Matthieu 20
1 « Car le Royaume des Cieux est semblable à un homme, maître de maison, qui sortit de bon matin pour embaucher des ouvriers pour sa vigne.
| כי דומה מלכות השמים לאדם בעל בית אשר השכים לצאת בבקר לשכר פעלים לכרמו׃ |
2 Après avoir convenu avec les ouvriers d'un denier par jour, il les envoya dans sa vigne.
| והתנה עם הפעלים שכר דינר ליום וישלחם אל כרמו׃ |
3 Il sortit vers la troisième heure, et il en vit d'autres qui étaient oisifs sur la place publique.
| ויצא בשעה השלישית וירא אחרים עמדים בטלים בשוק׃ |
4 Il leur dit: « Allez, vous aussi, à la vigne, et je vous donnerai ce qui vous conviendra. Et ils s'en allèrent.
| ויאמר להם לכו גם אתם אל כרמי וכישר אתן לכם וילכו׃ |
5 Il sortit de nouveau vers la sixième et la neuvième heure, et fit de même.
| ויצא גם בשעה הששית גם בתשיעית ויעש כדבר הזה׃ |
6 Vers la onzième heure, il sortit et trouva d'autres personnes oisives. Il leur dit: « Pourquoi restez-vous ici tout le jour sans rien faire?
| ויצא בשעת עשתי עשרה וימצא אחרים עמדים ויאמר אליהם למה אתם עמדים פה בטלים כל היום׃ |
7 Ils lui répondirent: « Parce que personne ne nous a embauchés ». Il leur dit: « Vous aussi, allez à la vigne, et vous recevrez ce qui est juste. »
| ויאמרו לו כי לא שכר אותנו איש ויאמר אליהם לכו גם אתם אל הכרם וכישר יתן לכם׃ |
8 Le soir venu, le maître de la vigne dit à son gérant: « Appelez les ouvriers et donnez-leur leur salaire, du dernier au premier.
| ויהי בערב ויאמר בעל הכרם אל פקידו קרא את הפעלים ושלם להם את שכרם החל באחרונים וכלה בראשונים׃ |
9 Lorsque ceux qui avaient été embauchés vers la onzième heure arrivèrent, ils reçurent chacun un denier.
| ויבאו הנשכרים בשעת אחת עשרה ויקחו איש איש דינר אחד׃ |
10 Lorsque les premiers arrivèrent, ils pensèrent qu'ils recevraient davantage, et ils reçurent aussi chacun un denier.
| ובבא הראשונים דמו בנפשם כי יקחו יותר ויקחו גם הם איש איש דינר אחד׃ |
11 Lorsqu'ils l'eurent reçu, ils murmurèrent contre le maître de maison,
| ויהי בקחתם וילונו על בעל הבית לאמר׃ |
12 en disant: « Ces derniers n'ont dépensé qu'une heure, et tu les rends égaux à nous, qui avons supporté le poids du jour et la chaleur torride.
| אלה האחרונים לא עשו כי אם שעה אחת ואתה השויתם אלינו אשר סבלנו את כבד היום ואת חמו׃ |
13 « Mais il répondit à l'un d'eux: « Mon ami, je ne te fais pas de mal. Ne vous êtes-vous pas mis d'accord avec moi pour un denier?
| ויען ויאמר אל אחד מהם רעי לא עשקתיך הלא שכר דינר התנית עמי׃ |
14 Prends ce qui t'appartient, et va-t'en. Je veux donner à ce dernier autant qu'à vous.
| קח את שלך ולך ואני רצוני לתת גם לזה האחרון כמו לך׃ |
15 Ne m'est-il pas loisible de faire ce que je veux de ce qui m'appartient? Ou bien ton œil est-il mauvais, parce que je suis bon?'
| הלא אוכל לעשות בשלי כרצוני האם תרע עינך על אשר טוב אנכי׃ |
16 Ainsi les derniers seront les premiers, et les premiers les derniers. Car beaucoup sont appelés, mais peu sont élus. »
| ככה יהיו האחרונים ראשונים והראשונים יהיו אחרונים כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים׃ |
17 Comme Jésus montait à Jérusalem, il prit à part les douze disciples, et en chemin il leur dit:
| ויהי כעלות ישוע ירושלים ויקח אליו את שנים העשר לבדם ויאמר להם בדרך׃ |
18 « Voici, nous montons à Jérusalem, et le Fils de l'homme sera livré aux grands prêtres et aux scribes, qui le condamneront à mort,
| הננו עלים ירושלימה ובן האדם ימסר לראשי הכהנים ולסופרים והרשיעהו למות׃ |
19 et le livreront aux païens pour qu'ils se moquent de lui, le flagellent et le crucifient; et le troisième jour il ressuscitera. »
| ומסרו אותו לגוים להתל בו ולהכות אותו בשוטים ולצלב אותו וביום השלישי קום יקום׃ |
20 Alors la mère des fils de Zébédée vint vers lui avec ses fils, s'agenouillant et lui demandant une chose.
| אז נגשה אליו אם בני זבדי עם בניה ותשתחו לו לבקש ממנו דבר׃ |
21 Il lui dit: « Que veux-tu? » Elle lui dit: « Ordonne que ceux-ci, mes deux fils, soient assis, l'un à ta droite et l'autre à ta gauche, dans ton Royaume. »
| ויאמר אליה מה בקשתך ותאמר אליו אמר נא כי ישבו שני בני אלה אחד לימינך ואחד לשמאלך במלכותך׃ |
22 Mais Jésus répondit: « Tu ne sais pas ce que tu demandes. Es-tu capable de boire la coupe que je vais boire, et d'être baptisé du baptême dont je suis baptisé? » Ils lui ont dit: « Nous le pouvons. »
| ויען ישוע ויאמר לא ידעתם את אשר שאלתם היכל תוכלו שתות את הכוס אשר אני עתיד לשתותו והטבל בטבילה אשר אני נבטל בה ויאמרו אליו נוכל׃ |
23 Il leur dit: « Vous boirez en effet ma coupe, et vous serez baptisés du baptême dont je suis baptisé; mais pour être assis à ma droite et à ma gauche, ce n'est pas à moi de le donner, mais c'est à celui pour qui cela a été préparé par mon Père. »
| ויאמר אליהם הן את כוסי תשתו ובטבילה אשר אני נטבל בה תטבלו אך שבת לימימי ולשמאלי אין בידי לתתה בלתי לאשר הוכן להם מאת אבי׃ |
24 Quand les dix l'entendirent, ils furent indignés contre les deux frères.
| ויהי כאשר שמעו זאת העשרה ויכעסו אל שני האחים׃ |
25 Mais Jésus les appela et dit: « Vous savez que les chefs des nations les dominent, et que leurs grands exercent sur elles leur autorité.
| וישוע קרא להם ויאמר אתם ידעתם כי שרי הגוים רדים בהם והגדולים שלטים עליהם׃ |
26 Il n'en sera pas ainsi au milieu de vous; mais quiconque voudra devenir grand parmi vous sera votre serviteur.
| ואתם אל יהי כן ביניכם כי אם החפז להיות גדול בכם יהי לכם למשרת׃ |
27 Celui qui veut être le premier parmi vous sera votre esclave,
| והחפץ להיות בכם לראש יהי לכם עבד׃ |
28 comme le Fils de l'homme est venu, non pour être servi, mais pour servir et donner sa vie en rançon pour la multitude. »
| כאשר בן האדם לא בא למען ישרתוהו כי אם לשרת ולתת את נפשו כפר תחת רבים׃ |
29 Comme ils sortaient de Jéricho, une grande foule le suivait.
| ויהי כצאתם מיריחו וילך אחריו המון עם רב׃ |
30 Et voici que deux aveugles, assis au bord du chemin, apprenant que Jésus passait par là, s'écrièrent: « Seigneur, aie pitié de nous, fils de David! »
| והנה שני עורים ישבים על יד הדרך וישמעו כי ישוע עבר ויצעקו לאמר חננו נא אדנינו בן דוד׃ |
31 La foule les réprimanda, leur disant de se taire, mais ils crièrent encore plus fort: « Seigneur, aie pitié de nous, fils de David! ».
| ויגער בם העם להשתיקם והם הרבו לצעק ויאמרו אדנינו חננו נא בן דוד׃ |
32 Jésus, s'étant arrêté, les appela et leur demanda: « Que voulez-vous que je fasse pour vous? »
| ויעמד ישוע ויקרא להם ויאמר מה תחפצו ואעשה לכם׃ |
33 Ils lui dirent: « Seigneur, que nos yeux s'ouvrent. »
| ויאמרו אליו אדנינו עשה שתפקחנה עינינו׃ |
34 Jésus, ému de compassion, leur toucha les yeux; à l'instant même, leurs yeux recouvrèrent la vue, et ils le suivirent.
| ורחמי ישוע נכמרו ויגע בעיניהם ופתאם החלו עיניהם לראות וילכו אחריו׃ |
