינו שריגיה
8 Désole-toi comme une vierge revêtue du sac, pour pleurer l’époux de sa jeunesse.
אלי כבתולה חגרת שק על בעל נעוריה
9 Offrandes et libations ont été retranchées de la maison de Yahweh; ils sont dans le deuil les prêtres, ministres de Yahweh!
הכרת מנחה ונסך מבית יהוה אבלו הכהנים משרתי יהוה
10 Les champs sont ravagés, le sol est dans le deuil; car le blé est détruit, le vin nouveau est dans la confusion, l’huile languit.
שדד שדה אבלה אדמה כי שדד דגן הוביש תירוש אמלל יצהר
11 Soyez confus, laboureurs, lamentez-vous, vignerons, à cause du froment et de l’orge; car la moisson des champs est anéantie.
הבישו אכרים הילילו כרמים על חטה ועל שערה כי אבד קציר שדה
12 La vigne est dans la confusion, et les figuiers languissent; le grenadier, et aussi le palmier et le pommier, tous les arbres des champs sont desséchés; la joie s’est retirée confuse, loin des enfants des hommes.
הגפן הובישה והתאנה אמללה רמון גם תמר ותפוח כל עצי השדה יבשו--כי הביש ששון מן בני אדם
13 Prêtres, ceignez-vous et poussez des plaintes; lamentez-vous, ministres de l’autel! Venez, passez la nuit vêtus du sac, ministres de mon Dieu; car l’offrande et la libation sont retenues loin de la maison de votre Dieu.
חגרו וספדו הכהנים הילילו משרתי מזבח--באו לינו בשקים משרתי אלהי כי נמנע מבית אלהיכם מנחה ונסך
14 Publiez un jeûne, convoquez une assemblée; réunissez les anciens, tous ceux qui habitent le pays, dans la maison de Yahweh, votre Dieu,
קדשו צום קראו עצרה--אספו זקנים כל ישבי הארץ בית יהוה אלהיכם וזעקו אל יהוה
15 et criez à Yahweh: « Ah! quel jour!... » Car le jour de Yahweh est proche! Il vient comme un ravage, de la part du Tout-Puissant!
אהה ליום כי קרוב יום יהוה וכשד משדי יבוא
16 La nourriture n’a-t-elle pas été retranchée sous nos yeux, ainsi que la joie et l’allégresse, de la maison de notre Dieu?
הלוא נגד עינינו אכל נכרת מבית אלהינו שמחה וגיל
17 Les semences ont séché sous leurs mottes; les greniers sont vides, les magasins tombent en ruines, parce que le blé est dans la confusion.
עבשו פרדות תחת מגרפתיהם--נשמו אצרות נהרסו ממגרות כי הביש דגן
18 Comme les bêtes gémissent! Les troupeaux de bœufs sont effarés, parce qu’ils n’ont pas de pâture; même les troupeaux de brebis pâtissent.
מה נאנחה בהמה נבכו עדרי בקר--כי אין מרעה להם גם עדרי הצאן נאשמו
19 Je crie vers vous, Yahweh; car le feu a dévoré les pâturages du désert, la flamme a brûlé tous les arbres des champs.
אליך יהוה אקרא כי אש אכלה נאות מדבר ולהבה להטה כל עצי השדה
20 Les bêtes sauvages mêmes brament après vous, parce que les courants d’eau sont à sec, et que le feu a dévoré les pâturages du désert.
גם בהמות שדה תערוג אליך כי יבשו אפיקי מים ואש אכלה נאות המדבר

< Joël 1 >