Ecclésiaste 3
1 Il y a une saison pour toute chose, et un temps pour toute chose sous le ciel:
| לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים |
2 un temps pour naître, et un moment pour mourir; le moment de planter, et un temps pour arracher ce qui a été planté;
| עת ללדת ועת למות עת לטעת ועת לעקור נטוע |
3 un temps à tuer, et un temps de guérison; un moment pour se décomposer, et un temps pour se construire;
| עת להרוג ועת לרפוא עת לפרוץ ועת לבנות |
4 un temps pour pleurer, et un temps pour rire; un temps de deuil, et un temps pour danser;
| עת לבכות ועת לשחוק עת ספוד ועת רקוד |
5 un temps pour jeter les pierres, et un temps pour rassembler les pierres; un temps à embrasser, et un temps pour s'abstenir d'embrasser;
| עת להשליך אבנים ועת כנוס אבנים עת לחבוק ועת לרחק מחבק |
6 un temps à chercher, et un temps à perdre; un temps à conserver, et un temps pour s'en débarrasser;
| עת לבקש ועת לאבד עת לשמור ועת להשליך |
7 un temps à déchirer, et un temps pour coudre; un temps pour garder le silence, et un temps de parole;
| עת לקרוע ועת לתפור עת לחשות ועת לדבר |
8 un temps pour aimer, et un temps pour la haine; un temps pour la guerre, et un temps pour la paix.
| עת לאהב ועת לשנא עת מלחמה ועת שלום |
9 Quel profit a celui qui travaille dans ce qu'il peine?
| מה יתרון העושה באשר הוא עמל |
10 J'ai vu le fardeau que Dieu a donné aux fils des hommes pour les accabler.
| ראיתי את הענין אשר נתן אלהים לבני האדם--לענות בו |
11 Il a rendu chaque chose belle en son temps. Il a aussi mis l'éternité dans leur cœur, sans que l'homme puisse découvrir l'œuvre que Dieu a faite depuis le commencement jusqu'à la fin.
| את הכל עשה יפה בעתו גם את העלם נתן בלבם--מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלהים מראש ועד סוף |
12 Je sais qu'il n'y a rien de mieux pour eux que de se réjouir et de faire le bien tant qu'ils vivent.
| ידעתי כי אין טוב בם--כי אם לשמוח ולעשות טוב בחייו |
13 Aussi, que chacun mange et boive, et jouisse du bien dans tout son travail, c'est un don de Dieu.
| וגם כל האדם שיאכל ושתה וראה טוב בכל עמלו--מתת אלהים היא |
14 Je sais que tout ce que Dieu fait, c'est pour toujours. Rien ne peut y être ajouté, rien ne peut en être retranché; et Dieu a fait cela pour que les hommes craignent devant lui.
| ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם--עליו אין להוסיף וממנו אין לגרע והאלהים עשה שיראו מלפניו |
15 Ce qui est a déjà été, et ce qui doit être a déjà été. Dieu cherche de nouveau ce qui est passé.
| מה שהיה כבר הוא ואשר להיות כבר היה והאלהים יבקש את נרדף |
16 J'ai vu sous le soleil que, dans le lieu de la justice, il y avait de la méchanceté, et dans le lieu de la justice, il y avait de la méchanceté.
| ועוד ראיתי תחת השמש מקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע |
17 Je disais en mon cœur: « Dieu jugera les justes et les méchants, car il y a là un temps pour toute chose et pour toute œuvre. »
| אמרתי אני בלבי--את הצדיק ואת הרשע ישפט האלהים כי עת לכל חפץ ועל כל המעשה שם |
18 Je disais en mon cœur: « Quant aux fils des hommes, Dieu les éprouve, afin qu'ils voient qu'ils sont eux-mêmes comme des animaux.
| אמרתי אני בלבי--על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם |
19 Car ce qui arrive aux fils des hommes arrive aux animaux. Il leur arrive même une chose. Comme l'un meurt, l'autre meurt aussi. Oui, ils ont tous le même souffle; et l'homme n'a aucun avantage sur les animaux, car tout est vanité.
| כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם--כמות זה כן מות זה ורוח אחד לכל ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל |
20 Tous vont au même endroit. Tous sont issus de la poussière, et tous retournent à la poussière.
| הכל הולך אל מקום אחד הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר |
21 Qui connaît l'esprit de l'homme, s'il monte vers le haut, et l'esprit de l'animal, s'il descend vers la terre? ".
| מי יודע רוח בני האדם--העלה היא למעלה ורוח הבהמה--הירדת היא למטה לארץ |
22 C'est pourquoi j'ai vu qu'il n'y a rien de mieux que l'homme se réjouisse de ses œuvres, car c'est là sa part; car qui peut lui faire voir ce qui sera après lui?
| וראיתי כי אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו--כי הוא חלקו כי מי יביאנו לראות במה שיהיה אחריו |
