Marc 9
1 Il leur dit: « En vérité, je vous le dis, il y en a ici qui ne goûteront pas la mort avant d'avoir vu le Royaume de Dieu venir avec puissance. »
| ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם כי יש מן העמדים פה אשר לא יטעמו מות עד כי יראו מלכות האלהים באה בגבורה׃ |
2 Six jours après, Jésus prit avec lui Pierre, Jacques et Jean, et les fit monter sur une haute montagne, à l'écart, et il fut changé en une autre forme devant eux.
| ואחרי ששת ימים לקח ישוע את פטרוס ואת יעקב ואת יוחנן ויעלם על הר גבה אתו לבדם וישתנה לעיניהם׃ |
3 Ses vêtements devinrent étincelants, d'une blancheur extrême, comme de la neige, telle qu'aucun blanchisseur sur la terre ne peut les blanchir.
| ובגדיו נהיו מזהירים לבנים מאד כשלג אשר לא יוכל כובס בארץ להלבין כמוהם׃ |
4 Élie et Moïse leur apparurent, et ils s'entretenaient avec Jésus.
| וירא אליהם אליהו ומשה מדברים עם ישוע׃ |
5 Pierre répondit à Jésus: « Rabbi, il est bon pour nous d'être ici. Faisons trois tentes: une pour toi, une pour Moïse et une pour Élie. »
| ויען פטרוס ויאמר אל ישוע רבי טוב היותנו פה נעשה נא שלש סכות לך אחת ולמשה אחת ולאליהו אחת׃ |
6 En effet, il ne savait pas quoi dire, car ils avaient très peur.
| כי לא ידע מה ידבר כי היו נבהלים׃ |
7 Une nuée vint les couvrir de son ombre, et une voix sortit de la nuée: « Celui-ci est mon Fils bien-aimé. Écoutez-le. »
| ויהי ענן סוכך עליהם ויצא מן הענן קול אמר זה בני ידידי אליו שמעו׃ |
8 Soudain, regardant autour d'eux, ils ne virent plus personne avec eux, sauf Jésus seul.
| והמה הביטו כה וכה פתאם ולא ראו עוד איש בלתי את ישוע לבדו אתם׃ |
9 Comme ils descendaient de la montagne, il leur ordonna de ne dire à personne ce qu'ils avaient vu, jusqu'à ce que le Fils de l'homme fût ressuscité des morts.
| וירדו מן ההר ויזהירם לבלתי הגיד לאיש את אשר ראו עד כי יקום בן האדם מן המתים׃ |
10 Ils gardèrent cette parole pour eux, se demandant ce que signifiait cette « résurrection des morts ».
| וישמרו את הדבר בלבבם וידרשו לדעת מה היא התקומה מן המתים׃ |
11 Ils l'interrogèrent, disant: « Pourquoi les scribes disent-ils qu'Élie doit venir d'abord? »
| וישאלהו לאמר מה זה אמרים הסופרים כי אליהו בוא יבוא בראשונה׃ |
12 Il leur dit: « Élie vient d'abord, et il rétablit toutes choses. Comment est-il écrit du Fils de l'homme qu'il doit souffrir beaucoup et être méprisé?
| ויען ויאמר להם הנה אליהו בא בראשונה וישיב את הכל ומה כתוב על בן האדם הלא כי יענה הרבה וימאס׃ |
13 Mais je vous dis qu'Élie est venu, et qu'eux aussi lui ont fait ce qu'ils ont voulu, comme il est écrit de lui. »
| אבל אמר אני לכם גם בא אליהו וגם עשו לו כרצונם כאשר כתוב עליו׃ |
14 Arrivant auprès des disciples, il vit une grande foule autour d'eux, et des scribes qui les interrogeaient.
| ויהי כבואו אל התלמידים וירא עם רב סביבותם וסופרים מתוכחים אתם׃ |
15 Aussitôt, toute la foule, en le voyant, fut très étonnée, et courant à lui, elle le salua.
| וכל העם כראותם אתו כן תמהו וירוצי אליו וישאלו לו לשלום׃ |
16 Il demanda aux scribes: « Que leur demandez-vous? »
| וישאל את הסופרים מה אתם מתוכחים עמהם׃ |
17 Un homme de la foule répondit: « Maître, je t'ai amené mon fils, qui a un esprit muet;
| ויען אחד מן העם ויאמר רבי הבאתי אליך את בני אשר רוח אלם בקרבו׃ |
18 et partout où il s'empare de lui, il le jette à terre; il a la bouche pleine d'écume, grince des dents et devient rigide. J'ai demandé à tes disciples de le chasser, et ils n'ont pas pu. »
| והיה בכל מקום אשר יאחזהו הוא מרצץ אתו וירד רירו וחרק את שניו ויבש גופו ואמר אל תלמידיך לגרשו ולא יכלו׃ |
19 Il lui répondit: « Génération incrédule, jusqu'à quand serai-je avec vous? Combien de temps encore vous supporterai-je? Amenez-le-moi. »
| ויען ויאמר להם הוי דור בלתי מאמין עד מתי אהיה עמכם עד מתי אסבל אתכם הביאו אתו לפני׃ |
20 Ils l'amenèrent à lui, et quand il le vit, l'esprit le saisit aussitôt et il tomba par terre, se vautrant et écumant la bouche.
| ויביאהו לפניו ויהי כאשר ראהו הרוח וירוצצנו פתאם ויפל ארצה ויתגולל ויורד רירו׃ |
21 Il demanda à son père: « Depuis combien de temps cela lui arrive-t-il? » Il a dit: « Dès l'enfance.
| וישאל את אביו כמה ימים היתה לו זאת ויאמר מימי נעוריו׃ |
22 Souvent elle l'a jeté à la fois dans le feu et dans l'eau pour le détruire. Mais si tu peux faire quelque chose, aie pitié de nous et aide-nous. »
| ופעמים רבות הפיל אתו גם באש גם במים להאבידו אך אם יכל תוכל רחם עלינו ועזרנו׃ |
23 Jésus lui dit: « Si tu peux croire, tout est possible à celui qui croit. »
| ויאמר אליו ישוע לאמר אם תוכל להאמין כל יוכל המאמין׃ |
24 Aussitôt, le père de l'enfant s'écria en pleurant: « Je crois. Aide mon incrédulité! »
| ויתן אבי הילד את קלו בבכי ויאמר אני מאמין עזר נא לחסרון אמונתי׃ |
25 Voyant qu'une foule accourait, Jésus menaça l'esprit impur, en lui disant: « Esprit muet et sourd, je te l'ordonne, sors de lui, et n'y rentre plus jamais! »
| וירא ישוע את העם מתקבץ אליו ויגער ברוח הטמא לאמר רוח אלם וחרש אני מצוך צא ממנו ואל תסף לבוא בו עוד׃ |
26 Après avoir poussé des cris et l'avoir soumis à de fortes convulsions, elle sortit de lui. L'enfant devint comme un mort, au point que la plupart d'entre eux disaient: « Il est mort. »
| ויצעק וירצץ אתו מאד ויצא ויהי כמת עד אשר אמרו רבים כי גוע׃ |
27 Mais Jésus, l'ayant pris par la main, le ressuscita, et il se leva.
| ויחזק ישוע בידו ויניעהו ויקם׃ |
28 Lorsqu'il fut entré dans la maison, ses disciples lui demandèrent en privé: « Pourquoi n'avons-nous pas pu la chasser? »
| ויהי כאשר בא הביתה וישאלהו תלמידיו בהיותם לבדם אתו מדוע אנחנו לא יכלנו לגרשו׃ |
29 Il leur dit: « Ce genre ne peut sortir que par la prière et le jeûne. »
| ויאמר אליהם המין הזה יצא לא יצא כי אם בתפלה ובצום׃ |
30 Ils partirent de là et traversèrent la Galilée. Il ne voulait pas qu'on le sache,
| ויצאו משם ויעברו בגליל ולא אבה להודע לאיש׃ |
31 car il enseignait ses disciples et leur disait: « Le Fils de l'homme est livré aux mains des hommes, et ils le tueront; et quand il aura été tué, le troisième jour il ressuscitera. »
| כי היה מלמד את תלמידיו לאמר אליהם כי עתיד בן האדם להמסר בידי בני אדם ויהרגהו ואחרי אשר נהרג יקום ביום השלישי׃ |
32 Mais ils ne comprenaient pas cette parole, et ils avaient peur de l'interroger.
| והם לא הבינו את הדבר וייראו לשאל אותו׃ |
33 Il arriva à Capharnaüm. Lorsqu'il fut dans la maison, il leur demanda: « Que discutiez-vous entre vous en chemin? »
| ויבא אל כפר נחום ובהיותו בבית וישאל אותם מה התוכחתם איש עם רעהו בדרך׃ |
34 Mais ils se taisaient, car ils s'étaient disputés en chemin pour savoir qui était le plus grand.
| ויחרישו כי התעשקו בדרך מי הוא הגדול בהם׃ |
35 Il s'assit, appela les douze et leur dit: « Si quelqu'un veut être le premier, qu'il soit le dernier de tous et le serviteur de tous. »
| וישב ויקרא אל שנים העשר ויאמר אליהם איש כי יחפץ להיות הראשון הוא יהיה האחרון לכלם ומשרת כלם׃ |
36 Il prit un petit enfant et le plaça au milieu d'eux. Le prenant dans ses bras, il leur dit:
| ויקח ילד ויעמידהו בתוכם ויחבקהו ויאמר להם׃ |
37 « Quiconque reçoit en mon nom un tel petit enfant me reçoit; et quiconque me reçoit ne me reçoit pas, mais reçoit celui qui m'a envoyé. »
| כל אשר יקבל בשמי ילד אחד כזה הוא מקבל אותי וכל אשר אותי יקבל איננו מקבל אותי כי אם את אשר שלחני׃ |
38 Jean lui dit: « Maître, nous avons vu quelqu'un qui ne nous suit pas, qui chasse les démons en ton nom; et nous lui avons interdit, parce qu'il ne nous suit pas. »
| ויען יוחנן ויאמר אליו רבי ראינו איש מגרש שדים בשמך ואיננו הולך אחרינו ונכלאנו יען אשר לא הלך אחרינו׃ |
39 Mais Jésus dit: « Ne l'en empêche pas, car il n'y a personne qui fasse une œuvre puissante en mon nom et qui puisse rapidement dire du mal de moi.
| ויאמר ישוע אל תכלאהו כי אין איש עשה גבורה בשמי ויוכל במהרה לדבר בי רעה׃ |
40 Car quiconque n'est pas contre nous est de notre côté.
| כי כל אשר איננו נגדנו הוא בעדנו׃ |
41 En effet, quiconque vous donnera à boire un verre d'eau en mon nom, parce que vous êtes du Christ, je vous le dis en toute certitude, il ne perdra en rien sa récompense.
| כי כל המשקה אתכם כוס מים בשמי על אשר אתם למשיח אמן אמר אני לכם כי לא יאבד שכרו׃ |
42 Quiconque fera trébucher l'un de ces petits qui croient en moi, il vaudrait mieux pour lui qu'on le jette à la mer, avec une meule de moulin suspendue à son cou.
| וכל המכשיל אחד הקטנים המאמינים בי טוב לו שיתלה פלח רכב על צוארו והשלך בים׃ |
43 Si ta main te fait trébucher, coupe-la. Mieux vaut pour toi entrer dans la vie mutilé, plutôt que d'aller avec tes deux mains dans la géhenne, dans le feu inextinguible, (Geenna g1067)
| ואם ידך תכשילך קצץ אתה טוב לך לבוא קטע לחיים מהיות לך שתי ידים ותלך אל גיהנם אל האש אשר לא תכבה׃ (Geenna g1067) |
44 « où leur ver ne meurt pas, et où le feu ne s'éteint pas ».
| אשר שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה׃ |
45 Si ton pied te fait trébucher, coupe-le. Mieux vaut pour toi entrer dans la vie en boitant, plutôt que d'avoir les deux pieds jetés dans la géhenne, dans le feu qui ne s'éteint pas, (Geenna g1067)
| ואם רגלך תכשילך קצץ אתה טוב לך לבוא פסח לחיים מהיות לך שתי רגלים ותשלך לגיהנם אל האש אשר לא תכבה׃ (Geenna g1067) |
46 « où leur ver ne meurt pas et où le feu ne s'éteint pas ».
| אשר שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה׃ |
47 Si ton œil te fait trébucher, jette-le dehors. Mieux vaut pour toi entrer dans le royaume de Dieu avec un seul œil, que d'avoir deux yeux pour être jeté dans la géhenne de feu, (Geenna g1067)
| ואם עינך תכשילך עקר אתה טוב לך לבוא אל מלכות האלהים בעין אחת מהיות לך שתי עינים ותשלך לגיהנם׃ (Geenna g1067) |
48 « où leur ver ne meurt pas et où le feu ne s'éteint pas ».
| אשר שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה׃ |
49 Car chacun sera salé par le feu, et tout sacrifice sera assaisonné de sel.
| כי כל איש באש ימלח וכל קרבן במלח ימלח׃ |
50 Le sel est bon, mais si le sel a perdu sa saveur, avec quoi l'assaisonnerez-vous? Ayez du sel en vous-mêmes, et soyez en paix les uns avec les autres. »
| טוב המלח ואם המלח יהיה תפל במה תתקנו אותו יהי לכם מלח בקרבכם ויהי שלום ביניכם׃ |
