Psalms 94
1 God of vengeance — Jehovah! God of vengeance, shine forth.
| אל-נקמות יהוה אל נקמות הופיע |
2 Be lifted up, O Judge of the earth, Send back a recompence on the proud.
| הנשא שפט הארץ השב גמול על-גאים |
3 Till when [do] the wicked, O Jehovah? Till when do the wicked exult?
| עד-מתי רשעים יהוה עד-מתי רשעים יעלזו |
4 They utter — they speak an old saw, All working iniquity do boast themselves.
| יביעו ידברו עתק יתאמרו כל-פעלי און |
5 Thy people, O Jehovah, they bruise, And Thine inheritance they afflict.
| עמך יהוה ידכאו ונחלתך יענו |
6 Widow and sojourner they slay, And fatherless ones they murder.
| אלמנה וגר יהרגו ויתומים ירצחו |
7 And they say, 'Jehovah doth not see, And the God of Jacob doth not consider.'
| ויאמרו לא יראה-יה ולא-יבין אלהי יעקב |
8 Consider, ye brutish among the people, And ye foolish, when do ye act wisely?
| בינו בערים בעם וכסילים מתי תשכילו |
9 He who planteth the ear doth He not hear? He who formeth the eye doth He not see?
| הנטע אזן הלא ישמע אם-יצר עין הלא יביט |
10 He who is instructing nations, Doth He not reprove? He who is teaching man knowledge [is] Jehovah.
| היסר גוים הלא יוכיח המלמד אדם דעת |
11 He knoweth the thoughts of man, that they [are] vanity.
| יהוה--ידע מחשבות אדם כי-המה הבל |
12 O the happiness of the man Whom Thou instructest, O Jah, And out of Thy law teachest him,
| אשרי הגבר אשר-תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו |
13 To give rest to him from days of evil, While a pit is digged for the wicked.
| להשקיט לו מימי רע-- עד יכרה לרשע שחת |
14 For Jehovah leaveth not His people, And His inheritance forsaketh not.
| כי לא-יטש יהוה עמו ונחלתו לא יעזב |
15 For to righteousness judgment turneth back, And after it all the upright of heart,
| כי-עד-צדק ישוב משפט ואחריו כל-ישרי-לב |
16 Who riseth up for me with evil doers? Who stationeth himself for me with workers of iniquity?
| מי-יקום לי עם-מרעים מי-יתיצב לי עם-פעלי און |
17 Unless Jehovah [were] a help to me, My soul had almost inhabited silence.
| לולי יהוה עזרתה לי-- כמעט שכנה דומה נפשי |
18 If I have said, 'My foot hath slipped,' Thy kindness, O Jehovah, supporteth me.
| אם-אמרתי מטה רגלי חסדך יהוה יסעדני |
19 In the abundance of my thoughts within me, Thy comforts delight my soul.
| ברב שרעפי בקרבי-- תנחומיך ישעשעו נפשי |
20 Is a throne of mischief joined [with] Thee? A framer of perverseness by statute?
| היחברך כסא הוות יצר עמל עלי-חק |
21 They decree against the soul of the righteous, And innocent blood declare wicked.
| יגודו על-נפש צדיק ודם נקי ירשיעו |
22 And Jehovah is for a high place to me, And my God [is] for a rock — my refuge,
| ויהי יהוה לי למשגב ואלהי לצור מחסי |
23 And turneth back on them their iniquity, And in their wickedness cutteth them off; Jehovah our God doth cut them off!
| וישב עליהם את אונם-- וברעתם יצמיתם יצמיתם יהוה אלהינו |
