< Exode 13 >

1 Yahweh parla à Moïse, en disant:
וידבר יהוה אל משה לאמר׃
2 « Consacre-moi tout premier-né, tout premier-né parmi les enfants d’Israël, aussi bien des hommes que des animaux; il m’appartient. »
קדש לי כל בכור פטר כל רחם בבני ישראל באדם ובבהמה לי הוא׃
3 Moïse dit au peuple: « Souvenez-vous du jour où vous êtes sortis d’Égypte, de la maison de servitude; car c’est par la puissance de sa main que Yahweh vous en a fait sortir. On ne mangera pas de pain levé.
ויאמר משה אל העם זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים מבית עבדים כי בחזק יד הוציא יהוה אתכם מזה ולא יאכל חמץ׃
4 Vous sortez aujourd’hui, dans le mois des épis.
היום אתם יצאים בחדש האביב׃
5 Quand Yahweh t’aura fait entrer dans le pays des Chananéens, des Hittites, des Amorrhéens, des Hévéens et des Jébuséens, qu’il a juré à tes pères de te donner, pays où coulent le lait et le miel, tu observeras ce rite dans ce même mois.
והיה כי יביאך יהוה אל ארץ הכנעני והחתי והאמרי והחוי והיבוסי אשר נשבע לאבתיך לתת לך ארץ זבת חלב ודבש ועבדת את העבדה הזאת בחדש הזה׃
6 Pendant sept jours, tu mangeras des pains sans levain, et le septième jour, il y aura une fête en l’honneur de Yahweh.
שבעת ימים תאכל מצת וביום השביעי חג ליהוה׃
7 On mangera des pains sans levain pendant les sept jours; on ne verra pas chez toi de pain levé, on ne verra pas chez toi de levain, dans toute l’étendue de ton pays.
מצות יאכל את שבעת הימים ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאר בכל גבלך׃
8 Tu diras alors à ton fils: C’est en mémoire de ce que Yahweh a fait pour moi, lorsque je suis sorti d’Égypte.
והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה יהוה לי בצאתי ממצרים׃
9 Ce sera pour toi comme un signe sur ta main et comme un souvenir entre tes yeux, afin que la loi de Yahweh soit dans ta bouche; car c’est par sa main puissante que Yahweh t’a fait sortir d’Égypte.
והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת יהוה בפיך כי ביד חזקה הוצאך יהוה ממצרים׃
10 Tu observeras cette ordonnance au temps fixé, d’année en année.
ושמרת את החקה הזאת למועדה מימים ימימה׃
11 Quand Yahweh t’aura fait entrer dans le pays des Chananéens, comme il l’a juré à toi et à tes pères, et qu’il te l’aura donné,
והיה כי יבאך יהוה אל ארץ הכנעני כאשר נשבע לך ולאבתיך ונתנה לך׃
12 tu consacreras à Yahweh tout premier-né, même tout premier-né des animaux qui seront à toi: les mâles appartiennent à Yahweh.
והעברת כל פטר רחם ליהוה וכל פטר שגר בהמה אשר יהיה לך הזכרים ליהוה׃
13 Tu rachèteras avec un agneau tout premier-né de l’âne, et, si tu ne le rachètes pas, tu lui briseras la nuque. Tu rachèteras aussi tout premier-né de l’homme parmi tes fils.
וכל פטר חמר תפדה בשה ואם לא תפדה וערפתו וכל בכור אדם בבניך תפדה׃
14 Et lorsque ton fils t’interrogera un jour, en disant: Que signifie cela? tu lui répondras: Par sa main puissante Yahweh nous a fait sortir d’Égypte, de la maison de servitude.
והיה כי ישאלך בנך מחר לאמר מה זאת ואמרת אליו בחזק יד הוציאנו יהוה ממצרים מבית עבדים׃
15 Comme Pharaon s’obstinait à ne pas nous laisser aller, Yahweh fit mourir tous les premiers-nés dans le pays d’Égypte, depuis les premiers-nés des hommes jusqu’aux premiers-nés des animaux. Voilà pourquoi j’offre en sacrifice à Yahweh tout mâle premier-né des animaux, et je rachète tout premier-né de mes fils.
ויהי כי הקשה פרעה לשלחנו ויהרג יהוה כל בכור בארץ מצרים מבכר אדם ועד בכור בהמה על כן אני זבח ליהוה כל פטר רחם הזכרים וכל בכור בני אפדה׃
16 Ce sera comme un signe sur ta main et comme des fronteaux entre tes yeux; car c’est par la puissance de sa main que Yahweh nous a fait sortir d’Égypte. »
והיה לאות על ידכה ולטוטפת בין עיניך כי בחזק יד הוציאנו יהוה ממצרים׃
17 Lorsque Pharaon laissa aller le peuple, Dieu ne le conduisit pas par le chemin du pays des Philistins, quoique le plus court; car Dieu dit: « Le peuple pourrait se repentir en voyant la guerre, et retourner en Égypte. »
ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא כי אמר אלהים פן ינחם העם בראתם מלחמה ושבו מצרימה׃
18 Mais Dieu fit faire au peuple un détour par le chemin du désert, vers la mer Rouge. Les enfants d’Israël montèrent en bon ordre hors du pays d’Égypte.
ויסב אלהים את העם דרך המדבר ים סוף וחמשים עלו בני ישראל מארץ מצרים׃
19 Moïse prit avec lui les os de Joseph; car Joseph avait fait jurer les enfants d’Israël, en disant: « Dieu vous visitera, et vous emporterez avec vous mes os loin d’ici. »
ויקח משה את עצמות יוסף עמו כי השבע השביע את בני ישראל לאמר פקד יפקד אלהים אתכם והעליתם את עצמתי מזה אתכם׃
20 Etant sortis de Socoth, ils campèrent à Etham, à l’extrémité du désert.
ויסעו מסכת ויחנו באתם בקצה המדבר׃
21 Yahweh allait devant eux, le jour dans une colonne de nuée, pour les guider dans leur chemin, et la nuit dans une colonne de feu, pour les éclairer, afin qu’ils pussent marcher le jour et la nuit.
ויהוה הלך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחתם הדרך ולילה בעמוד אש להאיר להם ללכת יומם ולילה׃
22 La colonne de nuée ne se retira pas de devant le peuple pendant le jour, ni la colonne de feu pendant la nuit.
לא ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה לפני העם׃

< Exode 13 >