Matthieu 15
1 Alors des pharisiens et des scribes vinrent de Jérusalem vers Jésus, en disant:
| אז באו אל ישוע הסופרים והפרושים אשר מירושלים׃ |
2 « Pourquoi tes disciples désobéissent-ils à la tradition des anciens? Car ils ne se lavent pas les mains quand ils mangent du pain. »
| ויאמרו מדוע תלמידיך עברים את קבלת הזקנים כי אינם רחצים את ידיהם באכלם לחם׃ |
3 Il leur répondit: Pourquoi, vous aussi, désobéissez-vous au commandement de Dieu, à cause de votre tradition?
| ויען ויאמר אליהם מדוע גם אתם עברים את מצות אלהים בעבור קבלתכם׃ |
4 Car Dieu a ordonné: « Honore ton père et ta mère", et: « Que celui qui parle mal de son père ou de sa mère soit mis à mort ».
| כי אלהים צוה לאמר כבד את אביך ואת אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת׃ |
5 Mais vous dites: « Celui qui dira à son père ou à sa mère: « L'aide que vous auriez pu obtenir de moi est un don consacré à Dieu »,
| ואתם אמרים האמר לאביו ולאמו קרבן כל מה שאתה נהנה לי אין עליו לכבד את אביו ואת אמו׃ |
6 n'honorera ni son père ni sa mère. Vous avez rendu nul le commandement de Dieu à cause de votre tradition.
| ותפרו את דבר האלהים בעבור קבלתכם׃ |
7 Hypocrites! Ésaïe a bien prophétisé sur vous, en disant,
| חנפים היטב נבא עליכם ישעיהו לאמר׃ |
8 Ces gens-là s'approchent de moi avec leur bouche, et m'honorent de leurs lèvres; mais leur cœur est loin de moi.
| העם הזה נגש בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני׃ |
9 Et ils m'adorent en vain, d'enseigner comme doctrine des règles faites par les hommes''.
| ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים׃ |
10 Il convoqua la foule, et lui dit: « Écoutez, et comprenez.
| ויקרא אל העם ויאמר להם שמעו והבינו׃ |
11 Ce qui entre dans la bouche ne souille pas l'homme; mais ce qui sort de la bouche, cela souille l'homme. »
| לא הבא אל הפה יטמא את האדם כי אם היוצא מן הפה הוא מטמא את האדם׃ |
12 Alors les disciples s'approchèrent et lui dirent: « Sais-tu que les pharisiens ont été scandalisés en entendant cette parole? »
| ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו הידעת כי הפרושים בשמעם את הדבר הזה נכשלו בו׃ |
13 Mais il répondit: « Toute plante que mon Père céleste n'a pas plantée sera déracinée.
| ויען ויאמר כל מטע אשר לא נטע אבי שבשמים עקור יעקר׃ |
14 Laissez-les tranquilles. Ce sont des aveugles qui guident des aveugles. Si l'aveugle guide l'aveugle, tous deux tomberont dans une fosse. »
| הניחו אותם מנהלים עורים המה לעורים וכי יוליך עור את העור ונפלו שניהם בתוך הבור׃ |
15 Pierre lui répondit: « Explique-nous la parabole. »
| ויען פטרוס ויאמר אליו באר לנו את המשל הזה׃ |
16 Alors Jésus dit: « Vous aussi, vous ne comprenez pas encore?
| ויאמר ישוע עדנה גם אתם באין בינה׃ |
17 Ne comprenez-vous pas que ce qui entre dans la bouche passe dans le ventre et sort ensuite du corps?
| העוד לא תשכילו כי כל הבא אל הפה יורד אל הכרש וישפך משם למוצאות׃ |
18 Mais les choses qui sortent de la bouche sortent du cœur, et elles souillent l'homme.
| אבל היוצא מן הפה יוצא מן הלב והוא מטמא את האדם׃ |
19 Car c'est du cœur que viennent les mauvaises pensées, les meurtres, les adultères, les péchés sexuels, les vols, les faux témoignages, les blasphèmes.
| כי מן הלב יוצאות מחשבות רע רציחות נאופים זנונים גנבות עדיות שקר וגדופים׃ |
20 Ce sont là des choses qui souillent l'homme; mais manger avec des mains non lavées ne souille pas l'homme. »
| אלה הם המטמאים את האדם אבל אכול בלי נטילת ידים לא יטמא את האדם׃ |
21 Jésus sortit de là et se retira dans la région de Tyr et de Sidon.
| ויצא ישוע משם ויסר אל גלילות צור וצידון׃ |
22 Voici qu'une femme cananéenne sortit de ces frontières et s'écria: « Aie pitié de moi, Seigneur, fils de David! Ma fille est gravement possédée par un démon! »
| והנה אשה כנענית יצאה מן הגבולות ההם ותצעק אליו לאמר חנני אדני בן דוד כי בתי מענה מאד על ידי שד׃ |
23 Mais il ne lui répondit pas un mot. Ses disciples vinrent le supplier, en disant: « Renvoie-la, car elle crie après nous. »
| והוא לא ענה אתה דבר ויגשו תלמידיו ויבקשו ממנו לאמר שלחה כי צעקת היא אחרינו׃ |
24 Mais il répondit: « Je n'ai été envoyé qu'aux brebis perdues de la maison d'Israël. »
| ויען ויאמר לא שלחתי כי אם אל הצאן האבדות לבית ישראל׃ |
25 Mais elle vint et l'adora, disant: « Seigneur, aide-moi. »
| והיא באה ותשתחו לו לאמר אדני עזרני׃ |
26 Mais il répondit: « Il ne convient pas de prendre le pain des enfants et de le jeter aux chiens. »
| ויען ויאמר לא טוב לקחת את לחם הבנים ולהשליכו לצעירי הכלבים׃ |
27 Mais elle répondit: « Oui, Seigneur, mais même les chiens mangent les miettes qui tombent de la table de leurs maîtres. »
| ותאמר כן אדני אפס כי גם צעירי הכלבים יאכלו מפרורים הנפלים מעל שלחן אדניהם׃ |
28 Alors Jésus lui répondit: « Femme, grande est ta foi! Qu'il te soit fait comme tu le désires. » Et sa fille fut guérie dès cette heure-là.
| ויען ישוע ויאמר אליה אשה גדלה אמונתך יהי לך כרצונך ותרפא בתה מן השעה ההיא׃ |
29 Jésus partit de là et s'approcha de la mer de Galilée; il monta sur la montagne et s'y assit.
| ויעבר ישוע משם ויבא אל ים הגליל ויעל ההרה וישב שם׃ |
30 De grandes foules vinrent à lui, ayant avec elles des boiteux, des aveugles, des muets, des estropiés et beaucoup d'autres, et elles les déposèrent à ses pieds. Il les guérit,
| ויבאו אליו המון עם רב ועמהם פסחים עורים חרשים קטעים ורבים כהמה ויפילום לרגלי ישוע וירפאם׃ |
31 de sorte que la foule était dans l'admiration en voyant le muet parler, le blessé guérir, le boiteux marcher et l'aveugle voir, et elle glorifiait le Dieu d'Israël.
| ויתמהו העם בראותם את האלמים מדברים והקטעים בריאים והפסחים מתהלכים והעורים ראים וישבחו את אלהי ישראל׃ |
32 Jésus convoqua ses disciples et leur dit: « J'ai pitié de la foule, car cela fait trois jours qu'ils restent avec moi et ils n'ont rien à manger. Je ne veux pas les renvoyer à jeun, car ils pourraient s'évanouir en chemin. »
| ויקרא ישוע אל תלמידיו ויאמר נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם מה לאכל ואינני אבה לשלחם רעבים פן יתעלפו בדרך׃ |
33 Les disciples lui dirent: « Où pourrions-nous trouver autant de pains dans un lieu désert pour rassasier une si grande multitude? »
| ויאמרו אליו התלמידים מאין לנו די לחם במדבר להשביע את ההמון הגדול הזה׃ |
34 Jésus leur dit: « Combien de pains avez-vous? » Ils ont dit: « Sept, et quelques petits poissons. »
| ויאמר ישוע אליהם כמה ככרות לחם לכם ויאמרו שבע ומעט דגים קטנים׃ |
35 Il ordonna à la foule de s'asseoir par terre,
| ויצו את המון העם לשבת לארץ׃ |
36 et il prit les sept pains et les poissons. Il rendit grâces, les rompit, les donna aux disciples, et les disciples à la foule.
| ויקח את שבע ככרות הלחם ואת הדגים ויברך ויפרס ויתן אל התלמידים והתלמידים נתנו לעם׃ |
37 Tous mangèrent et furent rassasiés. Ils emportèrent sept corbeilles pleines des morceaux qui restaient.
| ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעה דודים מלאים׃ |
38 Ceux qui mangèrent étaient quatre mille hommes, sans compter les femmes et les enfants.
| והאכלים היו ארבעת אלפי איש מלבד הנשים והטף׃ |
39 Puis il renvoya la foule, monta dans la barque et arriva dans le territoire de Magdala.
| וישלח את העם וירד באניה ויבא אל גבול מגדלא׃ |
