Job 15
1 Alors Eliphaz de Théman prit la parole et dit:
| ויען אליפז התימני ויאמר׃ |
2 Le sage répond-il par une science vaine? Se gonfle-t-il la poitrine de vent?
| החכם יענה דעת רוח וימלא קדים בטנו׃ |
3 Se défend-il par de futiles propos, par des discours qui ne servent à rien?
| הוכח בדבר לא יסכון ומלים לא יועיל בם׃ |
4 Toi, tu détruis même la crainte de Dieu, tu anéantis toute piété envers Dieu.
| אף אתה תפר יראה ותגרע שיחה לפני אל׃ |
5 Ta bouche révèle ton iniquité, et tu prends le langage les fourbes.
| כי יאלף עונך פיך ותבחר לשון ערומים׃ |
6 Ce n’est pas moi, c’est ta bouche qui te condamne, ce sont tes lèvres qui déposent contre toi.
| ירשיעך פיך ולא אני ושפתיך יענו בך׃ |
7 Es-tu né le premier des hommes? As-tu été enfanté avant les collines?
| הראישון אדם תולד ולפני גבעות חוללת׃ |
8 As-tu assisté au conseil de Dieu? As-tu dérobé pour toi seul la sagesse?
| הבסוד אלוה תשמע ותגרע אליך חכמה׃ |
9 Que sais-tu, que nous ne sachions? Qu’as-tu appris, qui ne nous soit familier?
| מה ידעת ולא נדע תבין ולא עמנו הוא׃ |
10 Nous avons aussi parmi nous des cheveux blancs, des vieillards plus riches de jours que ton père.
| גם שב גם ישיש בנו כביר מאביך ימים׃ |
11 Tiens-tu pour peu de chose les consolations de Dieu et les douces paroles que nous t’adressons?
| המעט ממך תנחמות אל ודבר לאט עמך׃ |
12 Où ton cœur t’emporte-t-il, et que signifie ce roulement de tes yeux?
| מה יקחך לבך ומה ירזמון עיניך׃ |
13 Quoi! C’est contre Dieu que tu tournes ta colère, et que de ta bouche tu fais sortir de tels discours?
| כי תשיב אל אל רוחך והצאת מפיך מלין׃ |
14 Qu’est-ce que l’homme, pour qu’il soit pur, le fils de la femme, pour qu’il soit juste?
| מה אנוש כי יזכה וכי יצדק ילוד אשה׃ |
15 Voici que Dieu ne se fie pas même à ses saints, et les cieux ne sont pas purs devant lui:
| הן בקדשו לא יאמין ושמים לא זכו בעיניו׃ |
16 combien moins cet être abominable et pervers, l’homme qui boit l’iniquité comme l’eau!
| אף כי נתעב ונאלח איש שתה כמים עולה׃ |
17 Je vais t’instruire, écoute-moi; je raconterai ce que j’ai vu,
| אחוך שמע לי וזה חזיתי ואספרה׃ |
18 ce que les sages enseignent, — ils ne le cachent pas, l’ayant appris de leurs pères;
| אשר חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם׃ |
19 à eux seuls avait été donné le pays, et parmi eux jamais ne passa l’étranger. —
| להם לבדם נתנה הארץ ולא עבר זר בתוכם׃ |
20 « Le méchant, durant tous ses jours, est rongé par l’angoisse; un petit nombre d’années sont réservées à l’oppresseur.
| כל ימי רשע הוא מתחולל ומספר שנים נצפנו לעריץ׃ |
21 Des bruits effrayants retentissent à ses oreilles; au sein de la paix, le dévastateur fond sur lui.
| קול פחדים באזניו בשלום שודד יבואנו׃ |
22 Il n’espère pas échapper aux ténèbres, il sent qu’il est guetté pour le glaive.
| לא יאמין שוב מני חשך וצפו הוא אלי חרב׃ |
23 Il erre pour chercher son pain; il sait que le jour des ténèbres est prêt, à ses côtés.
| נדד הוא ללחם איה ידע כי נכון בידו יום חשך׃ |
24 La détresse et l’angoisse tombent sur lui; elles l’assaillent comme un roi armé pour le combat.
| יבעתהו צר ומצוקה תתקפהו כמלך עתיד לכידור׃ |
25 Car il a levé sa main contre Dieu, il a bravé le Tout-Puissant,
| כי נטה אל אל ידו ואל שדי יתגבר׃ |
26 il a couru sur lui le cou raide, sous le dos épais de ses boucliers.
| ירוץ אליו בצואר בעבי גבי מגניו׃ |
27 Il avait le visage couvert de graisse, et les flancs chargés d’embonpoint.
| כי כסה פניו בחלבו ויעש פימה עלי כסל׃ |
28 Il occupait des villes qui ne sont plus, des maisons qui n’ont plus d’habitants, vouées à devenir des monceaux de pierre.
| וישכון ערים נכחדות בתים לא ישבו למו אשר התעתדו לגלים׃ |
29 Il ne s’enrichira plus, sa fortune ne tiendra pas, ses possessions ne s’étendront plus sur la terre.
| לא יעשר ולא יקום חילו ולא יטה לארץ מנלם׃ |
30 Il n’échappera pas aux ténèbres; la flamme desséchera ses rejetons, et il sera emporté par le souffle de la bouche de Dieu.
| לא יסור מני חשך ינקתו תיבש שלהבת ויסור ברוח פיו׃ |
31 Qu’il n’espère rien du mensonge, il y sera pris; le mensonge sera sa récompense.
| אל יאמן בשו נתעה כי שוא תהיה תמורתו׃ |
32 Elle arrivera avant que ses jours soient pleins, et son rameau ne verdira plus.
| בלא יומו תמלא וכפתו לא רעננה׃ |
33 Il secouera, comme la vigne, son fruit à peine éclos; il laissera tomber sa fleur, comme l’olivier.
| יחמס כגפן בסרו וישלך כזית נצתו׃ |
34 Car la maison de l’impie est stérile, et le feu dévore la tente du juge corrompu.
| כי עדת חנף גלמוד ואש אכלה אהלי שחד׃ |
35 Il a conçu le mal, et il enfante le malheur, dans son sein mûrit un fruit de déception. »
| הרה עמל וילד און ובטנם תכין מרמה׃ |
