Ézéchiel 6
1 La parole de Yahvé me fut adressée en ces termes:
| ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ |
2 Fils d'homme, tourne ta face vers les montagnes d'Israël, et prophétise-leur
| בן אדם שים פניך אל הרי ישראל והנבא אליהם׃ |
3 en disant: « Montagnes d'Israël, écoutez la parole du Seigneur Yahvé! Le Seigneur Yahvé dit aux montagnes et aux collines, aux cours d'eau et aux vallées: « Voici que moi, je fais venir l'épée sur vous, et je détruirai vos hauts lieux.
| ואמרת הרי ישראל שמעו דבר אדני יהוה כה אמר אדני יהוה להרים ולגבעות לאפיקים ולגאית הנני אני מביא עליכם חרב ואבדתי במותיכם׃ |
4 Vos autels seront dévastés, et vos autels à encens seront brisés. Je jetterai vos hommes tués devant vos idoles.
| ונשמו מזבחותיכם ונשברו חמניכם והפלתי חלליכם לפני גלוליכם׃ |
5 Je déposerai les cadavres des enfants d'Israël devant leurs idoles. Je disperserai vos ossements autour de vos autels.
| ונתתי את פגרי בני ישראל לפני גלוליהם וזריתי את עצמותיכם סביבות מזבחותיכם׃ |
6 Dans toutes vos demeures, les villes seront dévastées et les hauts lieux seront déserts, afin que vos autels soient dévastés et réduits à néant, que vos idoles soient brisées et cessent d'exister, que vos autels à encens soient abattus et que vos œuvres soient abolies.
| בכל מושבותיכם הערים תחרבנה והבמות תישמנה למען יחרבו ויאשמו מזבחותיכם ונשברו ונשבתו גלוליכם ונגדעו חמניכם ונמחו מעשיכם׃ |
7 Les morts tomberont au milieu de vous, et vous saurez que je suis Yahvé.
| ונפל חלל בתוככם וידעתם כי אני יהוה׃ |
8 "''Je laisserai cependant un reste, en ce sens que vous aurez quelques-uns qui échapperont à l'épée parmi les nations, lorsque vous serez dispersés en divers pays.
| והותרתי בהיות לכם פליטי חרב בגוים בהזרותיכם בארצות׃ |
9 Ceux d'entre vous qui échapperont se souviendront de moi parmi les nations où ils sont emmenés captifs, et de la manière dont j'ai été brisé par leur cœur impudique, qui s'est détourné de moi, et par leurs yeux, qui se prostituent après leurs idoles. Alors ils se détesteront à leurs propres yeux pour les méfaits qu'ils ont commis dans toutes leurs abominations.
| וזכרו פליטיכם אותי בגוים אשר נשבו שם אשר נשברתי את לבם הזונה אשר סר מעלי ואת עיניהם הזנות אחרי גלוליהם ונקטו בפניהם אל הרעות אשר עשו לכל תועבתיהם׃ |
10 Et ils sauront que je suis Yahvé. Je n'ai pas dit en vain que je leur ferais ce mal. »''
| וידעו כי אני יהוה לא אל חנם דברתי לעשות להם הרעה הזאת׃ |
11 Le Seigneur Yahvé dit: « Frappe de la main, frappe du pied, et dis: « Hélas! », à cause de toutes les méchantes abominations de la maison d'Israël; car ils tomberont par l'épée, par la famine et par la peste.
| כה אמר אדני יהוה הכה בכפך ורקע ברגלך ואמר אח אל כל תועבות רעות בית ישראל אשר בחרב ברעב ובדבר יפלו׃ |
12 Celui qui est loin mourra de la peste. Celui qui est proche tombera par l'épée. Celui qui restera et qui sera assiégé mourra par la famine. C'est ainsi que j'accomplirai sur eux ma colère.
| הרחוק בדבר ימות והקרוב בחרב יפול והנשאר והנצור ברעב ימות וכליתי חמתי בם׃ |
13 Vous saurez que je suis l'Éternel, quand leurs morts seront parmi leurs idoles, autour de leurs autels, sur toute colline élevée, sur tous les sommets des montagnes, sous tout arbre vert et sous tout chêne touffu, là où ils offraient un parfum agréable à toutes leurs idoles.
| וידעתם כי אני יהוה בהיות חלליהם בתוך גלוליהם סביבות מזבחותיהם אל כל גבעה רמה בכל ראשי ההרים ותחת כל עץ רענן ותחת כל אלה עבתה מקום אשר נתנו שם ריח ניחח לכל גלוליהם׃ |
14 J'étendrai ma main sur eux et je rendrai le pays désert et dévasté, depuis le désert jusqu'à Dibla, dans toutes leurs habitations. Alors ils sauront que je suis Yahvé. »
| ונטיתי את ידי עליהם ונתתי את הארץ שממה ומשמה ממדבר דבלתה בכל מושבותיהם וידעו כי אני יהוה׃ |
