Job 27
1 Job reprit son discours et dit:
| ויסף איוב שאת משלו ויאמר׃ |
2 Par le Dieu vivant qui me refuse justice, par le Tout-Puissant qui remplit mon âme d’amertume:
| חי אל הסיר משפטי ושדי המר נפשי׃ |
3 aussi longtemps que j’aurai la respiration, que le souffle de Dieu sera dans mes narines,
| כי כל עוד נשמתי בי ורוח אלוה באפי׃ |
4 mes lèvres ne prononceront rien d’inique, ma langue ne proférera pas le mensonge.
| אם תדברנה שפתי עולה ולשוני אם יהגה רמיה׃ |
5 Loin de moi la pensée de vous donner raison! Jusqu’à ce que j’expire, je défendrai mon innocence.
| חלילה לי אם אצדיק אתכם עד אגוע לא אסיר תמתי ממני׃ |
6 J’ai entrepris ma justification, je ne l’abandonnerai pas; mon cœur ne condamne aucun de mes jours.
| בצדקתי החזקתי ולא ארפה לא יחרף לבבי מימי׃ |
7 Que mon ennemi soit traité comme le méchant! Que mon adversaire ait le sort de l’impie!
| יהי כרשע איבי ומתקוממי כעול׃ |
8 Quel sera l’espoir de l’impie quand Dieu le retranchera, quand il retirera son âme?
| כי מה תקות חנף כי יבצע כי ישל אלוה נפשו׃ |
9 Est-ce que Dieu écoutera ses cris, au jour où l’angoisse viendra sur lui?
| הצעקתו ישמע אל כי תבוא עליו צרה׃ |
10 Trouve-t-il ses délices dans le Tout-Puissant? Adresse-t-il en tout temps ses prières à Dieu?
| אם על שדי יתענג יקרא אלוה בכל עת׃ |
11 Je vous enseignerai la conduite de Dieu, et je ne vous cacherai pas les desseins du Tout-Puissant.
| אורה אתכם ביד אל אשר עם שדי לא אכחד׃ |
12 Voici que vous-mêmes, vous avez tous vu; pourquoi donc discourez-vous en vain?
| הן אתם כלכם חזיתם ולמה זה הבל תהבלו׃ |
13 Voici la part que Dieu réserve au méchant, l’héritage que les violents reçoivent du Tout-Puissant.
| זה חלק אדם רשע עם אל ונחלת עריצים משדי יקחו׃ |
14 S’il a des fils en grand nombre, c’est pour le glaive; ses rejetons ne seront pas rassasiés de pain.
| אם ירבו בניו למו חרב וצאצאיו לא ישבעו לחם׃ |
15 Ses survivants seront ensevelis dans la mort, leurs veuves ne les pleureront pas.
| שרידו במות יקברו ואלמנתיו לא תבכינה׃ |
16 S’il amasse l’argent comme la poussière, s’il entasse les vêtements comme la boue,
| אם יצבר כעפר כסף וכחמר יכין מלבוש׃ |
17 c’est lui qui entasse, mais c’est le juste qui les porte, c’est le juste qui hérite de ton argent.
| יכין וצדיק ילבש וכסף נקי יחלק׃ |
18 Sa maison est comme celle que bâtit la teigne, comme la hutte que se construit le gardien des vignes.
| בנה כעש ביתו וכסכה עשה נצר׃ |
19 Le riche se couche, c’est pour la dernière fois; il ouvre les yeux, il n’est plus.
| עשיר ישכב ולא יאסף עיניו פקח ואיננו׃ |
20 Les terreurs fondent sur lui comme des eaux, un tourbillon l’enlève au milieu de la nuit.
| תשיגהו כמים בלהות לילה גנבתו סופה׃ |
21 Le vent d’orient l’emporte, et il disparaît; il l’arrache violemment de sa demeure.
| ישאהו קדים וילך וישערהו ממקמו׃ |
22 Dieu lance sur lui ses traits sans pitié, il fuit éperdu loin de sa main;
| וישלך עליו ולא יחמל מידו ברוח יברח׃ |
23 on bat des mains à son sujet, de sa demeure on siffle sur lui.
| ישפק עלימו כפימו וישרק עליו ממקמו׃ |
