Exode 9
1 Yahvé dit à Moïse: « Va trouver Pharaon et dis-lui: « Voici ce que dit Yahvé, le Dieu des Hébreux: « Laisse aller mon peuple, afin qu'il me serve.
| ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה ודברת אליו כה אמר יהוה אלהי העברים שלח את עמי ויעבדני׃ |
2 Car si tu refuses de les laisser aller et si tu les retiens,
| כי אם מאן אתה לשלח ועודך מחזיק בם׃ |
3 voici que la main de l'Éternel se porte sur ton bétail qui est dans les champs, sur les chevaux, sur les ânes, sur les chameaux, sur les troupeaux et sur les brebis, par une peste très redoutable.
| הנה יד יהוה הויה במקנך אשר בשדה בסוסים בחמרים בגמלים בבקר ובצאן דבר כבד מאד׃ |
4 Yahvé fera la distinction entre le bétail d'Israël et le bétail d'Égypte, et rien ne mourra de tout ce qui appartient aux enfants d'Israël. »'"
| והפלה יהוה בין מקנה ישראל ובין מקנה מצרים ולא ימות מכל לבני ישראל דבר׃ |
5 Yahvé fixa un temps déterminé, en disant: « Demain, Yahvé fera cette chose dans le pays. »
| וישם יהוה מועד לאמר מחר יעשה יהוה הדבר הזה בארץ׃ |
6 Yahvé fit cette chose le lendemain; et tout le bétail de l'Égypte mourut, mais du bétail des enfants d'Israël, pas un seul ne mourut.
| ויעש יהוה את הדבר הזה ממחרת וימת כל מקנה מצרים וממקנה בני ישראל לא מת אחד׃ |
7 Pharaon envoya chercher, et voici, il n'y avait pas un seul animal mort parmi les troupeaux des Israélites. Mais le cœur de Pharaon était obstiné, et il ne laissa pas partir le peuple.
| וישלח פרעה והנה לא מת ממקנה ישראל עד אחד ויכבד לב פרעה ולא שלח את העם׃ |
8 Yahvé dit à Moïse et à Aaron: « Prenez des poignées de cendres de la fournaise, et que Moïse en fasse l'aspersion vers le ciel, sous les yeux de Pharaon.
| ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן קחו לכם מלא חפניכם פיח כבשן וזרקו משה השמימה לעיני פרעה׃ |
9 Elle deviendra une petite poussière sur tout le pays d'Égypte, et il y aura des furoncles et des ampoules qui éclateront sur les hommes et sur les animaux, dans tout le pays d'Égypte. »
| והיה לאבק על כל ארץ מצרים והיה על האדם ועל הבהמה לשחין פרח אבעבעת בכל ארץ מצרים׃ |
10 Ils prirent de la cendre de la fournaise et se tinrent devant Pharaon; Moïse la répandit vers le ciel, et elle devint des furoncles et des ampoules qui se déclarèrent sur les hommes et sur les animaux.
| ויקחו את פיח הכבשן ויעמדו לפני פרעה ויזרק אתו משה השמימה ויהי שחין אבעבעת פרח באדם ובבהמה׃ |
11 Les magiciens ne purent se tenir devant Moïse à cause des furoncles, car les furoncles étaient sur les magiciens et sur tous les Égyptiens.
| ולא יכלו החרטמים לעמד לפני משה מפני השחין כי היה השחין בחרטמם ובכל מצרים׃ |
12 Yahvé endurcit le cœur de Pharaon, et il ne les écouta pas, comme Yahvé l'avait dit à Moïse.
| ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה אל משה׃ |
13 Yahvé dit à Moïse: « Lève-toi de bon matin, présente-toi devant Pharaon et dis-lui: « Voici ce que dit Yahvé, le Dieu des Hébreux: « Laisse aller mon peuple, afin qu'il me serve.
| ויאמר יהוה אל משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה ואמרת אליו כה אמר יהוה אלהי העברים שלח את עמי ויעבדני׃ |
14 Car cette fois, je vais envoyer toutes mes plaies contre ton cœur, contre tes fonctionnaires et contre ton peuple, afin que tu saches qu'il n'y a personne comme moi sur toute la terre.
| כי בפעם הזאת אני שלח את כל מגפתי אל לבך ובעבדיך ובעמך בעבור תדע כי אין כמני בכל הארץ׃ |
15 Car maintenant, j'aurais étendu ma main, je vous aurais frappés de peste, toi et ton peuple, et vous auriez été exterminés de la terre;
| כי עתה שלחתי את ידי ואך אותך ואת עמך בדבר ותכחד מן הארץ׃ |
16 mais c'est pour cela que je t'ai fait subsister: pour te montrer ma puissance, et pour que mon nom soit proclamé par toute la terre,
| ואולם בעבור זאת העמדתיך בעבור הראתך את כחי ולמען ספר שמי בכל הארץ׃ |
17 parce que tu t'exaltes encore contre mon peuple, que tu ne veux pas le laisser aller.
| עודך מסתולל בעמי לבלתי שלחם׃ |
18 Voici, demain, à cette heure-ci, je ferai pleuvoir une grêle très violente, telle qu'il n'y en a pas eu en Égypte depuis le jour de sa fondation jusqu'à présent.
| הנני ממטיר כעת מחר ברד כבד מאד אשר לא היה כמהו במצרים למן היום הוסדה ועד עתה׃ |
19 Ordonnez maintenant que tout votre bétail et tout ce que vous avez dans les champs soient mis à l'abri. La grêle tombera sur tous les hommes et sur tous les animaux qui se trouveront dans les champs et qui ne seront pas ramenés à l'abri, et ils mourront. »'"
| ועתה שלח העז את מקנך ואת כל אשר לך בשדה כל האדם והבהמה אשר ימצא בשדה ולא יאסף הביתה וירד עלהם הברד ומתו׃ |
20 Ceux qui respectaient la parole de Yahvé parmi les serviteurs de Pharaon faisaient fuir leurs serviteurs et leurs bêtes dans les maisons.
| הירא את דבר יהוה מעבדי פרעה הניס את עבדיו ואת מקנהו אל הבתים׃ |
21 Ceux qui ne respectaient pas la parole de Yahvé laissaient leurs serviteurs et leurs bêtes dans les champs.
| ואשר לא שם לבו אל דבר יהוה ויעזב את עבדיו ואת מקנהו בשדה׃ |
22 Yahvé dit à Moïse: « Étends ta main vers le ciel, afin qu'il y ait de la grêle dans tout le pays d'Égypte, sur les hommes, sur les animaux et sur toutes les herbes des champs, dans tout le pays d'Égypte. »
| ויאמר יהוה אל משה נטה את ידך על השמים ויהי ברד בכל ארץ מצרים על האדם ועל הבהמה ועל כל עשב השדה בארץ מצרים׃ |
23 Moïse étendit sa verge vers les cieux, et Yahvé envoya le tonnerre et la grêle; les éclairs tombèrent sur la terre. Yahvé fit pleuvoir de la grêle sur le pays d'Égypte.
| ויט משה את מטהו על השמים ויהוה נתן קלת וברד ותהלך אש ארצה וימטר יהוה ברד על ארץ מצרים׃ |
24 Il y eut une grêle très forte, et les éclairs se mêlèrent à la grêle, comme il n'y en avait pas eu dans tout le pays d'Égypte depuis qu'il était devenu une nation.
| ויהי ברד ואש מתלקחת בתוך הברד כבד מאד אשר לא היה כמהו בכל ארץ מצרים מאז היתה לגוי׃ |
25 La grêle frappa dans tout le pays d'Égypte tout ce qui se trouvait dans les champs, tant les hommes que les animaux; la grêle frappa toutes les herbes des champs et brisa tous les arbres des champs.
| ויך הברד בכל ארץ מצרים את כל אשר בשדה מאדם ועד בהמה ואת כל עשב השדה הכה הברד ואת כל עץ השדה שבר׃ |
26 Il n'y eut de grêle que dans le pays de Gosen, où se trouvaient les enfants d'Israël.
| רק בארץ גשן אשר שם בני ישראל לא היה ברד׃ |
27 Pharaon fit appeler Moïse et Aaron, et leur dit: « Cette fois, j'ai péché. Yahvé est juste, et moi et mon peuple sommes méchants.
| וישלח פרעה ויקרא למשה ולאהרן ויאמר אלהם חטאתי הפעם יהוה הצדיק ואני ועמי הרשעים׃ |
28 Priez Yahvé, car il y a eu assez de tonnerres et de grêle. Je vais vous laisser partir, et vous ne resterez pas plus longtemps. »
| העתירו אל יהוה ורב מהית קלת אלהים וברד ואשלחה אתכם ולא תספון לעמד׃ |
29 Moïse lui dit: « Dès que je serai sorti de la ville, j'étendrai mes mains vers Yahvé. Les tonnerres cesseront, et il n'y aura plus de grêle, afin que tu saches que la terre appartient à Yahvé.
| ויאמר אליו משה כצאתי את העיר אפרש את כפי אל יהוה הקלות יחדלון והברד לא יהיה עוד למען תדע כי ליהוה הארץ׃ |
30 Mais quant à toi et à tes serviteurs, je sais que vous ne craignez pas encore Yahvé Dieu. »
| ואתה ועבדיך ידעתי כי טרם תיראון מפני יהוה אלהים׃ |
31 Le lin et l'orge furent frappés, car l'orge avait mûri et le lin était en fleur.
| והפשתה והשערה נכתה כי השערה אביב והפשתה גבעל׃ |
32 Mais le blé et l'épeautre ne furent pas frappés, car ils n'avaient pas encore poussé.
| והחטה והכסמת לא נכו כי אפילת הנה׃ |
33 Moïse sortit de la ville, loin de Pharaon, et étendit ses mains vers Yahvé; les tonnerres et la grêle cessèrent, et la pluie ne fut pas versée sur la terre.
| ויצא משה מעם פרעה את העיר ויפרש כפיו אל יהוה ויחדלו הקלות והברד ומטר לא נתך ארצה׃ |
34 Lorsque Pharaon vit que la pluie, la grêle et les tonnerres avaient cessé, il pécha encore plus et endurcit son cœur, lui et ses serviteurs.
| וירא פרעה כי חדל המטר והברד והקלת ויסף לחטא ויכבד לבו הוא ועבדיו׃ |
35 Le cœur de Pharaon s'endurcit et il ne laissa pas aller les enfants d'Israël, comme Yahvé l'avait dit par Moïse.
| ויחזק לב פרעה ולא שלח את בני ישראל כאשר דבר יהוה ביד משה׃ |
