< Josué 11 >

1 Lorsque Jabin, roi de Hatsor, en eut connaissance, il envoya vers Jobab, roi de Madon, vers le roi de Shimron, vers le roi d'Achshaph,
ויהי כשמע יבין מלך חצור וישלח אל יובב מלך מדון ואל מלך שמרון ואל מלך אכשף׃
2 vers les rois qui étaient au nord, dans la montagne, dans la plaine au sud de Chinneroth, dans la plaine et sur les hauteurs de Dor, à l'ouest,
ואל המלכים אשר מצפון בהר ובערבה נגב כנרות ובשפלה ובנפות דור מים׃
3 aux Cananéens, à l'est et à l'ouest, aux Amoréens, aux Hittites, aux Phéréziens, aux Jébusiens, dans la montagne, et aux Héviens, au pied de l'Hermon, dans le pays de Mitspa.
הכנעני ממזרח ומים והאמרי והחתי והפרזי והיבוסי בהר והחוי תחת חרמון בארץ המצפה׃
4 Ils sortirent, eux et toutes leurs armées avec eux, un peuple nombreux, comme le sable qui est au bord de la mer, en multitude, avec un très grand nombre de chevaux et de chars.
ויצאו הם וכל מחניהם עמם עם רב כחול אשר על שפת הים לרב וסוס ורכב רב מאד׃
5 Tous ces rois se réunirent, et ils vinrent camper ensemble près des eaux de Mérom, pour combattre Israël.
ויועדו כל המלכים האלה ויבאו ויחנו יחדו אל מי מרום להלחם עם ישראל׃
6 Yahvé dit à Josué: « N'aie pas peur à cause d'eux, car demain, à cette heure, je les livrerai tous tués devant Israël. Tu enchaîneras leurs chevaux et tu brûleras au feu leurs chars. »
ויאמר יהוה אל יהושע אל תירא מפניהם כי מחר כעת הזאת אנכי נתן את כלם חללים לפני ישראל את סוסיהם תעקר ואת מרכבתיהם תשרף באש׃
7 Josué arriva soudain contre eux, avec tous les guerriers, près des eaux de Mérom, et il les attaqua.
ויבא יהושע וכל עם המלחמה עמו עליהם על מי מרום פתאם ויפלו בהם׃
8 L'Éternel les livra entre les mains d'Israël, qui les battit et les poursuivit jusqu'à la grande Sidon, jusqu'à Misrephoth Maïm, et jusqu'à la vallée de Mitspa, à l'orient. Ils les frappèrent jusqu'à ce qu'il ne restât plus personne.
ויתנם יהוה ביד ישראל ויכום וירדפום עד צידון רבה ועד משרפות מים ועד בקעת מצפה מזרחה ויכם עד בלתי השאיר להם שריד׃
9 Josué leur fit ce que Yahvé lui avait dit. Il paralysa leurs chevaux et brûla leurs chars par le feu.
ויעש להם יהושע כאשר אמר לו יהוה את סוסיהם עקר ואת מרכבתיהם שרף באש׃
10 En ce temps-là, Josué revint sur ses pas, prit Hatsor et frappa son roi par l'épée, car Hatsor était le chef de tous ces royaumes.
וישב יהושע בעת ההיא וילכד את חצור ואת מלכה הכה בחרב כי חצור לפנים היא ראש כל הממלכות האלה׃
11 Ils frappèrent du tranchant de l'épée tous ceux qui s'y trouvaient, et les dévorèrent par interdit. Il n'y avait plus personne qui respirait. Il brûla Hazor par le feu.
ויכו את כל הנפש אשר בה לפי חרב החרם לא נותר כל נשמה ואת חצור שרף באש׃
12 Josué prit toutes les villes de ces rois, avec leurs rois, et il les frappa du tranchant de l'épée et les dévoua par interdit, comme l'avait ordonné Moïse, serviteur de l'Éternel.
ואת כל ערי המלכים האלה ואת כל מלכיהם לכד יהושע ויכם לפי חרב החרים אותם כאשר צוה משה עבד יהוה׃
13 Mais Israël ne brûla aucune des villes situées sur leurs monticules, à l'exception de Hatsor seulement. Josué la brûla.
רק כל הערים העמדות על תלם לא שרפם ישראל זולתי את חצור לבדה שרף יהושע׃
14 Les enfants d'Israël prirent tout le butin de ces villes, avec le bétail, comme butin pour eux-mêmes; mais ils frappèrent tous les hommes du tranchant de l'épée, jusqu'à ce qu'ils les eussent détruits. Ils n'ont laissé aucun de ceux qui respiraient.
וכל שלל הערים האלה והבהמה בזזו להם בני ישראל רק את כל האדם הכו לפי חרב עד השמדם אותם לא השאירו כל נשמה׃
15 Comme Yahvé l'avait ordonné à Moïse, son serviteur, Moïse l'ordonna à Josué. Josué fit ainsi. Il ne négligea rien de tout ce que Yahvé avait ordonné à Moïse.
כאשר צוה יהוה את משה עבדו כן צוה משה את יהושע וכן עשה יהושע לא הסיר דבר מכל אשר צוה יהוה את משה׃
16 Josué s'empara de tout ce pays, de la montagne, de tout le midi, de tout le pays de Gosen, de la plaine, de la plaine d'Arabie, de la montagne d'Israël et de sa plaine,
ויקח יהושע את כל הארץ הזאת ההר ואת כל הנגב ואת כל ארץ הגשן ואת השפלה ואת הערבה ואת הר ישראל ושפלתה׃
17 depuis la montagne de Halak, qui monte vers Séir, jusqu'à Baal Gad, dans la vallée du Liban, sous la montagne de l'Hermon. Il prit tous leurs rois, les frappa et les fit mourir.
מן ההר החלק העולה שעיר ועד בעל גד בבקעת הלבנון תחת הר חרמון ואת כל מלכיהם לכד ויכם וימיתם׃
18 Josué fit longtemps la guerre à tous ces rois.
ימים רבים עשה יהושע את כל המלכים האלה מלחמה׃
19 Il n'y eut pas une seule ville qui fit la paix avec les enfants d'Israël, sauf les Hivvites, habitants de Gabaon. Ils les prirent tous dans la bataille.
לא היתה עיר אשר השלימה אל בני ישראל בלתי החוי ישבי גבעון את הכל לקחו במלחמה׃
20 Car c'était la volonté de l'Éternel d'endurcir leur cœur, de venir contre Israël dans la bataille, pour les dévaster, pour qu'ils n'aient aucune faveur, mais pour les détruire, comme l'Éternel l'avait ordonné à Moïse.
כי מאת יהוה היתה לחזק את לבם לקראת המלחמה את ישראל למען החרימם לבלתי היות להם תחנה כי למען השמידם כאשר צוה יהוה את משה׃
21 Josué arriva en ce temps-là, et il extermina les Anakim de la montagne, d'Hébron, de Debir, d'Anab, de toute la montagne de Juda et de toute la montagne d'Israël. Josué les dévoua par interdit, avec leurs villes.
ויבא יהושע בעת ההיא ויכרת את הענקים מן ההר מן חברון מן דבר מן ענב ומכל הר יהודה ומכל הר ישראל עם עריהם החרימם יהושע׃
22 Il ne resta aucun des Anakim dans le pays des enfants d'Israël. Il en resta seulement à Gaza, à Gath et à Asdod.
לא נותר ענקים בארץ בני ישראל רק בעזה בגת ובאשדוד נשארו׃
23 Josué prit tout le pays, selon tout ce que l'Éternel avait dit à Moïse, et il le donna en héritage à Israël, selon ses tribus. Et le pays fut en repos de la guerre.
ויקח יהושע את כל הארץ ככל אשר דבר יהוה אל משה ויתנה יהושע לנחלה לישראל כמחלקתם לשבטיהם והארץ שקטה ממלחמה׃

< Josué 11 >