Job 20
1 Alors Sophar de Naama prit la parole et dit:
| ויען צפר הנעמתי ויאמר |
2 C’est pourquoi mes pensées me suggèrent une réponse, et, à cause de mon agitation, j’ai hâte de la donner.
| לכן שעפי ישיבוני ובעבור חושי בי |
3 J’ai entendu des reproches qui m’outragent; dans mon intelligence, mon esprit trouvera la réplique.
| מוסר כלמתי אשמע ורוח מבינתי יענני |
4 Sais-tu bien que, de tout temps, depuis que l’homme a été placé sur la terre,
| הזאת ידעת מני-עד מני שים אדם עלי-ארץ |
5 le triomphe des méchants a été court, et la joie de l’impie d’un moment?
| כי רננת רשעים מקרוב ושמחת חנף עדי-רגע |
6 Quand il porterait son orgueil jusqu’au ciel, et que sa tête toucherait aux nues,
| אם-יעלה לשמים שיאו וראשו לעב יגיע |
7 comme son ordure, il périt pour toujours; ceux qui le voyaient disent: « Où est-il? »
| כגללו לנצח יאבד ראיו יאמרו איו |
8 Il s’envole comme un songe, et on ne le trouve plus; il s’efface comme une vision de la nuit.
| כחלום יעוף ולא ימצאהו וידד כחזיון לילה |
9 L’œil qui le voyait ne le découvre plus; sa demeure ne l’apercevra plus.
| עין שזפתו ולא תוסיף ולא-עוד תשורנו מקומו |
10 Ses enfants imploreront les pauvres, de ses propres mains il restituera ses rapines.
| בניו ירצו דלים וידיו תשבנה אונו |
11 Ses os étaient pleins de ses iniquités cachées; elles dormiront avec lui dans la poussière.
| עצמותיו מלאו עלומו ועמו על-עפר תשכב |
12 Parce que le mal a été doux à sa bouche, qu’il l’a caché sous sa langue,
| אם-תמתיק בפיו רעה-- יכחידנה תחת לשנו |
13 qu’il l’a savouré sans l’abandonner, et l’a retenu au milieu de son palais:
| יחמל עליה ולא יעזבנה וימנענה בתוך חכו |
14 sa nourriture tournera en poison dans ses entrailles, elle deviendra dans son sein le venin de l’aspic.
| לחמו במעיו נהפך מרורת פתנים בקרבו |
15 Il a englouti des richesses, il les vomira; Dieu les retirera de son ventre.
| חיל בלע ויקאנו מבטנו ירשנו אל |
16 Il a sucé le venin de l’aspic, la langue de la vipère le tuera.
| ראש-פתנים יינק תהרגהו לשון אפעה |
17 Il ne verra jamais couler les fleuves, les torrents de miel et de lait.
| אל-ירא בפלגות-- נהרי נחלי דבש וחמאה |
18 Il rendra ce qu’il a gagné et ne s’en gorgera pas, dans la mesure de ses profits, et il n’en jouira pas.
| משיב יגע ולא יבלע כחיל תמורתו ולא יעלס |
19 Car il a opprimé et délaissé les pauvres, il a saccagé leur maison, et ne l’a pas rétablie:
| כי-רצץ עזב דלים בית גזל ולא יבנהו |
20 son avidité n’a pu être rassasiée, il n’emportera pas ce qu’il a de plus cher.
| כי לא-ידע שלו בבטנו בחמודו לא ימלט |
21 Rien n’échappait à sa voracité; aussi son bonheur ne subsistera pas.
| אין-שריד לאכלו על-כן לא-יחיל טובו |
22 Au sein de l’abondance, il tombe dans la disette; tous les coups du malheur viennent sur lui.
| במלאות שפקו יצר לו כל-יד עמל תבאנו |
23 Voici pour lui remplir le ventre: Dieu enverra sur lui le feu de sa colère, elle pleuvra sur lui jusqu’en ses entrailles.
| יהי למלא בטנו--ישלח-בו חרון אפו וימטר עלימו בלחומו |
24 S’il échappe aux armes de fer, l’arc d’airain le transperce.
| יברח מנשק ברזל תחלפהו קשת נחושה |
25 Il arrache le trait, il sort de son corps, l’acier sort étincelant de son foie; les terreurs de la mort tombent sur lui.
| שלף ויצא מגוה וברק ממררתו יהלך עליו אמים |
26 Une nuit profonde engloutit ses trésors; un feu que l’homme n’a pas allumé le dévore, et consume tout ce qui restait dans sa tente.
| כל-חשך טמון לצפוניו תאכלהו אש לא-נפח ירע שריד באהלו |
27 Les cieux révéleront son iniquité, et la terre s’élèvera contre lui.
| יגלו שמים עונו וארץ מתקוממה לו |
28 L’abondance de sa maison sera dispersée, elle disparaîtra au jour de la colère.
| יגל יבול ביתו נגרות ביום אפו |
29 Telle est la part que Dieu réserve au méchant, et l’héritage que lui destine Dieu.
| זה חלק-אדם רשע--מאלהים ונחלת אמרו מאל |
