Josué 22
1 Josué appela les Rubénites, les Gadites et la demi-tribu de Manassé,
| אז יקרא יהושע לראובני ולגדי ולחצי מטה מנשה |
2 et leur dit: « Vous avez observé tout ce que Moïse, serviteur de Yahvé, vous a prescrit, et vous avez écouté ma voix dans tout ce que je vous ai commandé.
| ויאמר אליהם--אתם שמרתם את כל אשר צוה אתכם משה עבד יהוה ותשמעו בקולי לכל אשר צויתי אתכם |
3 Vous n'avez pas quitté vos frères depuis tant de jours jusqu'à ce jour, mais vous avez observé le commandement de l'Éternel, votre Dieu.
| לא עזבתם את אחיכם זה ימים רבים עד היום הזה ושמרתם--את משמרת מצות יהוה אלהיכם |
4 Maintenant, l'Éternel, ton Dieu, a donné du repos à tes frères, comme il le leur avait dit. Maintenant, retourne et va dans tes tentes, dans le pays que tu possèdes et que Moïse, serviteur de l'Éternel, t'a donné au-delà du Jourdain.
| ועתה הניח יהוה אלהיכם לאחיכם כאשר דבר להם ועתה פנו ולכו לכם לאהליכם אל ארץ אחזתכם אשר נתן לכם משה עבד יהוה בעבר הירדן |
5 Prends seulement garde de mettre en pratique le commandement et la loi que Moïse, serviteur de Yahvé, t'a prescrits, d'aimer Yahvé ton Dieu, de marcher dans toutes ses voies, de garder ses commandements, de t'attacher à lui et de le servir de tout ton cœur et de toute ton âme. »
| רק שמרו מאד לעשות את המצוה ואת התורה אשר צוה אתכם משה עבד יהוה לאהבה את יהוה אלהיכם וללכת בכל דרכיו ולשמר מצותיו ולדבקה בו ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם |
6 Et Josué les bénit, et les renvoya; et ils s'en allèrent dans leurs tentes.
| ויברכם יהושע וישלחם וילכו אל אהליהם |
7 Moïse avait donné à l'une des demi-tribus de Manassé un héritage en Basan; mais Josué donna à l'autre moitié un héritage parmi leurs frères, au-delà du Jourdain, vers l'occident. Lorsque Josué les renvoya dans leurs tentes, il les bénit,
| ולחצי שבט המנשה נתן משה בבשן ולחציו נתן יהושע עם אחיהם מעבר (בעבר) הירדן ימה וגם כי שלחם יהושע אל אהליהם--ויברכם |
8 et leur parla ainsi: « Retournez dans vos tentes avec beaucoup de richesses, avec beaucoup de bétail, avec de l'argent, de l'or, du bronze, du fer, et avec beaucoup de vêtements. Partagez le butin de vos ennemis avec vos frères. »
| ויאמר אליהם לאמר בנכסים רבים שובו אל אהליכם ובמקנה רב מאד בכסף ובזהב ובנחשת ובברזל ובשלמות הרבה מאד חלקו שלל איביכם עם אחיכם |
9 Les fils de Ruben, les fils de Gad et la demi-tribu de Manassé s'en retournèrent et quittèrent les enfants d'Israël de Silo, qui est dans le pays de Canaan, pour aller au pays de Galaad, dans le pays qui leur appartenait, selon le commandement de l'Éternel par Moïse.
| וישבו וילכו בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה מאת בני ישראל משלה אשר בארץ כנען--ללכת אל ארץ הגלעד אל ארץ אחזתם אשר נאחזו בה על פי יהוה ביד משה |
10 Lorsqu'ils arrivèrent dans la région proche du Jourdain, c'est-à-dire dans le pays de Canaan, les fils de Ruben, les fils de Gad et la demi-tribu de Manassé construisirent un autel près du Jourdain, un grand autel à contempler.
| ויבאו אל גלילות הירדן אשר בארץ כנען ויבנו בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה שם מזבח על הירדן--מזבח גדול למראה |
11 Les enfants d'Israël entendirent ceci: « Voici que les fils de Ruben, les fils de Gad et la demi-tribu de Manassé ont bâti un autel le long de la frontière du pays de Canaan, dans la région du Jourdain, du côté des enfants d'Israël. »
| וישמעו בני ישראל לאמר הנה בנו בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה את המזבח אל מול ארץ כנען--אל גלילות הירדן אל עבר בני ישראל |
12 Lorsque les enfants d'Israël l'apprirent, toute l'assemblée des enfants d'Israël se rassembla à Silo, pour monter contre eux en guerre.
| וישמעו בני ישראל ויקהלו כל עדת בני ישראל שלה לעלות עליהם לצבא |
13 Les enfants d'Israël envoyèrent aux fils de Ruben, aux fils de Gad et à la demi-tribu de Manassé, dans le pays de Galaad, Phinées, fils du sacrificateur Éléazar.
| וישלחו בני ישראל אל בני ראובן ואל בני גד ואל חצי שבט מנשה--אל ארץ הגלעד את פינחס בן אלעזר הכהן |
14 Il avait avec lui dix princes, un prince d'une maison paternelle pour chacune des tribus d'Israël, et ils étaient chacun à la tête de leur maison paternelle parmi les milliers d'Israël.
| ועשרה נשאים עמו--נשיא אחד נשיא אחד לבית אב לכל מטות ישראל ואיש ראש בית אבותם המה לאלפי ישראל |
15 Ils allèrent vers les fils de Ruben, les fils de Gad et la demi-tribu de Manassé, au pays de Galaad, et ils leur parlèrent ainsi:
| ויבאו אל בני ראובן ואל בני גד ואל חצי שבט מנשה--אל ארץ הגלעד וידברו אתם לאמר |
16 « Toute l'assemblée de l'Éternel dit: Quelle faute avez-vous commise contre le Dieu d'Israël, en vous détournant aujourd'hui de l'Éternel, en vous construisant un autel, pour vous révolter aujourd'hui contre l'Éternel?
| כה אמרו כל עדת יהוה מה המעל הזה אשר מעלתם באלהי ישראל לשוב היום מאחרי יהוה--בבנותכם לכם מזבח למרדכם היום ביהוה |
17 L'iniquité de Péor est-elle trop légère pour nous, dont nous ne nous sommes pas purifiés jusqu'à ce jour, bien qu'une plaie ait frappé la congrégation de l'Éternel,
| המעט לנו את עון פעור אשר לא הטהרנו ממנו עד היום הזה ויהי הנגף בעדת יהוה |
18 pour que vous vous détourniez aujourd'hui de l'Éternel? Puisque vous vous rebellez aujourd'hui contre l'Éternel, il s'irritera demain contre toute la congrégation d'Israël.
| ואתם תשבו היום מאחרי יהוה והיה אתם תמרדו היום ביהוה ומחר אל כל עדת ישראל יקצף |
19 Mais si le pays de votre propriété est impur, passez dans le pays de la propriété de l'Éternel, où habite le tabernacle de l'Éternel, et prenez possession au milieu de nous; mais ne vous révoltez pas contre l'Éternel, et ne vous révoltez pas contre nous, en bâtissant un autel autre que l'autel de l'Éternel, notre Dieu.
| ואך אם טמאה ארץ אחזתכם עברו לכם אל ארץ אחזת יהוה אשר שכן שם משכן יהוה והאחזו בתוכנו וביהוה אל תמרדו ואתנו אל תמרדו בבנתכם לכם מזבח מבלעדי מזבח יהוה אלהינו |
20 Acan, fils de Zérah, n'a-t-il pas commis une faute dans la chose dévouée, et la colère n'est-elle pas tombée sur toute la congrégation d'Israël? Cet homme n'a pas péri seul dans son iniquité.'"
| הלוא עכן בן זרח מעל מעל בחרם ועל כל עדת ישראל היה קצף והוא איש אחד לא גוע בעונו |
21 Alors les fils de Ruben, les fils de Gad et la demi-tribu de Manassé prirent la parole et dirent aux chefs des milliers d'Israéliens:
| ויענו בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה וידברו את ראשי אלפי ישראל |
22 « Le Puissant, Dieu, Yahvé, le Puissant, Dieu, Yahvé, il le sait, et Israël le saura: si c'est par rébellion, ou par infidélité à Yahvé (ne nous sauve pas aujourd'hui),
| אל אלהים יהוה אל אלהים יהוה הוא ידע וישראל הוא ידע אם במרד ואם במעל ביהוה אל תושיענו היום הזה |
23 que nous nous sommes bâti un autel pour nous détourner de Yahvé, ou si c'est pour offrir un holocauste ou une offrande, ou si c'est pour offrir des sacrifices d'actions de grâces, que Yahvé lui-même le demande.
| לבנות לנו מזבח לשוב מאחרי יהוה ואם להעלות עליו עולה ומנחה ואם לעשות עליו זבחי שלמים--יהוה הוא יבקש |
24 Si nous n'avons pas agi ainsi, c'est pour une raison précise: « Dans l'avenir, vos enfants pourront parler à nos enfants en disant: « Qu'avez-vous à faire avec Yahvé, le Dieu d'Israël?
| ואם לא מדאגה מדבר עשינו את זאת לאמר מחר יאמרו בניכם לבנינו לאמר מה לכם וליהוה אלהי ישראל |
25 Car Yahvé a fait du Jourdain une frontière entre nous et vous, enfants de Ruben et enfants de Gad. Vous n'avez pas de part dans Yahvé. »'' Ainsi vos enfants pourraient amener nos enfants à cesser de craindre Yahvé.
| וגבול נתן יהוה ביננו וביניכם בני ראובן ובני גד את הירדן--אין לכם חלק ביהוה והשביתו בניכם את בנינו לבלתי ירא את יהוה |
26 Nous avons donc dit: « Préparons-nous à nous bâtir un autel, non pour des holocaustes ou des sacrifices,
| ונאמר--נעשה נא לנו לבנות את המזבח לא לעולה ולא לזבח |
27 mais comme témoin entre nous et vous, et entre nos générations après nous, pour accomplir devant lui le service de l'Éternel par nos holocaustes, nos sacrifices et nos sacrifices d'actions de grâces, afin que vos enfants ne disent pas un jour à nos enfants: « Vous n'avez pas de part à l'Éternel ».
| כי עד הוא בינינו וביניכם ובין דרותינו אחרינו לעבד את עבדת יהוה לפניו בעלותינו ובזבחינו ובשלמינו ולא יאמרו בניכם מחר לבנינו אין לכם חלק ביהוה |
28 « C'est pourquoi nous avons dit: « Lorsqu'on nous le dira, à nous ou à nos descendants, dans l'avenir, nous dirons: « Voici le modèle de l'autel de Yahvé, que nos pères ont construit, non pour l'holocauste ou le sacrifice, mais comme témoin entre nous et vous ».
| ונאמר--והיה כי יאמרו אלינו ואל דרתינו מחר ואמרנו ראו את תבנית מזבח יהוה אשר עשו אבותינו לא לעולה ולא לזבח--כי עד הוא בינינו וביניכם |
29 « Loin de nous l'idée de nous révolter contre Yahvé et de nous détourner aujourd'hui de Yahvé pour construire un autel pour des holocaustes, des offrandes ou des sacrifices, en dehors de l'autel de Yahvé, notre Dieu, qui est devant sa tente! »
| חלילה לנו ממנו למרד ביהוה ולשוב היום מאחרי יהוה לבנות מזבח לעלה למנחה ולזבח--מלבד מזבח יהוה אלהינו אשר לפני משכנו |
30 Le sacrificateur Phinées et les chefs de l'assemblée, les chefs des milliers d'Israélites qui étaient avec lui, entendirent les paroles que prononcèrent les fils de Ruben, les fils de Gad et les fils de Manassé, et cela leur plut.
| וישמע פינחס הכהן ונשיאי העדה וראשי אלפי ישראל אשר אתו את הדברים אשר דברו בני ראובן ובני גד ובני מנשה וייטב בעיניהם |
31 Phinées, fils du prêtre Éléazar, dit aux fils de Ruben, aux fils de Gad et aux fils de Manassé: « Nous savons aujourd'hui que l'Éternel est au milieu de nous, car vous n'avez pas commis cette faute contre l'Éternel. Maintenant, vous avez délivré les enfants d'Israël de la main de l'Éternel. »
| ויאמר פינחס בן אלעזר הכהן אל בני ראובן ואל בני גד ואל בני מנשה היום ידענו כי בתוכנו יהוה אשר לא מעלתם ביהוה המעל הזה אז הצלתם את בני ישראל--מיד יהוה |
32 Phinées, fils du prêtre Éléazar, et les princes, revinrent des fils de Ruben et des fils de Gad, du pays de Galaad au pays de Canaan, vers les enfants d'Israël, et leur rapportèrent la parole.
| וישב פינחס בן אלעזר הכהן והנשיאים מאת בני ראובן ומאת בני גד מארץ הגלעד אל ארץ כנען--אל בני ישראל וישבו אותם דבר |
33 La chose plut aux enfants d'Israël; et les enfants d'Israël bénirent Dieu, et ne parlèrent plus de monter contre eux pour faire la guerre et détruire le pays où habitaient les fils de Ruben et les fils de Gad.
| וייטב הדבר בעיני בני ישראל ויברכו אלהים בני ישראל ולא אמרו לעלות עליהם לצבא לשחת את הארץ אשר בני ראובן ובני גד ישבים בה |
34 Les fils de Ruben et les fils de Gad donnèrent à l'autel le nom de « Témoin entre nous que Yahvé est Dieu ».
| ויקראו בני ראובן ובני גד למזבח כי עד הוא בינתינו כי יהוה האלהים |
