Matthieu 15
1 Alors des pharisiens et des scribes vinrent de Jérusalem vers Jésus, en disant:
| יום אחד הגיעו מירושלים מספר פרושים וסופרים כדי לחקור את ישוע. |
2 « Pourquoi tes disciples désobéissent-ils à la tradition des anciens? Car ils ne se lavent pas les mains quand ils mangent du pain. »
| ”מדוע תלמידיך אינם מקיימים את המסורת היהודית העתיקה?“דרשו לדעת.”מדוע תלמידיך אינם נוטלים את ידיהם לפני האוכל?“ |
3 Il leur répondit: Pourquoi, vous aussi, désobéissez-vous au commandement de Dieu, à cause de votre tradition?
| השיב להם ישוע:”ומדוע עוברת המסורת שלכם על מצוותיו של אלוהים? |
4 Car Dieu a ordonné: « Honore ton père et ta mère", et: « Que celui qui parle mal de son père ou de sa mère soit mis à mort ».
| למשל, כתוב בתורה:’כבד את אביך ואת אמך… ומקלל אביו ואמו מות יומת!‘ |
5 Mais vous dites: « Celui qui dira à son père ou à sa mère: « L'aide que vous auriez pu obtenir de moi est un don consacré à Dieu »,
| אולם אתם אומרים שמותר לאדם להתעלם מצרכי הוריו העניים, אם ייתן’לעבודת האלוהים‘את מה שיכול היה לתת להם. וכך אתם מפרים את מצוותו של אלוהים, כדי לקיים מסורת וחוקים שהומצאו על־ידי בני־אדם. |
6 n'honorera ni son père ni sa mère. Vous avez rendu nul le commandement de Dieu à cause de votre tradition.
7 Hypocrites! Ésaïe a bien prophétisé sur vous, en disant,
| צבועים שכמוכם! הנביא ישעיהו תיאר אתכם נכונה כשאמר: |
8 Ces gens-là s'approchent de moi avec leur bouche, et m'honorent de leurs lèvres; mais leur cœur est loin de moi.
| ’ניגש העם הזה בפיו, ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני; |
9 Et ils m'adorent en vain, d'enseigner comme doctrine des règles faites par les hommes''.
| ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה‘. “ |
10 Il convoqua la foule, et lui dit: « Écoutez, et comprenez.
| ישוע אסף סביבו את הקהל ואמר:”הקשיבו לדבריי והשתדלו להבינם: |
11 Ce qui entre dans la bouche ne souille pas l'homme; mais ce qui sort de la bouche, cela souille l'homme. »
| מה שמטמא את האדם זה לא מה שנכנס לפה אלא מה שיוצא מהפה – זה מטמא את האדם!“ |
12 Alors les disciples s'approchèrent et lui dirent: « Sais-tu que les pharisiens ont été scandalisés en entendant cette parole? »
| תלמידיו באו אליו ואמרו:”בדבריך אלה העלבת את הפרושים!“ |
13 Mais il répondit: « Toute plante que mon Père céleste n'a pas plantée sera déracinée.
| ישוע השיב להם:”כל צמח שלא נשתל על־ידי אבי – ייעקר. |
14 Laissez-les tranquilles. Ce sont des aveugles qui guident des aveugles. Si l'aveugle guide l'aveugle, tous deux tomberont dans une fosse. »
| התעלמו מהם; הפרושים אינם אלא מורי־דרך עיוורים המדריכים עיוורים אחרים, ובסופו של דבר יפלו כולם יחד לתוך בור!“ |
15 Pierre lui répondit: « Explique-nous la parabole. »
| שמעון פטרוס ביקש מישוע שיסביר למה התכוון באמרו שאנשים מטמאים את עצמם ממה שיוצא מן הפה. |
16 Alors Jésus dit: « Vous aussi, vous ne comprenez pas encore?
| ”האם אינך מבין?“שאל אותו ישוע. |
17 Ne comprenez-vous pas que ce qui entre dans la bouche passe dans le ventre et sort ensuite du corps?
| ”האם אינך רואה שכל מה שאתה אוכל עובר דרך מערכת העיכול ויוצא שוב החוצה? |
18 Mais les choses qui sortent de la bouche sortent du cœur, et elles souillent l'homme.
| אולם מילים רעות יוצאות מתוך לב רע ומטמאות את האומר אותן. |
19 Car c'est du cœur que viennent les mauvaises pensées, les meurtres, les adultères, les péchés sexuels, les vols, les faux témoignages, les blasphèmes.
| כי מתוך הלב יוצאות מחשבות רעות, מעשי רצח, ניאוף, זנות, גניבה, שקר ורכילות. |
20 Ce sont là des choses qui souillent l'homme; mais manger avec des mains non lavées ne souille pas l'homme. »
| דברים אלה הם המטמאים את האדם. אכילה ללא נטילת ידיים אינה מטמאת את האדם.“ |
21 Jésus sortit de là et se retira dans la région de Tyr et de Sidon.
| ישוע עזב את האזור ההוא והלך אל אזור צור וצידון. |
22 Voici qu'une femme cananéenne sortit de ces frontières et s'écria: « Aie pitié de moi, Seigneur, fils de David! Ma fille est gravement possédée par un démon! »
| אישה כנענית שגרה שם באה אל ישוע והתחננה:”אדוני, בן־דוד, רחם עלי! שד אחז בבתי והוא מענה אותה ללא הרף.“ |
23 Mais il ne lui répondit pas un mot. Ses disciples vinrent le supplier, en disant: « Renvoie-la, car elle crie après nous. »
| אולם ישוע לא ענה לה – אף לא מילה אחת. תלמידיו ביקשו ממנו לגרש אותה:”אמור לה ללכת מכאן, כי היא מציקה לנו כל היום בתחינותיה.“ |
24 Mais il répondit: « Je n'ai été envoyé qu'aux brebis perdues de la maison d'Israël. »
| ”נשלחתי אל צאן האובדות של בית ישראל בלבד“, אמר ישוע לאישה. |
25 Mais elle vint et l'adora, disant: « Seigneur, aide-moi. »
| אולם האישה נפלה לרגליו ושוב ביקשה:”אדוני, עזור לי!“ |
26 Mais il répondit: « Il ne convient pas de prendre le pain des enfants et de le jeter aux chiens. »
| ”אין זה צודק לקחת את לחמם של הילדים ולהשליכו לכלבים“, ענה לה ישוע. |
27 Mais elle répondit: « Oui, Seigneur, mais même les chiens mangent les miettes qui tombent de la table de leurs maîtres. »
| ”נכון, אדוני, “השיבה האישה,”אבל גם לגורי הכלבים מותר לאכול את הפירורים שנופלים מעל שולחן אדוניהם.“ |
28 Alors Jésus lui répondit: « Femme, grande est ta foi! Qu'il te soit fait comme tu le désires. » Et sa fille fut guérie dès cette heure-là.
| ”אישה, “אמר לה ישוע,”יש בך אמונה רבה, ולכן תתמלא בקשתך.“באותו רגע בתה נרפאה. |
29 Jésus partit de là et s'approcha de la mer de Galilée; il monta sur la montagne et s'y assit.
| ישוע חזר לכינרת, עלה על גבעה והתיישב שם. |
30 De grandes foules vinrent à lui, ayant avec elles des boiteux, des aveugles, des muets, des estropiés et beaucoup d'autres, et elles les déposèrent à ses pieds. Il les guérit,
| ההמונים הביאו אליו פיסחים, עיוורים, בעלי־מום, אילמים וחולים אחרים, הניחו אותם לפניו, והוא ריפא את כולם. |
31 de sorte que la foule était dans l'admiration en voyant le muet parler, le blessé guérir, le boiteux marcher et l'aveugle voir, et elle glorifiait le Dieu d'Israël.
| כאשר העם ראה את האילמים מפטפטים בהתרגשות, קטועי האיברים מקבלים איברים חדשים, נכים קופצים ורוקדים והעיוורים מביטים סביבם, נדהמו ושבחו את אלוהי ישראל. |
32 Jésus convoqua ses disciples et leur dit: « J'ai pitié de la foule, car cela fait trois jours qu'ils restent avec moi et ils n'ont rien à manger. Je ne veux pas les renvoyer à jeun, car ils pourraient s'évanouir en chemin. »
| לאחר מכן קרא ישוע לתלמידיו ואמר:”אני מרחם על אנשים אלה; הם נמצאים אתי כאן שלושה ימים, ולא נשאר להם מה לאכול. אינני רוצה לשלוח אותם רעבים, כי הם עלולים להתעלף בדרך.“ |
33 Les disciples lui dirent: « Où pourrions-nous trouver autant de pains dans un lieu désert pour rassasier une si grande multitude? »
| ”מאין נשיג במדבר הזה מספיק אוכל לכל ההמון?“שאלו התלמידים. |
34 Jésus leur dit: « Combien de pains avez-vous? » Ils ont dit: « Sept, et quelques petits poissons. »
| ”כמה ככרות לחם יש לכם?“שאל אותם ישוע.”שבע, “ענו,”וכמה דגים קטנים.“ |
35 Il ordonna à la foule de s'asseoir par terre,
| ישוע ציווה על העם לשבת על הארץ, |
36 et il prit les sept pains et les poissons. Il rendit grâces, les rompit, les donna aux disciples, et les disciples à la foule.
| לקח את שבע ככרות הלחם ואת הדגים, הודה לאלוהים עליהם, חילק אותם למנות ונתן לתלמידים, כדי שיגישו ליושבים. |
37 Tous mangèrent et furent rassasiés. Ils emportèrent sept corbeilles pleines des morceaux qui restaient.
| אכלו לשובע (כארבעת־אלפים איש לא כולל נשים וילדים), כאשר אספו את השאריות הם מילאו שבעה סלים! |
38 Ceux qui mangèrent étaient quatre mille hommes, sans compter les femmes et les enfants.
39 Puis il renvoya la foule, monta dans la barque et arriva dans le territoire de Magdala.
| לאחר מכן שלח ישוע את האנשים לביתם, והוא עצמו עלה לסירה ושט למגדל. |
