Daniel 10
1 La troisième année de Cyrus, roi de Perse, une parole fut révélée à Daniel, qui avait été nommé Baltassar; cette parole est véritable, et elle annonçait une grande guerre. Il comprit la parole et il eut l’intelligence de la vision:
| בשנת שלוש לכורש מלך פרס דבר נגלה לדניאל אשר נקרא שמו בלטשאצר ואמת הדבר וצבא גדול ובין את הדבר ובינה לו במראה׃ |
2 En ces jours-là, moi, Daniel, je fus dans le deuil pendant trois semaines de jours.
| בימים ההם אני דניאל הייתי מתאבל שלשה שבעים ימים׃ |
3 Je ne mangeai aucun mets délicat; il n’entra dans ma bouche ni viande, ni vin, et je ne m’oignis pas jusqu’à ce que les trois semaines de jours fussent accomplies.
| לחם חמדות לא אכלתי ובשר ויין לא בא אל פי וסוך לא סכתי עד מלאת שלשת שבעים ימים׃ |
4 Le vingt-quatrième jour du premier mois, j’étais sur le bord du grand fleuve, qui est le Tigre.
| וביום עשרים וארבעה לחדש הראשון ואני הייתי על יד הנהר הגדול הוא חדקל׃ |
5 Je levai les yeux et je regardai: et voici un homme vêtu de lin, les reins ceints d’une ceinture d’or d’Uphaz.
| ואשא את עיני וארא והנה איש אחד לבוש בדים ומתניו חגרים בכתם אופז׃ |
6 Son corps était comme le chrysolithe, son visage avait l’aspect de l’éclair, ses yeux étaient comme des torches de feu, ses bras et ses pieds avaient l’aspect de l’airain poli, et sa voix, quand il parlait, était comme la voix d’une multitude.
| וגויתו כתרשיש ופניו כמראה ברק ועיניו כלפידי אש וזרעתיו ומרגלתיו כעין נחשת קלל וקול דבריו כקול המון׃ |
7 Moi, Daniel, je vis seul l’apparition, et les hommes qui étaient avec moi ne virent pas l’apparition, mais une grande frayeur tomba sur eux, et ils s’enfuirent pour se cacher.
| וראיתי אני דניאל לבדי את המראה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראה אבל חרדה גדלה נפלה עליהם ויברחו בהחבא׃ |
8 Et moi, je restai seul et je vis cette grande apparition, et il ne resta plus en moi de force; mon visage changea de couleur et se décomposa sans conserver aucune force.
| ואני נשארתי לבדי ואראה את המראה הגדלה הזאת ולא נשאר בי כח והודי נהפך עלי למשחית ולא עצרתי כח׃ |
9 J’entendis le son de ses paroles et, en entendant le son de ses paroles, je tombai assoupi, la face contre terre.
| ואשמע את קול דבריו וכשמעי את קול דבריו ואני הייתי נרדם על פני ופני ארצה׃ |
10 Et voici qu’une main me toucha et me fit dresser sur mes genoux et sur les paumes de mes mains.
| והנה יד נגעה בי ותניעני על ברכי וכפות ידי׃ |
11 Puis il me dit: « Daniel, homme favorisé de Dieu, comprends les paroles que je vais te dire et tiens-toi debout; car je suis maintenant envoyé vers toi. » Quand il m’eut parlé en ces termes, je me tins debout en tremblant.
| ויאמר אלי דניאל איש חמדות הבן בדברים אשר אנכי דבר אליך ועמד על עמדך כי עתה שלחתי אליך ובדברו עמי את הדבר הזה עמדתי מרעיד׃ |
12 Il me dit: « Ne crains point, Daniel, car dès le premier jour où tu as appliqué ton cœur à comprendre et à t’humilier devant ton Dieu, tes paroles ont été entendues, et moi, je suis venu à cause de tes paroles.
| ויאמר אלי אל תירא דניאל כי מן היום הראשון אשר נתת את לבך להבין ולהתענות לפני אלהיך נשמעו דבריך ואני באתי בדבריך׃ |
13 Mais le chef du royaume de Perse s’est tenu devant moi vingt et un jours, et voici que Michel, un des premiers chefs, est venu à mon secours, et je suis resté là auprès des rois de Perse.
| ושר מלכות פרס עמד לנגדי עשרים ואחד יום והנה מיכאל אחד השרים הראשנים בא לעזרני ואני נותרתי שם אצל מלכי פרס׃ |
14 Et je suis venu pour te faire comprendre ce qui doit arriver à ton peuple à la fin des jours; car c’est encore une vision pour des jours lointains.
| ובאתי להבינך את אשר יקרה לעמך באחרית הימים כי עוד חזון לימים׃ |
15 Pendant qu’il parlait avec moi en ces termes, je tournais la face vers la terre et je restais muet.
| ובדברו עמי כדברים האלה נתתי פני ארצה ונאלמתי׃ |
16 Et voici: comme une ressemblance de fils de l’homme toucha mes lèvres, et j’ouvris la bouche et je parlai; je dis à celui qui se tenait devant moi: « Mon seigneur, à cette apparition, les angoisses m’ont saisi et je n’ai conservé aucune force.
| והנה כדמות בני אדם נגע על שפתי ואפתח פי ואדברה ואמרה אל העמד לנגדי אדני במראה נהפכו צירי עלי ולא עצרתי כח׃ |
17 Comment le serviteur de mon seigneur que voici pourrait-il parler à mon seigneur que voilà? En ce moment, il n’y a plus de force en moi et il ne reste plus de souffle en moi. »
| והיך יוכל עבד אדני זה לדבר עם אדני זה ואני מעתה לא יעמד בי כח ונשמה לא נשארה בי׃ |
18 Alors celui qui avait la ressemblance d’un homme me toucha de nouveau et me fortifia.
| ויסף ויגע בי כמראה אדם ויחזקני׃ |
19 Puis il me dit: « Ne crains point, homme favorisé de Dieu; que la paix soit avec toi! Courage! courage! » Pendant qu’il parlait avec moi, je repris des forces et je dis: « Que mon seigneur parle, car tu m’as fortifié. »
| ויאמר אל תירא איש חמדות שלום לך חזק וחזק וכדברו עמי התחזקתי ואמרה ידבר אדני כי חזקתני׃ |
20 Il me dit: « Sais-tu pourquoi je suis venu vers toi? Maintenant, je vais retourner combattre le chef de la Perse; et, au moment où je m’en irai, voici le chef de Javan qui viendra.
| ויאמר הידעת למה באתי אליך ועתה אשוב להלחם עם שר פרס ואני יוצא והנה שר יון בא׃ |
21 Mais je te déclarerai ce qui est écrit dans le livre de vérité; et il n’y en a pas un qui se tienne avec moi contre ceux-là, sinon Michel, votre chef.
| אבל אגיד לך את הרשום בכתב אמת ואין אחד מתחזק עמי על אלה כי אם מיכאל שרכם׃ |
