Job 6
1 Alors Job prit la parole et dit:
| ויען איוב ויאמר |
2 Oh! S’il était possible de peser mon affliction, et de mettre toutes ensemble mes calamités dans la balance!...
| לו--שקול ישקל כעשי והיתי (והותי) במאזנים ישאו-יחד |
3 Elles seraient plus pesantes que le sable de la mer: voilà pourquoi mes paroles vont jusqu’à la folie.
| כי-עתה--מחול ימים יכבד על-כן דברי לעו |
4 Car les flèches du Tout-Puissant me transpercent, et mon âme en boit le venin; les terreurs de Dieu sont rangées en bataille contre moi.
| כי חצי שדי עמדי--אשר חמתם שתה רוחי בעותי אלוה יערכוני |
5 Est-ce que l’onagre rugit auprès de l’herbe tendre? Est-ce que le bœuf mugit devant sa pâture?
| הינהק-פרא עלי-דשא אם יגעה-שור על-בלילו |
6 Comment se nourrir d’un mets fade et sans sel, ou bien trouver du goût au jus d’une herbe insipide?
| היאכל תפל מבלי-מלח אם-יש-טעם בריר חלמות |
7 Ce que mon âme se refuse à toucher, c’est là mon pain, tout couvert de souillures.
| מאנה לנגוע נפשי המה כדוי לחמי |
8 Qui me donnera que mon vœu s’accomplisse, et que Dieu réalise mon attente!
| מי-יתן תבוא שאלתי ותקותי יתן אלוה |
9 Que Dieu daigne me briser, qu’il laisse aller sa main et qu’il tranche mes jours!
| ויאל אלוה וידכאני יתר ידו ויבצעני |
10 Et qu’il me reste du moins cette consolation, que j’en tressaille dans les maux dont il m’accable: de n’avoir jamais transgressé les commandements du Saint!
| ותהי-עוד נחמתי-- ואסלדה בחילה לא יחמול כי-לא כחדתי אמרי קדוש |
11 Quelle est ma force, pour que j’attende? Quelle est la durée de mes jours, pour que j’aie patience?
| מה-כחי כי-איחל ומה-קצי כי-אאריך נפשי |
12 Ma force est-elle la force des pierres, et ma chair est-elle d’airain?
| אם-כח אבנים כחי אם-בשרי נחוש |
13 Ne suis-je pas dénué de tout secours, et tout espoir de salut ne m’est-il pas enlevé?
| האם אין עזרתי בי ותשיה נדחה ממני |
14 Le malheureux a droit à la pitié de son ami, eût-il même abandonné la crainte du Tout-Puissant.
| למס מרעהו חסד ויראת שדי יעזוב |
15 Mes frères ont été perfides comme le torrent, comme l’eau des torrents qui s’écoulent.
| אחי בגדו כמו-נחל כאפיק נחלים יעברו |
16 Les glaçons en troublent le cours, la neige disparaît dans leurs flots.
| הקדרים מני-קרח עלימו יתעלם-שלג |
17 Au temps de la sécheresse, ils s’évanouissent; aux premières chaleurs, leur lit est desséché.
| בעת יזרבו נצמתו בחמו נדעכו ממקומם |
18 Dans des sentiers divers leurs eaux se perdent, elles s’évaporent dans les airs, et ils tarissent.
| ילפתו ארחות דרכם יעלו בתהו ויאבדו |
19 Les caravanes de Théma comptaient sur eux; les voyageurs de Saba espéraient en eux;
| הביטו ארחות תמא הליכת שבא קוו-למו |
20 ils sont frustrés dans leur attente; arrivés sur leurs bords, ils restent confondus.
| בשו כי-בטח באו עדיה ויחפרו |
21 Ainsi vous me manquez à cette heure; à la vue de l’infortune, vous fuyez épouvantés.
| כי-עתה הייתם לא תראו חתת ותיראו |
22 Vous ai-je dit: « Donnez-moi quelque chose, faites-moi part de vos biens,
| הכי-אמרתי הבו לי ומכחכם שחדו בעדי |
23 délivrez-moi de la main de l’ennemi, arrachez-moi de la main des brigands? »
| ומלטוני מיד-צר ומיד עריצים תפדוני |
24 Instruisez-moi, et je vous écouterai en silence; faites-moi voir en quoi j’ai failli.
| הורוני ואני אחריש ומה-שגיתי הבינו לי |
25 Qu’elles ont de force les paroles équitables! Mais sur quoi tombe votre blâme?
| מה-נמרצו אמרי-ישר ומה-יוכיח הוכח מכם |
26 Voulez-vous donc censurer des mots? Les discours échappés au désespoir sont la proie du vent.
| הלהוכח מלים תחשבו ולרוח אמרי נואש |
27 Ah! Vous jetez le filet sur un orphelin, vous creusez un piège à votre ami!
| אף-על-יתום תפילו ותכרו על-ריעכם |
28 Maintenant, daignez vous retourner vers moi, et vous verrez si je vous mens en face.
| ועתה הואילו פנו-בי ועל-פניכם אם-אכזב |
29 Revenez, ne soyez pas injustes; revenez, et mon innocence apparaîtra.
| שובו-נא אל-תהי עולה ושבי (ושבו) עוד צדקי-בה |
30 Y a-t-il de l’iniquité sur ma langue, ou bien mon palais ne sait-il pas discerner le mal?
| היש-בלשוני עולה אם-חכי לא-יבין הוות |
