Psalms 73
1 A Psalm of Asaph. Only — good to Israel [is] God, to the clean of heart. And I — as a little thing, My feet have been turned aside,
| מזמור לאסף אך טוב לישראל אלהים לברי לבב׃ |
2 As nothing, have my steps slipped, For I have been envious of the boastful,
| ואני כמעט נטוי רגלי כאין שפכה אשרי׃ |
3 The peace of the wicked I see, That there are no bands at their death,
| כי קנאתי בהוללים שלום רשעים אראה׃ |
4 And their might [is] firm.
| כי אין חרצבות למותם ובריא אולם׃ |
5 In the misery of mortals they are not, And with common men they are not plagued.
| בעמל אנוש אינמו ועם אדם לא ינגעו׃ |
6 Therefore hath pride encircled them, Violence covereth them as a dress.
| לכן ענקתמו גאוה יעטף שית חמס למו׃ |
7 Their eye hath come out from fat. The imaginations of the heart transgressed;
| יצא מחלב עינמו עברו משכיות לבב׃ |
8 They do corruptly, And they speak in the wickedness of oppression, From on high they speak.
| ימיקו וידברו ברע עשק ממרום ידברו׃ |
9 They have set in the heavens their mouth, And their tongue walketh in the earth.
| שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ׃ |
10 Therefore do His people return hither, And waters of fulness are wrung out to them.
| לכן ישיב עמו הלם ומי מלא ימצו למו׃ |
11 And they have said, 'How hath God known? And is there knowledge in the Most High?'
| ואמרו איכה ידע אל ויש דעה בעליון׃ |
12 Lo, these [are] the wicked and easy ones of the age, They have increased strength.
| הנה אלה רשעים ושלוי עולם השגו חיל׃ |
13 Only — a vain thing! I have purified my heart, And I wash in innocency my hands,
| אך ריק זכיתי לבבי וארחץ בנקיון כפי׃ |
14 And I am plagued all the day, And my reproof [is] every morning.
| ואהי נגוע כל היום ותוכחתי לבקרים׃ |
15 If I have said, 'I recount thus,' Lo, a generation of Thy sons I have deceived.
| אם אמרתי אספרה כמו הנה דור בניך בגדתי׃ |
16 And I think to know this, Perverseness it [is] in mine eyes,
| ואחשבה לדעת זאת עמל היא בעיני׃ |
17 Till I come in to the sanctuaries of God, I attend to their latter end.
| עד אבוא אל מקדשי אל אבינה לאחריתם׃ |
18 Only, in slippery places Thou dost set them, Thou hast caused them to fall to desolations.
| אך בחלקות תשית למו הפלתם למשואות׃ |
19 How have they become a desolation as in a moment, They have been ended — consumed from terrors.
| איך היו לשמה כרגע ספו תמו מן בלהות׃ |
20 As a dream from awakening, O Lord, In awaking, their image Thou despisest.
| כחלום מהקיץ אדני בעיר צלמם תבזה׃ |
21 For my heart doth show itself violent, And my reins prick themselves,
| כי יתחמץ לבבי וכליותי אשתונן׃ |
22 And I am brutish, and do not know. A beast I have been with Thee.
| ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך׃ |
23 And I [am] continually with Thee, Thou hast laid hold on my right hand.
| ואני תמיד עמך אחזת ביד ימיני׃ |
24 With Thy counsel Thou dost lead me, And after honour dost receive me.
| בעצתך תנחני ואחר כבוד תקחני׃ |
25 Whom have I in the heavens? And with Thee none I have desired in earth.
| מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ׃ |
26 Consumed hath been my flesh and my heart, The rock of my heart and my portion [is] God to the age.
| כלה שארי ולבבי צור לבבי וחלקי אלהים לעולם׃ |
27 For, lo, those far from Thee do perish, Thou hast cut off every one, Who is going a whoring from Thee.
| כי הנה רחקיך יאבדו הצמתה כל זונה ממך׃ |
28 And I — nearness of God to me [is] good, I have placed in the Lord Jehovah my refuge, To recount all Thy works!
| ואני קרבת אלהים לי טוב שתי באדני יהוה מחסי לספר כל מלאכותיך׃ |
