Job 24
1 Pourquoi n’y a-t-il pas de temps réservés par le Tout-Puissant, et ceux qui le servent ne voient-ils pas son jour?
| מדוע משדי לא נצפנו עתים וידעו לא חזו ימיו׃ |
2 On voit des hommes qui déplacent les bornes, qui font paître le troupeau qu’ils ont volé.
| גבלות ישיגו עדר גזלו וירעו׃ |
3 Ils poussent devant eux l’âne de l’orphelin, et retiennent en gage le bœuf de la veuve.
| חמור יתומים ינהגו יחבלו שור אלמנה׃ |
4 Ils forcent les pauvres à se détourner du chemin; tous les humbles du pays sont réduits à se cacher.
| יטו אביונים מדרך יחד חבאו עניי ארץ׃ |
5 Comme l’onagre dans la solitude, ils sortent pour leur travail, dès le matin, cherchant leur nourriture. Le désert leur fournit la subsistance de leurs enfants;
| הן פראים במדבר יצאו בפעלם משחרי לטרף ערבה לו לחם לנערים׃ |
6 ils coupent les épis dans les champs, ils maraudent dans la vigne de leur oppresseur.
| בשדה בלילו יקצירו וכרם רשע ילקשו׃ |
7 Nus, ils passent la nuit, faute de vêtements, sans couverture contre le froid.
| ערום ילינו מבלי לבוש ואין כסות בקרה׃ |
8 La pluie des montagnes les pénètre; à défaut d’abri, ils se blottissent contre le rocher.
| מזרם הרים ירטבו ומבלי מחסה חבקו צור׃ |
9 Ils arrachent l’orphelin à la mamelle, ils prennent des gages sur les pauvres.
| יגזלו משד יתום ועל עני יחבלו׃ |
10 Ceux-ci, tout nus, sans vêtements, portent, affamés, les gerbes du maître;
| ערום הלכו בלי לבוש ורעבים נשאו עמר׃ |
11 Ils expriment l’huile dans ses celliers; ils foulent la vendange, et ils ont soif.
| בין שורתם יצהירו יקבים דרכו ויצמאו׃ |
12 Du sein des villes s’élèvent les gémissements des hommes, et l’âme des blessés crie; et Dieu ne prend pas garde à ces forfaits!
| מעיר מתים ינאקו ונפש חללים תשוע ואלוה לא ישים תפלה׃ |
13 D’autres sont parmi les ennemis de la lumière, ils n’en connaissent pas les voies, ils ne se tiennent pas dans ses sentiers.
| המה היו במרדי אור לא הכירו דרכיו ולא ישבו בנתיבתיו׃ |
14 L’assassin se lève au point du jour; il tue le pauvre et l’indigent, il rôde la nuit comme un voleur.
| לאור יקום רוצח יקטל עני ואביון ובלילה יהי כגנב׃ |
15 L’œil de l’adultère épie le crépuscule; « Personne ne me voit, » dit-il, et il jette un voile sur son visage.
| ועין נאף שמרה נשף לאמר לא תשורני עין וסתר פנים ישים׃ |
16 La nuit, d’autres forcent les maisons, le jour, ils se tiennent cachés: ils ne connaissent pas la lumière.
| חתר בחשך בתים יומם חתמו למו לא ידעו אור׃ |
17 Pour eux, le matin est comme l’ombre de la mort, car les horreurs de la nuit leur sont familières.
| כי יחדו בקר למו צלמות כי יכיר בלהות צלמות׃ |
18 Ah! l’impie glisse comme un corps léger sur la face des eaux, il n’a sur la terre qu’une part maudite, il ne se dirige pas sur le chemin des vignes!
| קל הוא על פני מים תקלל חלקתם בארץ לא יפנה דרך כרמים׃ |
19 Comme la sécheresse et la chaleur absorbent l’eau des neiges, ainsi le schéol engloutit les pécheurs! (Sheol h7585)
| ציה גם חם יגזלו מימי שלג שאול חטאו׃ (Sheol h7585) |
20 Ah! Le sein maternel l’oublie, les vers en font leurs délices; on ne se souvient plus de lui, et l’iniquité est brisée comme un arbre.
| ישכחהו רחם מתקו רמה עוד לא יזכר ותשבר כעץ עולה׃ |
21 Il dévorait la femme stérile et sans enfants, il ne faisait pas de bien à la veuve!...
| רעה עקרה לא תלד ואלמנה לא ייטיב׃ |
22 Mais Dieu par sa force ébranle les puissants, il se lève, et ils ne comptent plus sur la vie;
| ומשך אבירים בכחו יקום ולא יאמין בחיין׃ |
23 il leur donne la sécurité et la confiance, et ses yeux veillent sur leurs voies.
| יתן לו לבטח וישען ועיניהו על דרכיהם׃ |
24 Ils se sont élevés, et en un instant ils ne sont plus; ils tombent, ils sont moissonnés comme tous les hommes; ils sont coupés comme la tête des épis.
| רומו מעט ואיננו והמכו ככל יקפצון וכראש שבלת ימלו׃ |
25 S’il n’en est pas ainsi, qui me convaincra de mensonge? Qui réduira mes paroles à néant?
| ואם לא אפו מי יכזיבני וישם לאל מלתי׃ |
