Luc 14

1 Comme il entrait dans la maison d'un des chefs des pharisiens, un jour de sabbat, pour manger du pain, ils l'observaient.

ויהי בבאו בשבת אל בית אחד מראשי הפרושים לאכל לחם והמה ארבים לו׃

2 Et voici qu'un homme atteint d'hydropisie était en face de lui.

והנה איש אחד לפניו אשר גופו צבה ממים׃

3 Jésus, prenant la parole, s'adressa aux juristes et aux pharisiens, et dit: « Est-il permis de guérir le jour du sabbat? »

ויען ישוע ויאמר אל בעלי התורה ואל הפרושים לאמר המתר לרפא בשבת אם לא ויחרישו׃

4 Mais ils se sont tus. Il le prit, le guérit, et le laissa partir.

ויאחז בו וירפאהו וישלחהו׃

5 Il leur répondit: « Lequel d'entre vous, si son fils ou son bœuf tombait dans un puits, ne le retirerait pas immédiatement un jour de sabbat? »

ויען ויאמר אליהם מי מכם אשר חמרו או שורו יפול אל הבאר ולא ימהר להעלותו ביום השבת׃

6 Ils ne purent lui répondre sur ces choses.

ולא יכלו להשיב על זאת דבר׃

7 Il adressa une parabole aux invités, en remarquant qu'ils choisissaient les meilleures places, et il leur dit:

וישא משלו אל הקרואים בראותו איך בחרו להם להסב בראש ויאמר אליהם׃

8 « Lorsque quelqu'un vous invite à des noces, ne vous asseyez pas à la meilleure place, car il se peut que quelqu'un de plus honorable que vous soit invité par lui,

כי יקרא אתך איש אל החתנה אל תסב בראש פן יקרא שמה איש נכבד ממך׃

9 et que celui qui vous a invités tous les deux vienne vous dire: « Faites place à cette personne ». Alors tu commencerais, avec honte, à prendre la place la plus basse.

ובא הקרא אותך ואותו ואמר אליך פנה מקום לזה ואז תקום בכלמה לקחת את המקום האחרון׃

10 Mais quand tu es invité, va t'asseoir à la place la plus basse, afin que celui qui t'a invité vienne te dire: « Mon ami, monte plus haut ». Alors tu seras honoré en présence de tous ceux qui seront à table avec toi.

אבל כי תקרא לך והסב במקום האחרון למען יבא הקרא אתך ואמר אליך אהובי עלה למעלה מזה והיה לך כבוד לפני המסבים עמך׃

11 Car quiconque s'élève sera abaissé, et quiconque s'abaisse sera élevé. »

כי כל המרומם את עצמו ישפל והמשפיל את עצמו ירומם׃

12 Il dit aussi à celui qui l'avait invité: « Quand tu prépares un dîner ou un souper, n'appelle pas tes amis, ni tes frères, ni tes parents, ni de riches voisins, car ils pourraient aussi te rendre la pareille et te payer.

וגם אל האיש אשר קרא אותו אמר כי תעשה סעודת צהרים או סעודת ערב אל תקרא לאהביך ולאחיך ולקרוביך ולשכניך העשירים פן יקראו לך גם המה והיה לך לשלום׃

13 Mais quand tu fais un festin, demande aux pauvres, aux estropiés, aux boiteux ou aux aveugles;

אבל כי תעשה משתה קרא לעניים ולנשברים ולפסחים ולעורים׃

14 et tu seras béni, car ils n'ont pas les moyens de te rembourser. Car vous serez remboursés à la résurrection des justes. »

ואשריך באשר אין להם לשלם לך כי ישלם לך בתחית הצדיקים׃

15 Lorsqu'un de ceux qui étaient à table avec lui entendit ces choses, il lui dit: « Heureux celui qui fera un festin dans le Royaume de Dieu! »

וישמע זאת אחד מן המסבים ויאמר אליו אשרי האכל לחם במלכות האלהים׃

16 Mais il lui dit: « Un homme a fait un grand souper, et il a invité beaucoup de gens.

והוא אמר אליו איש אחד עשה סעודה גדולה ויקרא לרבים׃

17 À l'heure du repas, il envoya son serviteur dire aux convives: « Venez, car tout est prêt maintenant.

וישלח את עבדו לעת הסעודה לאמר אל הקרואים באו כי כבר מוכן הכל׃

18 Tous, comme un seul homme, se mirent à s'excuser. Le premier lui dit: « J'ai acheté un champ, et je dois aller le voir. Je vous prie de m'excuser.

ויחלו כלם פה אחד להתנצל ויאמר אליו הראשון שדה קניתי ועלי לצאת לראתו אבקש ממך נקני׃

19 Un autre dit: « J'ai acheté cinq paires de bœufs, et je dois aller les essayer. Je vous prie de m'excuser.

ואחר אמר חמשת צמדי בקר קניתי ואני הלך לבחן אותם אבקש ממך נקני׃

20 Un autre dit: « J'ai épousé une femme, et je ne peux donc pas venir.

ואחר אמר אשה לקחתי ובעבור זאת לא אוכל לבוא׃

21 « Ce serviteur vint, et raconta ces choses à son maître. Le maître de maison, irrité, dit à son serviteur: « Va vite dans les rues et les ruelles de la ville, et amène les pauvres, les estropiés, les aveugles et les boiteux.

ויבא העבד ויגד את הדברים האלה לאדניו ויקצף בעל הבית ויאמר לעבדו מהר צא אל רחבות העיר ואל הוצותיה והבא הנה את העניים ואת הנשברים ואת העורים ואת הפסחים׃

22 « Le serviteur dit: « Seigneur, c'est fait comme tu l'as ordonné, et il y a encore de la place ».

ויאמר העבד אדני כאשר צוית כן נעשה ויש עוד מקום׃

23 Le maître dit au serviteur: « Va sur les routes et dans les haies, et oblige-les à entrer, afin que ma maison soit remplie.

ויאמר האדון אל העבד צא אל הדרכים ואל הגדרות ופצר בהם לבוא למען ימלא ביתי׃

24 Car je te dis qu'aucun de ces hommes qui ont été invités ne goûtera à mon souper.'"

כי אני אמר לכם אין אחד מן האנשים הקרואים ההם אשר יטעם סעודתי׃

25 Or, une grande foule allait avec lui. Il se tourna vers eux et leur dit:

והמון עם רב הלכים אתו ויפן ויאמר אליהם׃

26 « Si quelqu'un vient à moi et ne fait pas abstraction de son père, de sa mère, de sa femme, de ses enfants, de ses frères et de ses sœurs, et même de sa propre vie, il ne peut être mon disciple.

איש כי יבוא אלי ולא ישנא את אביו ואת אמו ואת אשתו ואת בניו ואת אחיו ואת אחיתיו ואף גם את נפשו לא יוכל להיות תלמידי׃

27 Celui qui ne porte pas sa propre croix et ne me suit pas, ne peut pas être mon disciple.

ואשר לא ישא את צלבו ובא אחרי לא יוכל להיות תלמידי׃

28 En effet, lequel d'entre vous, s'il veut construire une tour, ne s'assied d'abord pour en calculer le coût, afin de voir s'il a de quoi l'achever?

כי מי מכם החפץ לבנות מגדל הלא ישב בראשונה ויחשב את ההוצאות אם השג תשיג ידו להשלימו׃

29 Ou bien, lorsqu'il a posé le fondement et qu'il ne peut pas terminer, tous ceux qui le voient commencent à se moquer de lui,

פן ישים את היסוד ולא יוכל לכלותו והיה כל הראים יקומו להלעיג לו לאמר׃

30 en disant: « Cet homme a commencé à bâtir et n'a pas pu terminer ».

כי זה האיש החל לבנות ולא יכל לכלות׃

31 Ou quel roi, lorsqu'il va à la rencontre d'un autre roi dans une guerre, ne s'assied pas d'abord pour examiner s'il est capable, avec dix mille hommes, de rencontrer celui qui vient contre lui avec vingt mille hommes?

אז מי הוא המלך הקם להתגרות מלחמה במלך אחר ולא ישב בראשונה ויתיעץ אם יוכל בעשרת אלפים לערך לקראת הבא עליו בעשרים אלף׃

32 Ou bien, alors que l'autre est encore loin, il envoie un émissaire et demande des conditions de paix.

ואם לא ושלח אליו מלאכים בעודנו רחוק לבקש שלום׃

33 Ainsi donc, celui d'entre vous qui ne renonce pas à tout ce qu'il possède, ne peut être mon disciple.

ככה כל איש מכם אשר לא נפטר מכל רכושו לא יוכל להיות תלמידי׃

34 « Le sel est bon, mais si le sel devient plat et sans saveur, avec quoi l'assaisonnez-vous?

טוב המלח ואם המלח היה תפל במה יתקן׃

35 Il n'est bon ni pour la terre ni pour le tas de fumier. On le jette dehors. Que celui qui a des oreilles pour entendre, entende. »

לא יצלח גם לאדמה גם לדמן החוצה ישליכהו מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃