< Nombres 17 >

1 Yahvé parla à Moïse, et dit:
וידבר יהוה אל משה לאמר
2 « Parle aux enfants d'Israël, et prends chez eux des verges, une pour chaque maison paternelle, de tous leurs princes selon leurs maisons paternelles, soit douze verges. Tu écriras le nom de chaque homme sur sa verge.
דבר אל בני ישראל וקח מאתם מטה מטה לבית אב מאת כל נשיאהם לבית אבתם--שנים עשר מטות איש את שמו תכתב על מטהו
3 Tu écriras le nom d'Aaron sur la verge de Lévi. Il y aura une verge pour chaque chef des maisons de leurs pères.
ואת שם אהרן תכתב על מטה לוי כי מטה אחד לראש בית אבותם
4 Tu les déposeras dans la tente d'assignation, devant l'alliance, là où je me rencontre avec toi.
והנחתם באהל מועד--לפני העדות אשר אועד לכם שמה
5 Il arrivera que la verge de l'homme que je choisirai bourgeonnera. Je ferai cesser de ma part les murmures des enfants d'Israël, qu'ils murmurent contre toi. »
והיה האיש אשר אבחר בו--מטהו יפרח והשכתי מעלי את תלנות בני ישראל אשר הם מלינם עליכם
6 Moïse parla aux enfants d'Israël; et tous leurs princes lui donnèrent des verges, pour chaque prince, selon les maisons de leurs pères, soit un total de douze verges. La baguette d'Aaron était parmi leurs baguettes.
וידבר משה אל בני ישראל ויתנו אליו כל נשיאיהם מטה לנשיא אחד מטה לנשיא אחד לבית אבתם--שנים עשר מטות ומטה אהרן בתוך מטותם
7 Moïse déposa les verges devant Yahvé, dans la tente du Témoignage.
וינח משה את המטת לפני יהוה באהל העדת
8 Le lendemain, Moïse entra dans la tente du témoignage; et voici, la verge d'Aaron pour la maison de Lévi avait poussé, bourgeonné, produit des fleurs et porté des amandes mûres.
ויהי ממחרת ויבא משה אל אהל העדות והנה פרח מטה אהרן לבית לוי ויצא פרח ויצץ ציץ ויגמל שקדים
9 Moïse fit sortir toutes les verges de devant Yahvé pour tous les enfants d'Israël. Ils regardèrent, et chacun prit sa verge.
ויצא משה את כל המטת מלפני יהוה אל כל בני ישראל ויראו ויקחו איש מטהו
10 Yahvé dit à Moïse: « Remets la verge d'Aaron devant l'alliance, pour qu'elle serve de gage aux enfants rebelles, afin que tu mettes fin à leurs plaintes contre moi et qu'ils ne meurent pas. »
ויאמר יהוה אל משה השב את מטה אהרן לפני העדות למשמרת לאות לבני מרי ותכל תלונתם מעלי ולא ימתו
11 Moïse fit ainsi. Il fit ce que Yahvé lui avait ordonné.
ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו כן עשה
12 Les enfants d'Israël dirent à Moïse: « Voici, nous périssons! Nous sommes perdus! Nous sommes tous perdus!
ויאמרו בני ישראל אל משה לאמר הן גוענו אבדנו כלנו אבדנו
13 Tousceux qui s'approchent du tabernacle de Yahvé meurent! Allons-nous tous périr? »
כל הקרב הקרב אל משכן יהוה ימות האם תמנו לגוע

< Nombres 17 >