Psalms 102
1 A Prayer of the afflicted when he is feeble, and before Jehovah poureth out his plaint. O Jehovah, hear my prayer, yea, my cry to Thee cometh.
| תפלה לעני כי יעטף ולפני יהוה ישפך שיחו יהוה שמעה תפלתי ושועתי אליך תבוא׃ |
2 Hide not Thou Thy face from me, In a day of mine adversity, Incline unto me Thine ear, In the day I call, haste, answer me.
| אל תסתר פניך ממני ביום צר לי הטה אלי אזנך ביום אקרא מהר ענני׃ |
3 For consumed in smoke have been my days, And my bones as a fire-brand have burned.
| כי כלו בעשן ימי ועצמותי כמו קד נחרו׃ |
4 Smitten as the herb, and withered, is my heart, For I have forgotten to eat my bread.
| הוכה כעשב ויבש לבי כי שכחתי מאכל לחמי׃ |
5 From the voice of my sighing Hath my bone cleaved to my flesh.
| מקול אנחתי דבקה עצמי לבשרי׃ |
6 I have been like to a pelican of the wilderness, I have been as an owl of the dry places.
| דמיתי לקאת מדבר הייתי ככוס חרבות׃ |
7 I have watched, and I am As a bird alone on the roof.
| שקדתי ואהיה כצפור בודד על גג׃ |
8 All the day mine enemies reproached me, Those mad at me have sworn against me.
| כל היום חרפוני אויבי מהוללי בי נשבעו׃ |
9 Because ashes as bread I have eaten, And my drink with weeping have mingled,
| כי אפר כלחם אכלתי ושקוי בבכי מסכתי׃ |
10 From Thine indignation and Thy wrath, For Thou hast lifted me up, And dost cast me down.
| מפני זעמך וקצפך כי נשאתני ותשליכני׃ |
11 My days as a shadow [are] stretched out, And I — as the herb I am withered.
| ימי כצל נטוי ואני כעשב איבש׃ |
12 And Thou, O Jehovah, to the age abidest, And Thy memorial to all generations.
| ואתה יהוה לעולם תשב וזכרך לדר ודר׃ |
13 Thou — Thou risest — Thou pitiest Zion, For the time to favour her, For the appointed time hath come.
| אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד׃ |
14 For Thy servants have been pleased with her stones, And her dust they favour.
| כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחננו׃ |
15 And nations fear the name of Jehovah, And all kings of the earth Thine honour,
| וייראו גוים את שם יהוה וכל מלכי הארץ את כבודך׃ |
16 For Jehovah hath builded Zion, He hath been seen in His honour,
| כי בנה יהוה ציון נראה בכבודו׃ |
17 He turned unto the prayer of the destitute, And He hath not despised their prayer.
| פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם׃ |
18 This is written for a later generation, And the people created do praise Jah.
| תכתב זאת לדור אחרון ועם נברא יהלל יה׃ |
19 For He hath looked From the high place of His sanctuary. Jehovah from heaven unto earth looked attentively,
| כי השקיף ממרום קדשו יהוה משמים אל ארץ הביט׃ |
20 To hear the groan of the prisoner, To loose sons of death,
| לשמע אנקת אסיר לפתח בני תמותה׃ |
21 To declare in Zion the name of Jehovah, And His praise in Jerusalem,
| לספר בציון שם יהוה ותהלתו בירושלם׃ |
22 In the peoples being gathered together, And the kingdoms — to serve Jehovah.
| בהקבץ עמים יחדו וממלכות לעבד את יהוה׃ |
23 He hath humbled in the way my power, He hath shortened my days.
| ענה בדרך כחו קצר ימי׃ |
24 I say, 'My God, take me not up in the midst of my days,' Through all generations [are] Thine years.
| אמר אלי אל תעלני בחצי ימי בדור דורים שנותיך׃ |
25 Beforetime the earth Thou didst found, And the work of Thy hands [are] the heavens.
| לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים׃ |
26 They — They perish, and Thou remainest, And all of them as a garment become old, As clothing Thou changest them, And they are changed.
| המה יאבדו ואתה תעמד וכלם כבגד יבלו כלבוש תחליפם ויחלפו׃ |
27 And Thou [art] the same, and Thine years are not finished.
| ואתה הוא ושנותיך לא יתמו׃ |
28 The sons of Thy servants do continue, And their seed before Thee is established!
| בני עבדיך ישכונו וזרעם לפניך יכון׃ |
