Lamentations 4

1 Comme l'or est devenu terne! L'or le plus pur a changé! Les pierres du sanctuaire sont déversées à la tête de chaque rue.

איכה יועם זהב ישנא הכתם הטוב תשתפכנה אבני קדש בראש כל חוצות

2 Les précieux fils de Sion, comparable à de l'or fin, comment ils sont estimés comme des cruches en terre, l'œuvre des mains du potier!

בני ציון היקרים המסלאים בפז--איכה נחשבו לנבלי חרש מעשה ידי יוצר

3 Même les chacals offrent leur poitrine. Ils nourrissent leurs petits. Mais la fille de mon peuple est devenue cruelle, comme les autruches dans le désert.

גם תנין (תנים) חלצו שד היניקו גוריהן בת עמי לאכזר כי ענים (כיענים) במדבר

4 La langue de l'enfant qui allaite s'accroche à la voûte de sa bouche pour la soif. Les jeunes enfants demandent du pain, et personne ne le casse pour eux.

דבק לשון יונק אל חכו בצמא עוללים שאלו לחם פרש אין להם

5 Ceux qui mangeaient des mets délicats sont désolés dans les rues. Ceux qui ont été élevés dans la pourpre embrassent des tas de fumier.

האכלים למעדנים נשמו בחוצות האמנים עלי תולע חבקו אשפתות

6 Car l'iniquité de la fille de mon peuple est plus grande que le péché de Sodome, qui a été renversé comme en un instant. Aucune main n'a été posée sur elle.

ויגדל עון בת עמי מחטאת סדם ההפוכה כמו רגע ולא חלו בה ידים

7 Ses nobles étaient plus purs que la neige. Ils étaient plus blancs que du lait. Ils avaient un corps plus roux que les rubis. Leur polissage était comme du saphir.

זכו נזיריה משלג צחו מחלב אדמו עצם מפנינים ספיר גזרתם

8 Leur apparence est plus noire qu'un charbon. Ils ne sont pas connus dans les rues. Leur peau s'accroche à leurs os. Il est flétri. Il est devenu comme du bois.

חשך משחור תארם לא נכרו בחוצות צפד עורם על עצמם יבש היה כעץ

9 Ceux qui sont tués par l'épée sont meilleurs que ceux qui sont tués par la faim; pour ceux qui dépérissent, frappés de plein fouet, par manque de fruits des champs.

טובים היו חללי חרב מחללי רעב שהם יזבו מדקרים מתנובת שדי

10 Les mains des femmes pitoyables ont fait bouillir leurs propres enfants. Ils ont servi de nourriture dans la destruction de la fille de mon peuple.

ידי נשים רחמניות--בשלו ילדיהן היו לברות למו בשבר בת עמי

11 Yahvé a accompli sa colère. Il a déversé sa féroce colère. Il a allumé un feu dans Sion, qui a dévoré ses fondations.

כלה יהוה את חמתו שפך חרון אפו ויצת אש בציון ותאכל יסדתיה

12 Les rois de la terre n'ont pas cru, ni tous les habitants du monde, que l'adversaire et l'ennemi entreraient par les portes de Jérusalem.

לא האמינו מלכי ארץ וכל (כל) ישבי תבל כי יבא צר ואויב בשערי ירושלם

13 C'est à cause des péchés de ses prophètes. et les iniquités de ses prêtres, qui ont versé le sang des justes au milieu d'elle.

מחטאות נביאיה עונת כהניה השפכים בקרבה דם צדיקים

14 Ils errent comme des aveugles dans les rues. Ils sont pollués par le sang, Pour que les hommes ne puissent pas toucher leurs vêtements.

נעו עורים בחוצות נגאלו בדם בלא יוכלו יגעו בלבשיהם

15 « Allez-vous-en! » leur crièrent-ils. « Impur! Partez! Partez! Ne pas toucher! Quand ils se sont enfuis et ont erré, les hommes ont dit parmi les nations, « Ils ne peuvent plus vivre ici. »

סורו טמא קראו למו סורו סורו אל תגעו--כי נצו גם נעו אמרו בגוים לא יוספו לגור

16 La colère de Yahvé les a dispersés. Il ne leur prêtera plus attention. Ils ne respectaient pas les personnes des prêtres. Ils n'ont pas favorisé les anciens.

פני יהוה חלקם לא יוסיף להביטם פני כהנים לא נשאו זקנים (וזקנים) לא חננו

17 Nos yeux sont toujours défaillants, cherchant en vain notre aide. Dans notre observation, nous avons observé une nation qui ne pouvait pas sauver.

עודינה (עודינו) תכלינה עינינו אל עזרתנו הבל בצפיתנו צפינו אל גוי לא יושע

18 Ils chassent nos pas, pour que nous ne puissions pas aller dans nos rues. Notre fin est proche. Nos jours sont accomplis, car notre fin est arrivée.

צדו צעדינו מלכת ברחבתינו קרב קצנו מלאו ימינו כי בא קצנו

19 Nos poursuivants étaient plus rapides que les aigles du ciel. Ils nous ont poursuivis dans les montagnes. Ils nous ont tendu une embuscade dans le désert.

קלים היו רדפינו מנשרי שמים על ההרים דלקנו במדבר ארבו לנו

20 Le souffle de nos narines, l'oint de Yahvé, a été prise dans leurs fosses; dont nous avons dit, sous son ombre, nous vivrons parmi les nations.

רוח אפינו משיח יהוה נלכד בשחיתותם אשר אמרנו בצלו נחיה בגוים

21 Réjouis-toi et sois heureuse, fille d'Édom, qui habite le pays d'Uz. La coupe vous sera également transmise. Tu seras ivre, et tu te mettras à nu.

שישי ושמחי בת אדום יושבתי (יושבת) בארץ עוץ גם עליך תעבר כוס--תשכרי ותתערי

22 Le châtiment de ton iniquité est accompli, fille de Sion. Il ne vous emmènera plus en captivité. Il visitera ton iniquité, fille d'Édom. Il va découvrir vos péchés.

תם עונך בת ציון--לא יוסיף להגלותך פקד עונך בת אדום גלה על חטאתיך