Psalms 50
1 A Psalm of Asaph. The God of gods — Jehovah — hath spoken, And He calleth to the earth From the rising of the sun unto its going in.
| מזמור לאסף אל אלהים יהוה דבר ויקרא ארץ ממזרח שמש עד מבאו׃ |
2 From Zion, the perfection of beauty, God shone.
| מציון מכלל יפי אלהים הופיע׃ |
3 Our God cometh, and is not silent, Fire before Him doth devour, And round about him it hath been very tempestuous.
| יבא אלהינו ואל יחרש אש לפניו תאכל וסביביו נשערה מאד׃ |
4 He doth call unto the heavens from above, And unto the earth, to judge His people.
| יקרא אל השמים מעל ואל הארץ לדין עמו׃ |
5 Gather ye to Me My saints, Making covenant with Me over a sacrifice.
| אספו לי חסידי כרתי בריתי עלי זבח׃ |
6 And the heavens declare His righteousness, For God Himself [is] judge. (Selah)
| ויגידו שמים צדקו כי אלהים שפט הוא סלה׃ |
7 Hear, O My people, and I speak, O Israel, and I testify against thee, God, thy God [am] I.
| שמעה עמי ואדברה ישראל ואעידה בך אלהים אלהיך אנכי׃ |
8 Not for thy sacrifices do I reprove thee, Yea, thy burnt-offerings [Are] before Me continually.
| לא על זבחיך אוכיחך ועולתיך לנגדי תמיד׃ |
9 I take not from thy house a bullock, From thy folds he goats.
| לא אקח מביתך פר ממכלאתיך עתודים׃ |
10 For Mine [is] every beast of the forest, The cattle on the hills of oxen.
| כי לי כל חיתו יער בהמות בהררי אלף׃ |
11 I have known every fowl of the mountains, And the wild beast of the field [is] with Me.
| ידעתי כל עוף הרים וזיז שדי עמדי׃ |
12 If I am hungry I tell not to thee, For Mine [is] the world and its fulness.
| אם ארעב לא אמר לך כי לי תבל ומלאה׃ |
13 Do I eat the flesh of bulls, And drink the blood of he-goats?
| האוכל בשר אבירים ודם עתודים אשתה׃ |
14 Sacrifice to God confession, And complete to the Most High thy vows.
| זבח לאלהים תודה ושלם לעליון נדריך׃ |
15 And call Me in a day of adversity, I deliver thee, and thou honourest Me.
| וקראני ביום צרה אחלצך ותכבדני׃ |
16 And to the wicked hath God said: What to thee — to recount My statutes? That thou liftest up My covenant on thy mouth?
| ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חקי ותשא בריתי עלי פיך׃ |
17 Yea, thou hast hated instruction, And dost cast My words behind thee.
| ואתה שנאת מוסר ותשלך דברי אחריך׃ |
18 If thou hast seen a thief, Then thou art pleased with him, And with adulterers [is] thy portion.
| אם ראית גנב ותרץ עמו ועם מנאפים חלקך׃ |
19 Thy mouth thou hast sent forth with evil, And thy tongue joineth deceit together,
| פיך שלחת ברעה ולשונך תצמיד מרמה׃ |
20 Thou sittest, against thy brother thou speakest, Against a son of thy mother givest slander.
| תשב באחיך תדבר בבן אמך תתן דפי׃ |
21 These thou didst, and I kept silent, Thou hast thought that I am like thee, I reprove thee, and set in array before thine eyes.
| אלה עשית והחרשתי דמית היות אהיה כמוך אוכיחך ואערכה לעיניך׃ |
22 Understand this, I pray you, Ye who are forgetting God, Lest I tear, and there is no deliverer.
| בינו נא זאת שכחי אלוה פן אטרף ואין מציל׃ |
23 He who is sacrificing praise honoureth Me, As to him who maketh a way, I cause him to look on the salvation of God!
| זבח תודה יכבדנני ושם דרך אראנו בישע אלהים׃ |
