Psalms 74
1 An Instruction of Asaph. Why, O God, hast Thou cast off for ever? Thine anger smoketh against the flock of Thy pasture.
| משכיל לאסף למה אלהים זנחת לנצח יעשן אפך בצאן מרעיתך׃ |
2 Remember Thy company. Thou didst purchase of old, Thou didst redeem the rod of Thy inheritance, This mount Zion — Thou didst dwell in it.
| זכר עדתך קנית קדם גאלת שבט נחלתך הר ציון זה שכנת בו׃ |
3 Lift up Thy steps to the perpetual desolations, Everything the enemy did wickedly in the sanctuary.
| הרימה פעמיך למשאות נצח כל הרע אויב בקדש׃ |
4 Roared have thine adversaries, In the midst of Thy meeting-places, They have set their ensigns as ensigns.
| שאגו צרריך בקרב מועדך שמו אותתם אתות׃ |
5 He is known as one bringing in on high Against a thicket of wood — axes.
| יודע כמביא למעלה בסבך עץ קרדמות׃ |
6 And now, its carvings together With axe and hatchet they break down,
| ועת פתוחיה יחד בכשיל וכילפת יהלמון׃ |
7 They have sent into fire Thy sanctuary, to the earth they polluted the tabernacle of Thy name,
| שלחו באש מקדשך לארץ חללו משכן שמך׃ |
8 They said in their hearts, 'Let us oppress them together,' They did burn all the meeting-places of God in the land.
| אמרו בלבם נינם יחד שרפו כל מועדי אל בארץ׃ |
9 Our ensigns we have not seen, There is no more a prophet, Nor with us is one knowing how long.
| אותתינו לא ראינו אין עוד נביא ולא אתנו ידע עד מה׃ |
10 Till when, O God, doth an adversary reproach? Doth an enemy despise thy name for ever?
| עד מתי אלהים יחרף צר ינאץ אויב שמך לנצח׃ |
11 Why dost Thou turn back Thy hand, Even Thy right hand? From the midst of Thy bosom remove [it].
| למה תשיב ידך וימינך מקרב חוקך כלה׃ |
12 And God [is] my king of old, Working salvation in the midst of the earth.
| ואלהים מלכי מקדם פעל ישועות בקרב הארץ׃ |
13 Thou hast broken by Thy strength a sea -[monster], Thou hast shivered Heads of dragons by the waters,
| אתה פוררת בעזך ים שברת ראשי תנינים על המים׃ |
14 Thou hast broken the heads of leviathan, Thou makest him food, For the people of the dry places.
| אתה רצצת ראשי לויתן תתננו מאכל לעם לציים׃ |
15 Thou hast cleaved a fountain and a stream, Thou hast dried up perennial flowings.
| אתה בקעת מעין ונחל אתה הובשת נהרות איתן׃ |
16 Thine [is] the day, also Thine [is] the night, Thou hast prepared a light giver — the sun.
| לך יום אף לך לילה אתה הכינות מאור ושמש׃ |
17 Thou hast set up all the borders of earth, Summer and winter Thou hast formed them.
| אתה הצבת כל גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתם׃ |
18 Remember this — an enemy reproached Jehovah, And a foolish people have despised Thy name.
| זכר זאת אויב חרף יהוה ועם נבל נאצו שמך׃ |
19 Give not up to a company, The soul of Thy turtle-dove, The company of Thy poor ones forget not for ever.
| אל תתן לחית נפש תורך חית ענייך אל תשכח לנצח׃ |
20 Look attentively to the covenant, For the dark places of earth, Have been full of habitations of violence.
| הבט לברית כי מלאו מחשכי ארץ נאות חמס׃ |
21 Let not the oppressed turn back ashamed, Let the poor and needy praise Thy name,
| אל ישב דך נכלם עני ואביון יהללו שמך׃ |
22 Arise, O God, plead Thy plea, Remember Thy reproach from a fool all the day.
| קומה אלהים ריבה ריבך זכר חרפתך מני נבל כל היום׃ |
23 Forget not the voice of Thine adversaries, The noise of Thy withstanders is going up continually!
| אל תשכח קול צרריך שאון קמיך עלה תמיד׃ |
