< Proverbes 31 >

1 Les paroles du roi Lémuel - la révélation que sa mère lui a enseignée:
דברי למואל מלך-- משא אשר-יסרתו אמו
2 « Oh, mon fils! Oh, fils de mes entrailles! Oh, fils de mes vœux!
מה-ברי ומה-בר-בטני ומה בר-נדרי
3 Ne donne pas ta force aux femmes, ni vos voies à celles qui détruisent les rois.
אל-תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין
4 Ce n'est pas pour les rois, Lemuel, ce n'est pas aux rois de boire du vin, ni pour les princes de dire: « Où est la boisson forte?
אל למלכים למואל--אל למלכים שתו-יין ולרוזנים או (אי) שכר
5 de peur qu'ils ne boivent et n'oublient la loi, et pervertissent la justice due à celui qui est affligé.
פן-ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל-בני-עני
6 Donnez une boisson forte à celui qui est prêt à périr, et du vin pour les âmes amères.
תנו-שכר לאובד ויין למרי נפש
7 Qu'il boive, et qu'il oublie sa pauvreté, et ne plus se souvenir de sa misère.
ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר-עוד
8 Ouvrez votre bouche pour le muet, pour la cause de tous ceux qui sont abandonnés.
פתח-פיך לאלם אל-דין כל-בני חלוף
9 Ouvre ta bouche, juge avec justice, et rendre justice aux pauvres et aux nécessiteux. »
פתח-פיך שפט-צדק ודין עני ואביון
10 Qui peut trouver une femme digne de ce nom? Car sa valeur est bien supérieure à celle des rubis.
אשת-חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה
11 Le cœur de son mari a confiance en elle. Il ne manquera pas de gain.
בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר
12 Elle lui fait du bien, et non du mal, tous les jours de sa vie.
גמלתהו טוב ולא-רע-- כל ימי חייה
13 Elle cherche la laine et le lin, et travaille avec ardeur avec ses mains.
דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה
14 Elle est comme les navires marchands. Elle apporte son pain de loin.
היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה
15 Elle se lève aussi alors qu'il fait encore nuit, donne de la nourriture à son foyer, et des portions pour ses servantes.
ותקם בעוד לילה--ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה
16 Elle considère un champ, et l'achète. Avec le fruit de ses mains, elle plante une vigne.
זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטע (נטעה) כרם
17 Elle arme sa taille avec force, et rend ses bras forts.
חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרועתיה
18 Elle perçoit que sa marchandise est rentable. Sa lampe ne s'éteint pas la nuit.
טעמה כי-טוב סחרה לא-יכבה בליל (בלילה) נרה
19 Elle pose ses mains sur la quenouille, et ses mains tiennent le fuseau.
ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך
20 Elle ouvre ses bras aux pauvres; oui, elle tend les mains aux nécessiteux.
כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון
21 Elle n'a pas peur de la neige pour sa maison, car toute sa famille est vêtue d'écarlate.
לא-תירא לביתה משלג כי כל-ביתה לבש שנים
22 Elle se fait des tapis de tapisserie. Ses vêtements sont en lin fin et de couleur violette.
מרבדים עשתה-לה שש וארגמן לבושה
23 Son mari est respecté dans les portes, quand il s'assiéra parmi les anciens du pays.
נודע בשערים בעלה בשבתו עם-זקני-ארץ
24 Elle fait des vêtements de lin et les vend, et livre les coussins au marchand.
סדין עשתה ותמכר וחגור נתנה לכנעני
25 La force et la dignité sont ses vêtements. Elle se moque du temps à venir.
עז-והדר לבושה ותשחק ליום אחרון
26 Elle ouvre sa bouche avec sagesse. L'instruction aimable est sur sa langue.
פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על-לשונה
27 Elle s'occupe bien des affaires de sa famille, et ne mange pas le pain de l'oisiveté.
צופיה הילכות (הליכות) ביתה ולחם עצלות לא תאכל
28 Ses enfants se lèvent et la qualifient de bienheureuse. Son mari fait également son éloge:
קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה
29 « Beaucoup de femmes font des choses nobles, mais vous les surpassez tous. »
רבות בנות עשו חיל ואת עלית על-כלנה
30 Le charme est trompeur, et la beauté est vaine; mais une femme qui craint Yahvé, on la louera.
שקר החן והבל היפי אשה יראת-יהוה היא תתהלל
31 Donnez-lui du fruit de ses mains! Que ses œuvres la louent dans les portes!
תנו-לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה

< Proverbes 31 >