2 Chroniques 6
1 Alors Salomon dit: « Yahvé a dit qu'il habiterait dans les ténèbres épaisses.
| אז אמר שלמה יהוה אמר לשכון בערפל׃ |
2 Mais moi, je t'ai construit une maison et un foyer, un lieu où tu pourras habiter à jamais. »
| ואני בניתי בית זבל לך ומכון לשבתך עולמים׃ |
3 Le roi tourna son visage, et il bénit toute l'assemblée d'Israël; et toute l'assemblée d'Israël se tint debout.
| ויסב המלך את פניו ויברך את כל קהל ישראל וכל קהל ישראל עומד׃ |
4 Il dit: Béni soit Yahvé, le Dieu d'Israël, qui a parlé de sa bouche à David, mon père, et qui l'a accompli de ses mains, en disant:
| ויאמר ברוך יהוה אלהי ישראל אשר דבר בפיו את דויד אבי ובידיו מלא לאמר׃ |
5 Depuis le jour où j'ai fait sortir mon peuple du pays d'Égypte, je n'ai choisi dans toutes les tribus d'Israël aucune ville pour y bâtir une maison, afin que mon nom y fût établi, et je n'ai choisi aucun homme pour être prince sur mon peuple d'Israël.
| מן היום אשר הוצאתי את עמי מארץ מצרים לא בחרתי בעיר מכל שבטי ישראל לבנות בית להיות שמי שם ולא בחרתי באיש להיות נגיד על עמי ישראל׃ |
6 Mais maintenant, j'ai choisi Jérusalem, afin que mon nom y soit établi, et j'ai choisi David pour être prince sur mon peuple d'Israël.
| ואבחר בירושלם להיות שמי שם ואבחר בדויד להיות על עמי ישראל׃ |
7 Or, le cœur de David, mon père, était de bâtir une maison au nom de l'Éternel, le Dieu d'Israël.
| ויהי עם לבב דויד אבי לבנות בית לשם יהוה אלהי ישראל׃ |
8 Mais l'Éternel dit à David, mon père: « Tu as bien fait de bâtir une maison pour mon nom, puisque c'était dans ton cœur;
| ויאמר יהוה אל דויד אבי יען אשר היה עם לבבך לבנות בית לשמי הטיבות כי היה עם לבבך׃ |
9 mais ce n'est pas toi qui bâtiras la maison, c'est ton fils, qui sortira de ton corps, qui bâtira la maison pour mon nom ».
| רק אתה לא תבנה הבית כי בנך היוצא מחלציך הוא יבנה הבית לשמי׃ |
10 « Yahvé a accompli la parole qu'il avait prononcée, car je me suis levé à la place de David, mon père, et je me suis assis sur le trône d'Israël, comme Yahvé l'avait promis, et j'ai bâti la maison au nom de Yahvé, le Dieu d'Israël.
| ויקם יהוה את דברו אשר דבר ואקום תחת דויד אבי ואשב על כסא ישראל כאשר דבר יהוה ואבנה הבית לשם יהוה אלהי ישראל׃ |
11 J'y ai placé l'arche, dans laquelle se trouve l'alliance de Yahvé, qu'il a conclue avec les enfants d'Israël. »
| ואשים שם את הארון אשר שם ברית יהוה אשר כרת עם בני ישראל׃ |
12 Il se tint devant l'autel de Yahvé, en présence de toute l'assemblée d'Israël, et il étendit les mains
| ויעמד לפני מזבח יהוה נגד כל קהל ישראל ויפרש כפיו׃ |
13 (car Salomon avait fait une plate-forme d'airain, longue de cinq coudées, large de cinq coudées et haute de trois coudées, et il l'avait placée au milieu du parvis; il s'y tint debout, se mit à genoux devant toute l'assemblée d'Israël, et étendit les mains vers le ciel).
| כי עשה שלמה כיור נחשת ויתנהו בתוך העזרה חמש אמות ארכו וחמש אמות רחבו ואמות שלוש קומתו ויעמד עליו ויברך על ברכיו נגד כל קהל ישראל ויפרש כפיו השמימה׃ |
14 Il dit alors: « Yahvé, Dieu d'Israël, il n'y a pas de Dieu comme toi, ni dans les cieux ni sur la terre, toi qui gardes l'alliance et la bonté envers tes serviteurs qui marchent devant toi de tout leur cœur,
| ויאמר יהוה אלהי ישראל אין כמוך אלהים בשמים ובארץ שמר הברית והחסד לעבדיך ההלכים לפניך בכל לבם׃ |
15 toi qui as gardé envers ton serviteur David, mon père, ce que tu lui avais promis. Oui, tu as parlé de ta bouche, et tu l'as accompli de ta main, comme il en est aujourd'hui.
| אשר שמרת לעבדך דויד אבי את אשר דברת לו ותדבר בפיך ובידך מלאת כיום הזה׃ |
16 Maintenant, Yahvé, le Dieu d'Israël, garde pour ton serviteur David, mon père, ce que tu lui as promis, en disant: Tu ne manqueras pas d'un homme à mes yeux pour s'asseoir sur le trône d'Israël, si seulement tes enfants prennent garde à leur voie, pour marcher dans ma loi comme tu as marché devant moi.
| ועתה יהוה אלהי ישראל שמר לעבדך דויד אבי את אשר דברת לו לאמר לא יכרת לך איש מלפני יושב על כסא ישראל רק אם ישמרו בניך את דרכם ללכת בתורתי כאשר הלכת לפני׃ |
17 Maintenant, Yahvé, le Dieu d'Israël, que s'accomplisse ta parole, celle que tu as dite à ton serviteur David.
| ועתה יהוה אלהי ישראל יאמן דברך אשר דברת לעבדך לדויד׃ |
18 « Mais Dieu habitera-t-il vraiment avec les hommes sur la terre? Voici que le ciel et le ciel des cieux ne peuvent te contenir; combien moins cette maison que j'ai bâtie!
| כי האמנם ישב אלהים את האדם על הארץ הנה שמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי הבית הזה אשר בניתי׃ |
19 Mais écoute la prière de ton serviteur et sa supplique, Yahvé mon Dieu, pour écouter le cri et la prière que ton serviteur adresse devant toi;
| ופנית אל תפלת עבדך ואל תחנתו יהוה אלהי לשמע אל הרנה ואל התפלה אשר עבדך מתפלל לפניך׃ |
20 afin que tes yeux soient ouverts jour et nuit vers cette maison, vers le lieu où tu as dit que tu mettrais ton nom, pour écouter la prière que ton serviteur adressera à ce lieu.
| להיות עיניך פתחות אל הבית הזה יומם ולילה אל המקום אשר אמרת לשום שמך שם לשמוע אל התפלה אשר יתפלל עבדך אל המקום הזה׃ |
21 Écoute les prières de ton serviteur et de ton peuple d'Israël, quand ils prieront vers ce lieu. Oui, écoute de ta demeure, du ciel, et quand tu auras entendu, pardonne.
| ושמעת אל תחנוני עבדך ועמך ישראל אשר יתפללו אל המקום הזה ואתה תשמע ממקום שבתך מן השמים ושמעת וסלחת׃ |
22 « Si un homme pèche contre son prochain, et qu'on lui fasse prêter serment pour qu'il jure, et qu'il vienne jurer devant ton autel dans cette maison,
| אם יחטא איש לרעהו ונשא בו אלה להאלתו ובא אלה לפני מזבחך בבית הזה׃ |
23 alors écoute du ciel, agis, et juge tes serviteurs, en faisant retomber le méchant sur sa tête, et en justifiant le juste, pour lui rendre selon sa justice.
| ואתה תשמע מן השמים ועשית ושפטת את עבדיך להשיב לרשע לתת דרכו בראשו ולהצדיק צדיק לתת לו כצדקתו׃ |
24 Si ton peuple d'Israël est battu par l'ennemi parce qu'il a péché contre toi, s'il revient à lui et confesse ton nom, s'il prie et t'adresse des supplications dans cette maison,
| ואם ינגף עמך ישראל לפני אויב כי יחטאו לך ושבו והודו את שמך והתפללו והתחננו לפניך בבית הזה׃ |
25 entends des cieux, pardonne le péché de ton peuple d'Israël et fais-le revenir dans le pays que tu lui as donné, à lui et à ses pères.
| ואתה תשמע מן השמים וסלחת לחטאת עמך ישראל והשיבותם אל האדמה אשר נתתה להם ולאבתיהם׃ |
26 « Quand le ciel est fermé et qu'il n'y a pas de pluie parce qu'ils ont péché contre toi, s'ils prient vers ce lieu et confessent ton nom, et s'ils se détournent de leur péché quand tu les affliges,
| בהעצר השמים ולא יהיה מטר כי יחטאו לך והתפללו אל המקום הזה והודו את שמך מחטאתם ישובון כי תענם׃ |
27 alors écoute dans les cieux, et pardonne le péché de tes serviteurs, ton peuple d'Israël, quand tu leur enseignes la bonne voie dans laquelle ils doivent marcher, et fais tomber la pluie sur ton pays, que tu as donné en héritage à ton peuple.
| ואתה תשמע השמים וסלחת לחטאת עבדיך ועמך ישראל כי תורם אל הדרך הטובה אשר ילכו בה ונתתה מטר על ארצך אשר נתתה לעמך לנחלה׃ |
28 « S'il y a de la famine dans le pays, s'il y a de la peste, s'il y a du mildiou ou de la rouille, des sauterelles ou des chenilles, si leurs ennemis les assiègent dans le pays de leurs villes; quelque fléau ou quelque maladie qu'il y ait -
| רעב כי יהיה בארץ דבר כי יהיה שדפון וירקון ארבה וחסיל כי יהיה כי יצר לו אויביו בארץ שעריו כל נגע וכל מחלה׃ |
29 quelque prière et quelque supplication que fasse un homme, ou tout ton peuple d'Israël, qui connaisse son propre fléau et sa propre douleur, et qui étende ses mains vers cette maison,
| כל תפלה כל תחנה אשר יהיה לכל האדם ולכל עמך ישראל אשר ידעו איש נגעו ומכאבו ופרש כפיו אל הבית הזה׃ |
30 alors écoute du ciel, ta demeure, et pardonne, et rends à chacun selon toutes ses voies, le cœur que tu connais (car toi seul connais le cœur des enfants des hommes),
| ואתה תשמע מן השמים מכון שבתך וסלחת ונתתה לאיש ככל דרכיו אשר תדע את לבבו כי אתה לבדך ידעת את לבב בני האדם׃ |
31 afin qu'ils te craignent, pour marcher dans tes voies, tant qu'ils vivront dans le pays que tu as donné à nos pères.
| למען ייראוך ללכת בדרכיך כל הימים אשר הם חיים על פני האדמה אשר נתתה לאבתינו׃ |
32 « Pour ce qui est de l'étranger qui n'est pas de ton peuple d'Israël, lorsqu'il vient d'un pays lointain, à cause de ton grand nom, de ta main puissante et de ton bras étendu, lorsqu'il vient prier pour cette maison,
| וגם אל הנכרי אשר לא מעמך ישראל הוא ובא מארץ רחוקה למען שמך הגדול וידך החזקה וזרועך הנטויה ובאו והתפללו אל הבית הזה׃ |
33 écoute du ciel, de ta demeure, et fais tout ce pour quoi l'étranger t'appelle, afin que tous les peuples de la terre connaissent ton nom et te craignent, comme ton peuple d'Israël, et qu'ils sachent que cette maison que j'ai bâtie est appelée de ton nom.
| ואתה תשמע מן השמים ממכון שבתך ועשית ככל אשר יקרא אליך הנכרי למען ידעו כל עמי הארץ את שמך וליראה אתך כעמך ישראל ולדעת כי שמך נקרא על הבית הזה אשר בניתי׃ |
34 « Si ton peuple part en guerre contre ses ennemis, par quelque moyen que tu l'envoies, et qu'il te prie en direction de cette ville que tu as choisie et de la maison que j'ai bâtie pour ton nom,
| כי יצא עמך למלחמה על אויביו בדרך אשר תשלחם והתפללו אליך דרך העיר הזאת אשר בחרת בה והבית אשר בניתי לשמך׃ |
35 exauce du haut des cieux sa prière et sa supplication, et fais-lui droit.
| ושמעת מן השמים את תפלתם ואת תחנתם ועשית משפטם׃ |
36 S'ils ont péché contre toi, car il n'y a pas d'homme qui ne pèche pas, si tu t'es mis en colère contre eux et si tu les as livrés à l'ennemi, qui les a emmenés captifs dans un pays lointain ou proche,
| כי יחטאו לך כי אין אדם אשר לא יחטא ואנפת בם ונתתם לפני אויב ושבום שוביהם אל ארץ רחוקה או קרובה׃ |
37 s'ils reviennent à la raison dans le pays où ils ont été emmenés captifs, s'ils reviennent à eux et s'ils t'adressent des supplications dans le pays de leur captivité, en disant: « Nous avons péché, nous avons agi avec perversité et nous avons fait le mal;
| והשיבו אל לבבם בארץ אשר נשבו שם ושבו והתחננו אליך בארץ שבים לאמר חטאנו העוינו ורשענו׃ |
38 s'ils reviennent à toi de tout leur cœur et de toute leur âme dans le pays de captivité où ils ont été emmenés, et s'ils prient pour le pays que tu as donné à leurs pères, pour la ville que tu as choisie et pour la maison que j'ai bâtie à ton nom,
| ושבו אליך בכל לבם ובכל נפשם בארץ שבים אשר שבו אתם והתפללו דרך ארצם אשר נתתה לאבותם והעיר אשר בחרת ולבית אשר בניתי לשמך׃ |
39 alors écoute du ciel, de ta demeure, leur prière et leurs supplications, fais droit à leur cause et pardonne à ton peuple qui a péché contre toi.
| ושמעת מן השמים ממכון שבתך את תפלתם ואת תחנתיהם ועשית משפטם וסלחת לעמך אשר חטאו לך׃ |
40 « Maintenant, mon Dieu, que tes yeux soient ouverts et que tes oreilles soient attentives à la prière qui est faite en ce lieu.
| עתה אלהי יהיו נא עיניך פתחות ואזניך קשבות לתפלת המקום הזה׃ |
41 « Maintenant, lève-toi, Yahvé Dieu, dans ton lieu de repos, toi et l'arche de ta force. Que tes prêtres, Yahvé Dieu, soient revêtus du salut, et que tes saints se réjouissent de la bonté.
| ועתה קומה יהוה אלהים לנוחך אתה וארון עזך כהניך יהוה אלהים ילבשו תשועה וחסידיך ישמחו בטוב׃ |
42 « Yahvé Dieu, ne détourne pas le visage de ton oint. Souviens-toi de tes bontés envers David, ton serviteur. »
| יהוה אלהים אל תשב פני משיחיך זכרה לחסדי דויד עבדך׃ |
