Lododowo 31
1 Fia Lemuel ƒe nyawo, nyagblɔɖi si dadaa fiae lae nye esi:
| דברי למואל מלך-- משא אשר-יסרתו אמו |
2 “Oo vinye, O nye dɔmevi, O nye adzɔgbeɖevi,
| מה-ברי ומה-בר-בטני ומה בר-נדרי |
3 Mègagblẽ wò ŋusẽ ɖe nyɔnuwo ŋu kple wò lãmeka ɖe ame siwo gblẽa fiawo dome la ŋu o.
| אל-תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין |
4 “O Lemuel, esia menye fiawo tɔ o, menye fiawo tɔ be woano wain o eye menye dziɖulawo tɔ be woadzro aha sesẽ o.
| אל למלכים למואל--אל למלכים שתו-יין ולרוזנים או (אי) שכר |
5 Ne menye nenema o la, woamu aha aŋlɔ nu si sea gblɔ la be eye woaxɔ ablɔɖe le ame siwo wote ɖe anyi la si.
| פן-ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל-בני-עני |
6 Tsɔ aha muame na ame siwo le tsɔtsrɔ̃m kple wain na ane siwo le nuxaxa me,
| תנו-שכר לאובד ויין למרי נפש |
7 na woanoe aŋlɔ woƒe ahedada be eye womagaɖo ŋku woƒe hiãtuame dzi akpɔ o.
| ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר-עוד |
8 “Ƒo nu ɖe ame siwo mate ŋu aƒo nu ɖe wo ɖokui nu o la nu eye nàʋli amemanɔsitɔwo ƒe ablɔɖe ta.
| פתח-פיך לאלם אל-דין כל-בני חלוף |
9 Ƒo nu eye nàdrɔ̃ ʋɔnu dzɔdzɔe, ʋli ame dahewo kple hiãtɔwo ƒe ablɔɖe ta.”
| פתח-פיך שפט-צדק ודין עני ואביון |
10 Ame ka akpɔ srɔ̃nyɔnu si ƒe agbe dze ame ŋu? Exɔ asi wu adzagba.
| אשת-חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה |
11 Srɔ̃a kana ɖe edzi blibo eye nu sia nu si ŋu asixɔxɔ le la mevena le egbɔ o.
| בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר |
12 Le nyɔnu sia ƒe agbemeŋkekewo katã me la, ehea nyui ko vɛ, ke menye vɔ̃ o.
| גמלתהו טוב ולא-רע-- כל ימי חייה |
13 Edia ɖetifu kple avemeka eye wòwɔa dɔ kple eƒe asiwo faa.
| דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה |
14 Ele abe asiʋu ene eye wòhea nuɖuɖu tso didiƒe vaa aƒee.
| היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה |
15 Efɔna ne ŋu mekpɔ ke o, edia nuɖuɖu na eƒe ƒometɔwo eye wòmaa dɔ na eƒe dɔlanyɔnuwo.
| ותקם בעוד לילה--ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה |
16 Ebua ta me le agble ŋu eye wòƒlenɛ, eɖena tso eƒe nukpɔkpɔwo me tsɔna dea waingblee.
| זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטע (נטעה) כרם |
17 Ewɔa dɔ kple ŋkubiã eye eƒe alɔwo sẽna ɖe eƒe dɔwo ŋu.
| חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרועתיה |
18 Ekpɔa egbɔ be yeƒe asitsatsa ɖe vi geɖe eye yeƒe akaɖi metsina le zã me o.
| טעמה כי-טוב סחרה לא-יכבה בליל (בלילה) נרה |
19 Ɖetifutreti le eƒe asi me eye wòtsɔa eƒe asibidɛwo léa ɖetitrekekee.
| ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך |
20 Eʋua asi na ame dahewo eye wòdoa asi ɖe hiãtɔwo gbɔ.
| כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון |
21 Ne snodzaɣi ɖo la, mevɔ̃na ɖe eƒe aƒekɔ nu o elabena wo katã tsyɔ kuntru dzĩ.
| לא-תירא לביתה משלג כי כל-ביתה לבש שנים |
22 Elɔ̃a abadzivɔ na eƒe aba eye wòdoa aklala biɖibiɖi ƒe awu kple awu blɔ.
| מרבדים עשתה-לה שש וארגמן לבושה |
23 Wodea bubu srɔ̃a ŋu le dua ƒe agbonu ne enɔ anyigba la dzi dumegãwo dome.
| נודע בשערים בעלה בשבתו עם-זקני-ארץ |
24 Etɔa aklala biɖibiɖi ƒe awuwo dzrana eye wòdzraa alidziblanu na asitsalawo.
| סדין עשתה ותמכר וחגור נתנה לכנעני |
25 Edo ŋusẽ kple bubu abe awu ene eye ate ŋu ako ŋkeke siwo gbɔna.
| עז-והדר לבושה ותשחק ליום אחרון |
26 Eƒoa nu kple nunya eye nufiame anukwaretɔ le eƒe aɖe dzi.
| פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על-לשונה |
27 Ekpɔa eƒe aƒekɔ ƒe nyawo gbɔ nyuie eye meɖua kuviabolo o.
| צופיה הילכות (הליכות) ביתה ולחם עצלות לא תאכל |
28 Viawo tsona yɔnɛ be yayratɔ, nenemae srɔ̃a hã yɔnɛ, hekafunɛ be,
| קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה |
29 “‘Nyɔnu siwo wɔa nu ɖɔʋuwo la li fũu, gake wò la, èƒo wo katã ta.’
| רבות בנות עשו חיל ואת עלית על-כלנה |
30 Nyonyo la, beblee, eye tugbedzedze nu hã va yina kaba; gake woakafu nyɔnu si vɔ̃a Yehowa.
| שקר החן והבל היפי אשה יראת-יהוה היא תתהלל |
31 Mitsɔ fetu si wòdze na la nɛ, eye eƒe dɔwɔwɔwo ahe kafukafu vɛ nɛ le dua ƒe agbowo nu.”
| תנו-לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה |
